החלטה בתיק ברע 2098/06

בקשת רשות לערער כנגד החלטת בית משפט השלום בתל-אביב (כב' השופטת נועה גרוסמן) מיום 13.06.06, המורה על הוצאתו מתיק בית המשפט של כתב הגנה מתוקן, שהוגש מבלי שקדמו להגשתו בקשה לתיקון כתב הגנה והחלטה של בית משפט המתירה את התיקון (ת.א. 58218/04).

הרקע העובדתי

נגד המבקשים הוגשה תביעה לבית משפט השלום בתל-אביב שעניינה התחייבות המנוח יצחק חיציק ז"ל על פי הסכם מיום 22.5.01.

בכתב ההגנה שהוגש על ידי המבקשים נטען כי המנוח ביטל את תרומתו עוד בחייו, והדבר הובא לידיעת המשיבה. עוד נטען כי המשיבה לא נזכרה בצוואת המנוח שנערכה זמן קצר לאחר ביטול התרומה.

אין בכתב ההגנה שהוגש בתאריך 22.5.05 כל זכר לגרסה, לפיה המסמך זויף.

בישיבת קדם משפט שהתקיימה בתאריך 11.04.06 טען עו"ד גובר, ב"כ המבקשים, כי הוגשה על ידי מרשיו תלונה למשטרה בשל זיוף, וכי בידו חוות דעת התומכת בטענה זו.

ב"כ המשיבה התנגד לשינוי החזית אשר לא נמצא לו סימן וזכר בכתב ההגנה שהוגש כשנה קודם לכן.

בהחלטתה, שנתנה בהמשך לטיעוני הצדדים, קבעה כב' השופטת גרוסמן כי אין כל סיבה לשוב ולפתוח את הליכי קדם המשפט בתביעה המתנהלת מזה כשנתיים, ובהמשך להחלטה שניתנה בתאריך 22.03.06 הורתה על הגשת תצהירי עדות ראשית. עוד צוין כי אם חפץ מי מהצדדים להגיש חוות דעת מומחה, עליו לעשות כן במועדים שנקבעו להגשת התצהירים מטעמו.

למרות האמור בהחלטה אשר קבעה כי קדם המשפט תם, לא אמר ב"כ המבקשים נואש והגיש כתב הגנה מתוקן לתיק בית המשפט מבלי שקדמה להגשתו בקשה לתיקון. לבקשת ב"כ המשיבים הורה בית המשפט על הוצאתו של כתב ההגנה המתוקן מהתיק, ומכאן הבקשה שבפני.

ב"כ המבקשים טוען כי בהסתמך על הוראת תקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, משהוזמנה על ידו חוות דעת של מומחה, רשאי הוא להגיש כתב הגנה מתוקן בתוך 15 יום מקבלתה.

לעומתו סבור ב"כ המשיבה כי הוראת תקנה 136 הנ"ל מתייחסת לחוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט ואין לראות באמור בה מתן היתר לבעל דין להגיש חוות דעת מטעמו בכל עת ולהוסיף עליה כתב טענות מתוקן ללא קבלת רשות מבית המשפט.

יודגש כי עניינה של הבקשה שבפני אינו במומחיותו, הבלתי שנויה במחלוקת של עו"ד יצחק חג'ג', או בסמכותו של בית המשפט להתיר תיקונו של כתב הגנה בנסיבות המפורטות בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, אלא בזכותם של המבקשים להגיש כתב הגנה מתוקן בנסיבות המתוארות לעיל.

תקנה 136 קובעת כדלקמן:

"בעל דין רשאי, תוך חמישה עשר ימים מהיום שהומצאה לו חוות דעתו של המומחה, לתקן, בלי נטילת רשות מבית המשפט, את כתב טענותיו לאור האמור בחוות הדעת; היה בעל הדין תובע, רשאי הוא לתקן את הסעד שביקש, בין להעלאה ובין להפחתה, בין להרחבה ובין לצמצום".

לטענת ב"כ המבקשים, נוסח התקנה אינו תומך בעמדת המשיבה, לפיה המומחה בו עסקינן הוא המומחה שמונה על ידי בית המשפט, ולפיכך רשאי הוא לתקן את כתב ההגנה בתוך 15 ימים מקבלת חוות הדעת שהוזמנה על ידו.

עו"ד גובר מפנה לשורה של אסמכתאות התומכות להשקפתו בגישה זו, אלא שעיון בפסקי הדין הנ"ל מעלה כי אין הנדון דומה לראיה.

בע"א 644/71 אליהו שאבי נגד עובדיה בן יצחק ו- 5 אחרים, פ"ד כו(2) 291, מונה מומחה מטעם בית המשפט בהמשך להחלטה בשאלת החבות. לאחר שהוגשה חוות דעתו של המומחה, הגיש המערער כתב תביעה מתוקן ללא נטילת רשות מבית המשפט.

גם ברע"א 507/97 שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נגד דוד סביון ואחרים, הוגש כתב התביעה המתוקן בעקבות הגשת חוות דעתו של המומחה אשר מונה מטעם בית המשפט.

בעוד שבענייננו כאמור חוות הדעת הוזמנה והתקבלה לבקשת המבקשים, ואילו בע"א 1772/99 זכריה זלוצין ואחרים נגד דיור לעולה בע"מ, פ"ד נה(4) 203, נקבע כי זכותם של תובעים לפיצוי על פי חוות דעת מומחה אשר מונה על ידי בית המשפט בהסכמת הצדדים, כאשר פיצוי זה חורג מהאמור בכתב התביעה, מותנית בנוסח ההסכמה, ובנסיבות כגון אלה הזכות לפיצוי גם בגין ליקויים שמנה המומחה בחוות דעתו, ואשר זכרם לא בא בכתב התביעה, תלויה בהסכמה שאליה הגיעו בעלי הדין לעת מינויו של המומחה, ומוסיף כב' השופט חשין ואומר: