החלטה בתיק ברע 2057/07

בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בחיפה (כבוד השופטת ר. למלשטרייך-לטר) מיום 11.6.07 בבש"א 6976/07 ובבש"א 7439/07 (ת.א. 21975/06).

המבקשת הגישה נגד המשיבים תביעה כספית בגין טובין שלטענתה סיפקה למשיבים ותמורתם לא שולמה לה.

במסגרת ההליכים המקדמיים בתביעתה שלחה המבקשת למשיבים דרישה למתן תצהיר גילוי מסמכים, תצהיר תשובות לשאלון וכן עתרה לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים. משבקשותיה לא נענו ו/או נענו באופן חלקי, כטענתה, היא הגישה לבימ"ש קמא בקשה "בענין הליכי גילוי מסמכים ושאלון" (בש"א 6976/07) , בה עתרה לחייב את המשיבים לתת גילוי מסמכים כדין ולגלות מסמכים ספציפיים ותשובות לשאלון. לבקשה צורף מכתבה של ב"כ המבקשת אל ב"כ המשיבים מתאריך 7.1.07 ובו פירוט מסמכים ספציפיים שהעיון בהם מתבקש (כרטיסי הנהלת חשבונות, דוחות כספיים, דיווחים חודשיים לרשויות, תדפיסי חשבונות בנקים, מסמכים המעידים על הקצאות אשראי ) ולחילופין פרוט מתי מסמכים אלה יצאו משליטת המשיבים. כן נדרשו תשובות לשאלות אודות רכישות שביצעו המשיבים .

בהתייחס למסמכים המבוקשים השיבו המשיבים כי חלקם אינם ברשותה לאור פריצה שארעה לעיסקם, ולגבי חלקם - מדובר בדרישה גורפת והמסמכים אינם רלבנטיים לתובענה. המשיבים גם השיבו לשאלון , כאשר באשר לחלק מהשאלות נטען לחסיון ולחוסר רלבנטיות.

המשיבים גם הגישו תגובה ארוכה ומפורטת לבקשת המבקשת בבש"א 6976/07, כאשר היא חוזרת על האמור לעיל.

המבקשת הגישה תשובה לתגובה, כאשר התגובה גם היא ארוכה ומפורטת וחוזרת על עיקר טענותיה בבקשה.

בבש"א 7439/07 הגישו המשיבים בקשה להורות על מחיקת סעיפים 6(א) עד (יג) לכתב התביעה. לטענתם, בסעיפים אלה מגוללת המבקשת בהרחבה , לפרטי פרטים ובאופן מסולף משא ומתן שניהלו הצדדים עובר להגשת התביעה וכי הדבר מהוה הפרה בוטה של החסיון החל על משא ומתן שכזה.

בהחלטה מיום 11.6.07 קבע בימ"ש קמא בשתי הבקשות לעיל (ובשתי בקשות נוספות ) , בין היתר, כי באשר לגילוי המסמכים הספציפי "הבקשה כפי שמנוסחת גורפת ומעיקה ועל פניו מרביתה אינה רלוונטית. אם תרצה המבקשת דרישה ספציפית ומחודדת, תעלה אותה בקדם המשפט הראשון". בימ"ש קמא התייחס באופן פרטני לשאלות שבשאלון ונתן לגביהן הוראות שונות.

באשר לבקשה למחיקת סעיפים מכתב התביעה קבע בימ"ש קמא כי אכן חלק מהסעיפים מפרטים פגישות ומסמכים שהוחלפו בין הצדדים במסגרת מו"מ ואין בהם כדי להוות הודאת בעל דין. לגבי סעיפים שפרטו נסיונות גביה שעשתה המבקשת התיר בימ"ש קמא את השארתם בכפוף לכך שהמידע המתייחס להליכי המו"מ יושמט.

החלטה זו היא נשוא הבקשה שבפני, כאשר המבקשת שוב חוזרת בהרחבה ובפירוט שאינו נדרש לבקשה על כל השתלשלות העניינים וטוענת כי בימ"ש קמא טעה בהחלטתו , שאינה מפורטת דיה וכי התעלם מטענותיה "המוצקות והמבוססות של התובעת" לענין גילוי המסמכים.

איני סבורה כי יש מקום ליתן למבקשת רשות ערעור ככל שהדבר נוגע לבקשה לגילוי המסמכים (בש"א 6976/07).

אין חולק על חשיבותם של הליכי גילוי המסמכים הספציפיים ואולם, כפי שקבע לאחרונה כבוד השופט גרוניס  ברע"א 6649/07 המועצה המקומית שלומי נ. שכטמן חברה לבנין ופיתוח בע"מ ואח' (בהחלטה שצורפה על ידי ב"כ המערערת בבקשה שהגישה "להצגת אסמכתא נוספת") ההלכה היא כי ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית בענין גילוי מסמכים, אלא "כאשר מדובר בהחלטה שאינה מתקבלת על הדעת או שאינה לוקחת בחשבון את כל נסיבות המקרה".

בענייננו - בית משפט קמא לא דן באופן פרטני בכל אחד מהמסמכים שגילויים התבקש אלא קבע, כפי שכבר הובא לעיל,כי "הבקשה כפי שמנוסחת גורפת ומעיקה ועל פניו מרביתה אינה רלוונטית. אם תרצה המבקשת דרישה ספציפית ומחודדת, תעלה אותה בקדם המשפט הראשון". בהחלטה שכזו אין מקום להתערב ולבטח שאין מקום כי בית משפט זה ידרש לכל מסמך פרטני שנדרש מבלי שבימ"ש קמא נתן דעתו על כך.

במידה והמבקשת סבורה כי יש מקום לבקשתה, עליה לחזור ולהגיש בקשה חדשה, מנוסחת כראוי ורק במידה ובקשתה תדחה - תוכל לעתור נגדה.

באשר להחלטה בדבר מחיקת סעיפים מכתב התביעה טענה המבקשת כי החלטה בדבר קבילות מסמכים אינה רלבנטית בשלב זה , כאשר בית המשפט מוסמך למחוק סעיפים מכתב ההגנה רק אם מדובר בענין שאין בו צורך או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן בתובענה, לסבכו או להשהותו ( תקנה 91 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984). המבקשת מסכימה עם קביעת בימ"ש קמא כי אין באמור במסמכים שצויינו על ידי בימ"ש קמא משום הודאת בעל דין, אלא שלטענתה מדובר במסמכים מהותיים ובסעיפים שנמחקו מכתב התביעה כלולות טענות מהותיות, באופן שלא היה מקום לפסלם על אתר. עוד טענה המבקשת כי בקשת המשיבות למחיקת הסעיפים הנ"ל התבססה על עובדות בלתי נכונות אך לא נתאפשר לה, חרף בקשתה, לחקור את המצהיר מטעם המשיבות ומבלי שניתנה לה הזדמנות להעלות מלוא השגותיה כנגד הבקשה.

המשיבים טענו בתגובתם כי צדק בימ"ש קמא בהחלטתו, אשר ניתנה בהעדר גירסה לסתור (כאשר המבקשת לא הגישה תגובה עניינית לבקשה אלא רק ביקשה להגיב לבקשה לאחר חקירת המצהיר מטעם המשיבים). המשיבים גם טענו כי גם לגופו של ענין צדק בימ"ש קמא בהחלטתו.

החלטתי ליתן למבקשת רשות ערעור על ההחלטה בבש"א 7439/07 בלבד ולדון בערעור על פי הרשות שניתנה.

משלא ניתנה התייחסות של בימ"ש קמא לבקשת המבקשת לחקור את המצהיר ולהארכת המועד להגשת תגובתה לבקשה , ומשלא ניתנה תגובה שכזו לגופו של ענין - לא היה מקום למתן החלטה למחוק סעיפים מכתב התביעה , במיוחד כאשר על פני האמור בהם אין בהם כדי לענות על התנאים הקבועים בתקנה 91 הנ"ל וכאשר המבקשת אינה חולקת על קביעת בימ"ש קמא כי אין באמור במסמכים אלה משום הודאת בעל דין. גם אני סבורה כי יש מקום לדון בקבילות המסמכים והשלכות האמור בהם במסגרת הדיון בתובענה ו/או בפסק הדין ולאחר שתינתן למבקשת זכות הטעון לגופו של כל מסמך. השמטת המסמכים כבר בשלב זה של הדיון עשויה לפגוע במבקשת בהוכחת תביעתה ואין זו מטרת ההוראה המסמיכה את בית המשפט למחוק סעיפים מכתבי הטענות של הצדדים. כפי שנקבע בע"א 3136/97 - הבנק הבינלאומי הראשון נ' פ.מ.ר. חברה לבנין ועבודות ציבוריות . תק-על 2001(2), 1229:"כיון שמקור הבעיה אינו בביטויים עצמם כי אם במשמעות העומדת מאחוריהם, אינני סבורה שיש מקום להורות על מחיקתם בשלב זה. הטענות הן, למעשה, טענות לגופו של עניין, והמערער יוכל להשמיען במסגרת הדיון בערעור עצמו", וכפי שנקבע ברע"א 2904/95 - מדינת ישראל נ' עלי ג'אבר סולימאן אל, פ"ד מט(2), 40 :

"אף בטענתה השניה של המבקשת יש ממש. טענה זו היא, כזכור, שבית המשפט המחוזי לא היה רשאי למחוק את הטענה שבסעיף 15 לכתב ההגנה, בין לפי רישת תקנה 91(א) לפי סיפתה, אלא אם נתמלאו תנאי תקנה 91(ב) (פנייה מוקדמת 15 ימים מראש "בבקשה למחוק או לתקן את הענין, או את כתב הטענות"). אמת נכון הדבר שטענה זו לא נטענה על ידי פרקליטת המבקשת לפני בית המשפט המחוזי, כנראה בהיסח הדעת, לאחר שבקשת המחיקה "נפלה" עליה במפתיע, בתחילת הדיון שנקבע להוכחות, ללא בקשה בדרך המרצה ובלא שהיתה שהות בידיה להתכונן להשיב כיאות לטענה; בנסיבות אלו (ולפחות בדיעבד) החמיר עמה השופט המלומד יתר על המידה כשמחק את הטענה מבלי שנתן לה הזדמנות נוספת לפרט כיאות את שלפי השקפתו היה טעון פירוט".