החלטה בתיק ברע 2083/05

א.        בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות מיום 19.5.2005  (כב' השופטת מ' ברק-נבו), אשר דחה את תביעת המבקש כנגד המשיבים לתשלום פיצוי בגין טענותיו בדבר הפרת התחייבותה של

המשיבה 1 לחתום עימו הסכם למכירת דירה, ובגין טענתו בדבר תקיפתו בידי המשיבים 2 ו-3.

ב.         עיקרי העובדות הצריכות לענייננו, הן כדלהלן:

המשיבים, כולם, הינם עורכי דין, קרובי משפחה, המנהלים ביחד משרד עורכי דין.

המשיבה 1 ( להלן: "המשיבה") מונתה, ביחד עם עו"ד עופר שפירא, ככונסת נכסים בבית המשפט לענייני משפחה, למכירתה של דירת מגורים ברמת אביב ג' בתל אביב ( להלן: "הדירה").

המשיבה פרסמה הזמנה להציע הצעות לרכישתה של הדירה.

ביום 28.6.2004 בשעה 15:30 לערך, ניהלו המבקש והמשיבה שיחת טלפון, שעניינה כוונתו של המבקש לרכוש את הדירה.

עדות הצדדים בבית משפט קמא, היו חלוקות באשר לתוכנה של השיחה.

המבקש טען כי קודם למועד השיחה, הציע לרכוש את הדירה, בצוותא עם חברו, בתמורה לסכום של 260,000 $. עוד טוען המבקש, כי במהלך שיחה זו, הובטח לו, כי יחתם עימו הסכם מכר, אם יתייצב בו ביום, עד לשעה 17:00, במשרדה של המשיבה ויביא עמו שיק בנקאי ע"ס בשקלים שווה ערך

ל-26,000 $, המהווים 10% מסכום הצעתו.

המשיבה טענה לעומתו, בפני בית משפט קמא, כי במהלך השיחה נמסר למבקש שעסקה נוגדת אמורה להחתם בשעה 18:00 בו ביום, וכי אם לא יחתם הסכם בסופו של יום, יוזמן המבקש להתמחרות, בכפוף להמצאת שיק בנקאי על סך של 10% מסכום הצעתו.

אין חולק כי טיוטת הסכם המכר נשלחה לבא כוחו של המבקש טרם מועד השיחה, בשעה 14:12.

כן אין חולק שבסופו של יום, בסמוך לשעה 16:40, התייצבו המבקש וחברו במשרדי המבקשים כשבאמתחתם שני שיקים בנקאיים, ע"ס כולל של 117,026 ש"ח.

משהגיעו המבקש וחברו למשרדי המשיבים, נמסר להם כי אין בכוונת המשיבה לחתום עימם על הסכם.

המבקש טען בבית משפט קמא, כי בתגובה פרצה במקום מהומה, במהלכה  נדחף המבקש על ידי המשיב 2, אשר נעזר במשיב 3.

המבקש הזמין ניידת משטרה למקום, והגיש תלונה בגין תקיפה. יצויין, כי תיק התלונה של המבקש נסגר על ידי המשטרה, משלא נגרם נזק, וכי המבקש הגיש למשטרה בקשה לפתיחת החקירה מחדש.

המשיבים טענו כי דרשו מהמבקש, בתקיפות, לעזוב את משרדם, וכי משלא נענה "הובל" החוצה בידי המשיב 2.

בית משפט קמא דחה, כאמור, את תביעתו של המבקש בשני העניינים. בית משפט קמא חייב את המבקש ואת חברו, בתשלום הוצאותיהם של המשיבים, בסכום של 500 ש"ח לכל אחד מהם.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, שהוגשה על ידי המבקש בלבד.