החלטה בתיק ברע 1988/06

בקשת רשות לערער על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא (כב' השופט צבי ויצמן) מיום 17.5.06 לפיה נדחתה בקשה לסילוקה על הסף של תביעה.

הצדדים הינם בני-זוג אשר נישאו ביום 30.6.81 ולהם שני ילדים בגירים.

בתאריך 7.6.05 הגישה המשיבה תביעה לפסק דין הצהרתי לפיו היא זכאית למחצית מכל הזכויות אשר פורטו בהמשך, והרשומות על שם המבקש.

בסעיף 10 לכתב התביעה נטען כי לאחרונה נודע למשיבה כי המבקש הבריח את כל הכספים המשותפים למקומות לא ידועים, במטרה לטשטש עקבות ולהכביד עליה את מימוש זכויותיה נרשמו חלק מהכספים על שם ילדי בני הזוג.

בהסתמך על טענה זו התבקש בית המשפט, בין יתר הסעדים, לחייב את הנתבע ליתן דין וחשבון מלא ומדוייק על כל זכויותיו מכל סוג ומין שהוא, מיקומן, שיעורן והיקפן, לרבות זכויות שהיו והועברו על ידו למקומות אחרים או מוחזקים על ידי אחרים מטעמו ו/או מכוחו.

בתאריך 4.4.06 הגיש המבקש בקשה למחיקת התביעה על הסף, בשל אי תשלום אגרה או תשלום אגרה בחסר. לחילופין, התבקש בית המשפט להורות למשיבה לכמת את תביעתה ולחייבה לשלם אגרה בהתאם לתקנות. לחילופי חילופין למחוק את התביעה על הסף, בשל העדר עילת תביעה בהסתמך על סעיף 5 לחוק יחסי ממון, בין בני זוג, תשל"ג-1973 הקובע כי הזכות לאיזון קמה עם פקיעת הנישואין, בעוד שבענייננו בני הזוג עדיין נשואים זה לזו.

בהחלטתו, נשוא הבקשה שבפני, דחה בית המשפט את הבקשה בנימוקים כדלקמן:

"תביעת המשיבה הינה בעיקרה לסעד הצהרתי כמפורט בהוראת סעיף 2 לתוספת הראשונה לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות), התשנ"ו - 1995 ולפיכך האגרה ששילמה שולמה כדין.

2. בכל הקשור לסעד הנדרש בסעיף 4(ה) לתביעה, הרי שהוא מותנה בקבלת מידע על זכויות ושיעורן, לצורך כך נדרש המבקש לבצע גילוי אשר לא הושלם עדיין.

לאחר קבלת הגילוי הנדרש, תגיש המשיבה תביעה ותוסיף אגרה כנדרש.

3. בפסיקה עקבית של בית המשפט נקבע כי ניתן ליתן סעד הצהרתי אף קודם לפקיעת הנישואין - ראה כדוגמה תמ"ש 6841/97 תק-מש 2004 (4) 136, וכן תמ"ש 7188/99 ס.ר. נ' ע.ח..."

דיון

בע"מ 492/06 נקבע על ידי כב' השופטת עדנה ארבל כי "משלא התגרשו בני הזוג, הרי שתביעתו של המבקש להצהיר על זכויותיו הרכושיות שאינן ברות איזון, מוקדמת היא, חרף העובדה שבני הזוג פרודים" למרות שהתביעה בגדרה נתנה ההחלטה היתה למתן סעד הצהרתי "בלבד".

אולם אין בדברים אלה כדי למנוע מבעל דין לנקוט בהליכים הצהרתיים ובבקשת חשבונות שמטרתם למנוע הברחת נכסים על ידי בן זוגו.

בע"מ 492/06 הנ"ל ביקש הבעל להצהיר על נכסים שנצברו לאחר פרידת בני הזוג כנכסים שאינם בני איזון, בעוד שבענייננו מבקשת האשה להקפיא מצב קיים ולמנוע הברחת נכסים. מכאן שהבקשה לפסק דין הצהרתי לא נועדה להקדים את המאוחר, אלא למנוע שינוי בלתי הפיך בזכויות.

באשר לאגרה: בית המשפט קיבל את עמדת המשיבה לפיה בהעדר גילוי אין באפשרותה לשום את היקף הנכסים בהם עסקינן, ולפיכך הורה כי רק לאחר קבלת הגילוי הנדרש תגיש המשיבה תביעה ותוסיף אגרה. החלטה זו הינה החלטה דיונית המעוגנת במצב העובדתי כפי שמצא ביטויו בכתבי הטענות והמוצגים שהונחו בפני כב' השופט קמא.

בתביעה למתן חשבונות יש לפרט את הסכום הנתבע, במדוייק, אולם, אם היתה התביעה לסכום כסף שיגיע לתובע לאחר בירור חשבונות ופורש בכתב התביעה יש לציין את הסכום הנתבע על פי המשוער. אלא שבענייננו נקבע כי על הצדדים לסיים ראשית לכל את הליכי הגילוי ולאחריהם יהיה על המשיבה לכמת את תביעתה ולא מצאתי שיש מקום להתערב בשיקול דעתו של בית משפט קמא בסוגיה זו.

ראו לענין זה רע"א 9710/04 "אורה" מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' צבי בלסקי ואח' (לא פורסם) שם נקבע על ידי כב' השופט א. גרוניס:

"תקנה 3 לתקנות האגרות מבחינה באופן ברור (לעניין אגרה) בין תביעה למתן חשבונות שמבוקש בה גם סעד כספי לבין תביעה למתן חשבונות שלא מבוקש בה סעד שכזה. הבחנה זו הוכרה גם בפסיקתו של בית משפט זה (ראו, ע"א 28/85 פיתוח יהודה בע"מ נ' עזבון המנוח יהודה זיס ז"ל, פ"ד מ (1) 78; ע"א 127/95 מועצת הפירות ייצור ושיווק נ' מהדרין בע"מ, פ"ד נא  (4) 337, 344). כאשר לא נכללת בתביעה למתן חשבונות עתירה לסעד כספי, עסקינן בהליך ששווי הסעד המבוקש בו אינו ניתן לביטוי בכסף. כך נקבע במפורש בתקנה 3 לתקנות האגרות (וכן ראו, ש' לוין, פרוצדורה אזרחית - סדרי דין מיוחדים בבתי המשפט (תשס"ג-2003) 22). על כן, חל לגבי ההליך בו נקט המבקש פרט 8 לתוספת הראשונה לתקנות האגרות, ועל המבקש לשלם את האגרה הקבועה בו. עצם העובדה שתביעה למתן חשבונות, אף אם לא נלווה לה סעד כספי, ניתנת בפועל לביטוי בכסף אין בה להוציא את התביעה מגדר תקנה 3 לתקנות האגרות (ראו והשוו, רע"א 1194/91 פלצמן נ' גזברות בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו, פ"ד מו(1) 561; רע"א 4851/04 גרנד סנטר חברה לפיתוח והשקעות ברח' דיזנגוף בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (טרם פורסם)). יש לציין, כי אילו בגדר התביעה למתן חשבונות היה מבוקש סעד כספי, הרי לפי תקנה 16(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, היה על המבקש לציין בכתב התביעה את הסכום הנתבע המשוער, ולשלם אגרה בהתאם (רע"א 4827/92 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ נ' חב' מודיעים סוכנויות בע"מ, פ"ד מו(5) 580). ראוי לזכור, כי אף אם יזכה המבקש בתביעתו הוא יידרש כנראה להליך נוסף, לשם חיובה של המשיבה בסכום שייקבע. בהליך זה תשולם אגרה על פי הסכום."

וכן רע"א 4827/92 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ נ' חב' מודיעים סוכנויות בע"מ, פ"ד מו(5), 580 .