חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק ברע 1847/06

: | גרסת הדפסה
בר"ע
בית המשפט המחוזי תל אביב
1847-06
20.5.2007
בפני :
שרה דותן

- נגד -
:
הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ
 :
שאשא אסי
החלטה

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, החלטתי שהבקשה אינה מצריכה תשובה.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת ד' קוברסקי) בת"א 78789/04 בה הורה בית המשפט על מינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה.

הרקע לבקשה שבפני הוא כדלקמן: המשיב הגיש תביעה בגין נזקים שנגרמו לו בתאונת דרכים שאירעה בתאריך 30.04.04. במסגרת התביעה, עתר המשיב למינוי מומחים רפואיים בתחום האורטופדיה והפסיכיאטריה. מבקשת רשות הערעור עולה כי לכתחילה מונה מומחה רפואי בתחום האורטופדיה, ולאחר מכן חזר המבקש על בקשתו כי ימונה מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה. בתאריך 01.02.06 הגיש המשיב "בקשה לצירוף מסמך לבקשה למינוי פסיכיאטר", בה נתבקש צירופו של מכתב מאת הפסיכולוגית הקלינית מתאריך  13.12.05 (להלן: "המכתב"). המבקש הסביר בבקשתו כי "בהתאם לאישור זה לא ניהלה הפסיכולוגית תיק ו/או כרטיס רפואי, ולכן לא ניתן לקבל רישום של הפגישות ויש צורך בסיכומן כפי שנעשה בתעודה זו, ובמסמכים שצורפו". בתאריך 15.03.06 הורה בית המשפט למשיב לצרף כרטיס טיפולים. בהמשך לכך חזר המשיב והפנה את בית המשפט למכתב, בו ציינה הפסיכולוגית ש "אין בידי סיכומים של מהלך הטיפול".

בתאריך 25.04.06 קיבל בית המשפט קמא את הבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה, והורה כי ניתן יהיה להגיש למומחה הרפואי בתחום הפסיכיאטריה את המכתב, בכפוף לכך שתימחקנה השורות האחרונות שבו (הכוללות הערכת מצב והמלצה להמשך טיפול, ש.ד.). מכאן בקשת רשות הערעור שבפני.

לטענת המבקשת, לא היה מקום להורות על מינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה, שכן המכתב שצורף הינו "חוות דעת פרטית ומוזמנת". לטענת המבקשת, שגה בית המשפט קמא משסמך החלטתו על חוות דעת אסורה וחשבוניות על טיפול נפשי, ולשיטתה "אף הפסיקה הליברלית ביותר מעמידה כתנאי ראשוני למינוי מומחה רפואי הוכחת קיומה של ראשית ראיה". בשולי בקשתה טוענת המבקשת כי לנוכח העדרו של כרטיס טיפולים "מתגנב לליבה החשד כי בפועל המשיב כלל לא טופל". 

דין הבקשה להידחות. ההלכה היא, כי ניהול המשפט וסדרי הדין הינם עניינים שבשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, וככלל, ערכאת הערעור לא תתערב בהם, מלבד במקרים חריגים (רע"א 4775/04 שרון כדר נ' פרופ' יובל הרישנו, דינים עליון סט 100; רע"א 1315/07 פרופ' דב פלדברג ואח' נ' נחמיאס ואח', טרם פורסם). לא מצאתי כי המקרה שבפני הינו מקרה חריג המצריך את התערבותה של ערכאת הערעור.

חזקה על בית המשפט קמא כי נתן דעתו למכלול החומר שבפניו, ואין לומר כי החלטתו התבססה אך ורק על המכתב. כך למשל, בנספחי בקשת רשות הערעור מוצאים מסמך שכותרתו "סיכום מחלה", ובו מצוין כי " מדובר בחולה בן 26, אשר הועבר למחלקתנו ממח' אורטופדית א' לטיפול שיקומי לאחר תאונת דרכים ... עקב אי-שקט פסיכומוטורי וסיוטי לילה נבדק ע"י פסיכיאטר. הוחל טיפול ברמרון עם הטבה במצבו, כמו כן טופל במשך שבוע ימים בהלידול, פנרגן ובונדורמין אשר הופסקו עקב החמרה באי-שקט פסיכומוטורי בשעות הלילה", ובהמשך ממליץ עורך המסמך על המשך טיפול תרופתי ומעקב פסיכיאטר בקופ"ח.

מתקבל על הדעת, כי מלכתחילה סבר בית המשפט קמא שאין די במסמך זה על מנת להוות ראשית ראיה למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה, ועל כן מינה מומחה רפואי בתחום האורטופדיה בלבד. ברם, משהובא בפני בית המשפט המכתב השנוי במחלוקת, ממנו עולה כי המבקש החל בטיפול נפשי מסודר בחודש אוקטובר 2004, סבר בית המשפט כי יש בהצטברותם של אלו כדי להוות את ראשית הראיה הנדרשת. אכן, אפשר שהדעת אינה נוחה מהעובדה שלא נערך כרטיס טיפולים מסודר, אולם נראה כי בית המשפט קמא פעל בהתאם להלכה לפיה הספק פועל במקרים אלו לטובתו של הנפגע. לסיכום, לא מצאתי יסוד להתערב בהחלטת בית המשפט קמא, וזאת הן בשאלת מינוי המומחה והן בשאלת העברת המכתב לעיונו. 

יש לזכור, כי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, מונע הגשת חוות דעת "פרטיות". אשר על כן, אי מינוי מומחה מהווה סוף פסוק בכל הנוגע לראש הנזק הנטען. מנגד, הנזק הטמון במינויו של מומחה "מיותר" מסתכם בהוצאות, וראו לעניין זה א' ריבלין, תאונת הדרכים-סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה שלישית (1999), בעמ' 560:

"ההחלטה שלא למנות מומחה יש בה כדי לסגור את הדרך בפני התובע להוכיח שנותר עם מום או נכות באותו תחום והיא תעמוד לביקורת קפדנית של בית המשפט לערעורים. לעומת זאת, לא ימהר בית המשפט לערעורים להתערב בהחלטת הערכאה הראשונה להיעתר לבקשת התובע ולמנות מומחה רפואי".  

חזקה על בית המשפט קמא כי אם יימצא בסופו של יום שלא היה צורך במינוי המומחה הרפואי בתחום הפסיכיאטריה ייתן ביטוי הולם להתנהלות זו על ידי חיוב המשיב בשכרו של המומחה.

הבקשה לרשות ערעור נדחית. משלא נתבקשה תשובה- אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה בדואר רשום לב"כ הצדדים.

ניתנה היום ג' בסיון, תשס"ז (20 במאי 2007) בהעדר הצדדים.

שרה דותן, שופטת

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>