החלטה בתיק ברע 2060/07

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט ר. חדיד)  מיום 12.7.2007, בה נענה בית המשפט לבקשת המשיב, להזמין את נציג המבקש לחקירה נגדית עם כל התיקים והמסמכים, שבהסתמך עליהם ניתן תצהיר גילוי המסמכים מטעם המבקש. כן נענה בית משפט קמא לבקשת המשיב להארכת מועד להגשת תביעה שכנגד, מבלי לחייב את המשיב בהוצאות המבקש.

            הארכת מועד להגשת התביעה שכנגד

1.         ביום 19.5.2003 הגיש המבקש נגד המשיב תביעה כספית בסדר דין מקוצר ולמשיב ניתנה רשות להתגונן. ביום 26.10.2005 נעתר בית משפט קמא לבקשת המשיב והתיר לו להגיש תביעה שכנגד בתוך 60 ימים אך רק ביום 21.1.2007 הגיש המשיב את התביעה שכנגד. המבקש עתר לסילוקה של התביעה שכנגד על הסף בטענה שהוגשה באיחור ניכר מהמועד שנקבע בהחלטה, וממילא, אם תתקבל טענת ההגנה שלו כנגד התביעה, יהא המשיב רשאי להגיש תביעה נפרדת בגין הנזק בלבד.

2.         המשיב הגיש בקשה בדיעבד להארכת מועד להגשת התביעה שכנגד, בטענה שבין הצדדים התנהל משא ומתן.

בית משפט קמא נעתר לבקשה להארכת מועד להגשת התביעה שכנגד, מטעמים של יעילות, חסכון בזמנם של בית המשפט והצדדים ועל מנת למנוע הכרעות סותרות. נמצא כי בנסיבות המקרה ראוי יהיה לדון ולהכריע במכלול טענות הצדדים המתייחסות לאותה מחלוקת במסגרת הליך אחד, מה גם שהתביעה העיקרית נמצאת בשלבים מקדמיים והתביעה שכנגד לא תחייב הבאת עדים נוספים.

בית משפט קמא לא ראה לחייב את המשיב בהוצאות, לאחר שמצא כי מחדלו של המשיב לא גרם להכבדה על המבקש.

3.         בבקשה שבפני טען המבקש כי טעה בית משפט קמא בהחלטתו. כך נטען, כי הטענה לפיה העיכוב בהגשת התביעה שכנגד נבע מהתנהלותו של משא ומתן בין הצדדים אינה נכונה, וכי אין להשלים עם התנהלות המשיב שאינו מקיים אחר החלטות בית המשפט.

דין הבקשה בעניין זה להדחות וטוב היה משלא הוגשה מלכתחילה. החלטת בית משפט קמא נמצאת במישור הדיוני המובהק, ואין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות מסוג זה אלא במקרים חריגים - ע"א 3593/06 רוזנצוויג נ' חיים (ניתן ביום, 8.8.2006); רע"א 9783/05 עו"ד מירסקי נ' מילר (ניתן ביום, 16.2.2006); רע"א 2114/96 צוויגנבוים נ' ארד בע"מ (ניתן ביום, 29.9.1999). אין מדובר באחד המקרים החריגים המצדיקים התערבות ערכאת הערעור, מה גם שההחלטה סבירה והגיונית על פניה, ויש בה למנוע פיצול ההתדיינות באותו עניין.

הוא הדין באשר לאי הטלת הוצאות על המשיב. משמצא בית משפט קמא כי לא נגרם למבקש נזק עקב מחדלו של המשיב, לא היה מקום לחייב את המשיב בהוצאות. לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בפסיקת הוצאות, ואין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בעניינים מסוג זה, אלא במקרים חריגים בלבד כאשר נפלה טעות משפטית או דבק פגם או פסול מהותי בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית - ע"א 1937/92 קוטלר נ' קוטלר פ"ד מט(2) 233, 247 (1995); ע"א 6768/01 רגב נ' מדינת ישראל פ"ד נט(4) 625 (2004) - מה שלא מתקיים בענייננו.

            חקירה נגדית בעניין גילוי מסמכים

4.         תביעת המבקש נסבה על ערבותו של המשיב לחשבונה של חברת מלון נוף הכרמל חיפה בע"מ, שלימים ניתן נגדה צו הקפאת הליכים. סכום התביעה בעת הגשתה עמד על סך 1,239,779 ש"ח. המשיב התגונן בטענה שהתנהגות המבקש היא שגרמה להיווצרות החוב בכך שנכס שהיה משועבד לטובת הבנק היה אמור לשמש בטוחה גם לחוב החברה, אך בפועל שימש להבטחת אשראי לחברה אחרת, מבלי שניתנו ערבויות צולבות בין החברות.

המשיב דרש מהמבקש גילוי ועיון במסמכים ספציפיים, הדרושים לשם ניהול הגנתו (בעיקר פרוטוקולים ומסמכי החלטות של המבקש). בהתאם להחלטת בית משפט קמא מיום 6.4.2006, מסר המבקש תצהיר גילוי מסמכים, שבו התייחס גם למסמכים ספציפיים שהתבקשו על ידי המשיב. תצהיר גילוי המסמכים מטעם המבקש, ניתן על ידי עו"ד עמוס פרג'ון המשמש כיועץ משפטי במחלקת אשראים מיוחדים אצל המבקש (להלן: " תצהיר גילוי המסמכים"). בתצהיר גילוי המסמכים נאמר כי חלק מהמסמכים הספציפיים שנתבקשו כלל אינם ברשותו של המבקש, וחלק נוסף הוגדר כחסוי, כלא רלוונטי או ככזה הקשור לצד ג' (המשקיע) וחוסה תחת הגנת הפרטיות.

5.         ביום 28.9.2006 ניתנה החלטה מפורטת בבקשה לגילוי ולעיון במסמכים ספציפיים. בית משפט קמא קבע, כי מאחר שהמבקש הצהיר שחלק מהמסמכים אינם ברשותו אין לחייבו בהמצאתם. עם זאת נקבע כי " אין בכך כדי לפגוע בזכות המבקש (המשיב דכאן - י.ע.) לחקור את נציגי המשיב בבוא העת לעניין זה". באשר למסמכים הנוגעים לצד ג' נקבע, כי לאור תגובת צד ג' שהתנגד לחשיפת המסמכים מטעמי חסיון, אין להמציאם למשיב, שכן אין מדובר באחד המקרים החריגים המצדיקים הפרת החסיון בין הבנק ללקוחו, מה גם שלא הוכחה הרלוונטיות של אותם מסמכים למחלוקת שבין הצדדים.

בישיבה שנתקיימה ביום 24.1.2007 נכתב בפרוטוקול מפיו של ב"כ המשיב: " אני מקבל את הצעת בית המשפט לפיה תינתן הזדמנות לחקור את המצהיר מטעם התובע לעניין המסמכים המפורטים בתצהיר גילוי מסמכים מטעמו וזאת במסגרת הליך שמיעת הראיות אשר יתקיים בתיק".

6.         ישיבת ההוכחות נקבעה לחודש אפריל 2008 והמשיב הגיש בקשה לזימון עדים לישיבת ההוכחות, ובין העדים שביקש לזמן, גם עו"ד עמוס פרג'ון שיביא עמו את כל "תיק הלקוח" שנמצא בבנק, כדי לחקור אותו על תצהיר גילוי המסמכים שמסר. המבקש התנגד לבקשה אך בית משפט קמא דחה התנגדותו בנימוק שזכותו של המשיב לחקור מצהיר על תצהיר גילוי המסמכים בשלב ההוכחות, כפי שנקבע ברע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פלץ (ניתן ביום 14.8.2005) (להלן: " הלכת פלץ"). עוד נקבע כי יש בטענת המבקש משום חוסר תום לב, מאחר שבמהלך הישיבה מיום 24.1.2007, ב"כ המבקש לא הביע הסתייגותו, עת המליץ בית משפט קמא למשיב לשמור על זכותו לחקור את עו"ד פרג'ון בהמשך.

על כך נסבה הבקשה שבפני.

המבקש הסתמך על ההלכה לפיה אין אחרי תצהיר גילוי מסמכים ולא כלום ואין להתיר חקירה על תצהיר גילוי מסמכים. עוד טען המבקש כי הסכמת ב"כ המשיב לחקור את מי שנתן תצהיר גילוי מסמכים במהלך ההוכחות אינה מחייבת אותו, ואין המשיב יכול לשמור על זכות שלא היתה מוקנית לו מלכתחילה. המבקש טען כי במידה וקיימים מסמכים שלא גולו על ידו, הוא לא יוכל להסתמך עליהם כראיה, וזו הסנקציה היחידה שמקנות תקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 (תקנה 114א').

7.         דין הבקשה להדחות.

אקדים ואומר כי הסנקציה הקבועה בתקנה 114א' לתקנות סדר הדין האזרחי, אינה יכולה לסייע לצד שכנגד, כאשר מדובר במסמך "מועיל" לעניינו של הצד מבקש הגילוי - רע"א 4217/96 כל אלערב נ' אלסנארה, פ"ד נ(1) 437 (1996).