החלטה בתיק ברע 1714/06

1.         בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות בתל אביב שניתן ביום 9/4/06 בת.ק. 4529/05 ע"י כב' השופט אביחי דורון. בימ"ש קמא קיבל את התביעה וחייב את המבקש לשלם למשיבה 1 סך של 10,200 ש"ח בצירוף הוצאות משפט, ולמשיבה 2 סך של 1,200 ש"ח בגין הוצאות בדיקת פוליגרף בצירוף הוצאות משפט.

2.         משיבה 1, היא התובעת, הגישה תביעה נגד המבקש לתשלום סך של 10,697 ש"ח בגין

רכישת מערכת ישיבה פגומה. בכתב התביעה טענה משיבה 1 כי רכשה מן המבקש ספה, וזמן קצר לאחר הרכישה החלה הספה להיקרע. לטענתה, היא פנתה למבקש מספר רב של פעמים, אולם לא נענתה על ידו.

בכתב ההגנה טען המבקש כי משיבה 1 רכשה מערכת ישיבה בהתאמה אישית וקיבלה ממנו הסבר על פיו האחריות לתקינות המערכת חלה על יבואן הבד. המבקש טען עוד כי הציע למשיבה 1 להחליף את החלק הפגום, אולם היא ביקשה לקבל את כספה חזרה או להחליף את מערכת הישיבה בחדשה. לטענתו, פנה למשיבה 1 שנית בהצעה לתקן את מערכת הישיבה על חשבונו, אולם היא סירבה.

המבקש שלח הודעת צד ג' נגד החברה המייבאת את הבד - משיבה 2. משיבה 2 טענה כי אין בהודעה ממש. לטענתה, היא פנתה למבקש מיד כשנשלח אליו הבד הפגום, וביקשה כי הבד יועבר אליה ויוחלף באחר. לטענתה המבקש לא הסכים כיוון שחשש להפסיד הזמנה, לפיכך האחריות לנזקיה של המשיבה היא שלו.

3.         לאחר ששמע בימ"ש קמא את הצדדים ואת טענותיהם, הודיעו הצדדים לביהמ"ש כי הם מוכנים ללכת לבדיקת פוליגרף. לנוכח הסכמה זו, החליט בימ"ש קמא להכריע את גורל התיק באמצעות בדיקת פוליגרף למבקש ולצד ג'.

4.         תוצאות בדיקת הפוליגרף היו חד משמעיות וקבעו כי בתשובותיו של מר ברוך אשד, נציג צד ג', לשאלות שנשאל "לא אובחנו תגובות מחשידות לאמירת שקר". לעומת זאת ביחס למר אלי אסולין, המבקש, נקבע כי בתשובות שענה לשאלות שנשאל "אובחנו תגובות המצביעות על אמירת שקר".

5.         בימ"ש קמא לאחר שקיבל את תוצאות בדיקת הפוליגרף, קיבל את התביעה נגד המבקש ודחה את הודעת צד ג' נגד משיבה 2, קבע כדלקמן:

"תוצאות הבדיקה הוכיחו שהנתבע לא אמר אמת, וכי הוזהר ע"י צד ג' שלא לספק את הבד הפגום אך בכל זאת החליט לרפד את הסלון של התובעת בבד פגום. בנסיבות אלה אני קובע כי התובעת הוכיחה תביעתה נגד הנתבע וכי הנתבע לא הוכיח את תביעתו נגד צד ג'."

6.         בבקשת רשות הערעור טוען המבקש כי שגה בימ"ש קמא כאשר לא נעתר לבקשתו ולא שלח גם את מר אשד ברוך וגם את גב' נדיבה רופא - נציגי צד ג', לבדיקת פוליגרף, שכן עדויותיהם סותרות זו את זו. עוד לדבריו, גרסתה של גב' נדיבה רופא היא בעלת חשיבות יתרה וביכולתה לשפוך אור על הפרשה. המבקש טוען כי לא ניתן לו יומו בביהמ"ש, שכן לא נתקיימו הוכחות בעניינו. בשולי הדברים טוען המבקש כי המשיבה לא נתנה לו הזדמנות לתקן את מערכת הישיבה.

בתגובתה לבקשה טוענת משיבה 1 כי המבקש איחר בהגשת בקשת רשות הערעור ומטעם זה בלבד יש לדחותה. עוד לטענתה מיום שרכשה את מערכת הישיבה היא חשה עוגמת נפש רבה. משיבה 1 טוענת כי המבקש לא טרח לשלם לה את הכספים בהם חויב ע"י בימ"ש קמא עוד ביום 9/4/06.

משיבה 2 טוענת כי כל מטרת הבקשה היא דחיית הקץ והימנעות מתשלום הכספים בהם חויב המבקש ע"י בימ"ש קמא. עוד לטענתה, הבקשות אליהן מתייחס המבקש הוגשו לאחר שכבר בוצעה בדיקת הפוליגרף והן הוגשו בנסיון להשיב את הגלגל לאחור, לאחר שממצאי הבדיקה הראו כי המבקש אינו דובר אמת. משיבה 2 מוסיפה וטוענת כי לא היו כל סתירות בגרסאות הנציגים מטעמה.

7.         לאחר שעיינתי בפסק דינו של בית משפט קמא, בבקשת רשות הערעור ובתגובה, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

צודקת המבקשת בטענה כי בקשת רשות הערעור הוגשה באיחור. פסק הדין ניתן ביום 9/4/06 ואילו הבקשה הוגשה כחודש לאחר מכן - ביום 4/5/06, ללא התייחסות כלשהי לאיחור בהגשתה.

מטעם זה בלבד יש לדחות את הבקשה.

8.         אני סבורה כי גם לגופו של עניין יש לדחות את הבקשה.

תוצאות בדיקה שנעשתה באמצעות מכשיר פוליגרף אינן קבילות בהלכים משפטיים, אלא אם הצדדים הסכימו על כך במפורש (ראה לעניין זה ע"א 61/84 ביאזי נ' לוי פ"ד מב (1) 462). במקרה כזה הדבר צריך לקבל ביטוי מפורש בפרוטוקול ובהחלטת בית המשפט.

בענייננו, בימ"ש קמא קיים הליך של הוכחות במהלכו נחקרו הצדדים. לאחר ששמע את הצדדים ואת העדים הרלוונטיים הודיעו הצדדים כי בהסכמה הם יבדקו במכשיר פוליגרף. בימ"ש קמא נתן החלטה מפורטת המורה כיצד תבוצע הבדיקה וקובעת כי בדיקה זו תכריע במחלוקת.

בימ"ש קמא טרח וציין בפסק הדין כי בתחילה חזר בו המבקש מהסכמתו לבצע את הבדיקה, אולם לבסוף ביצע אותה. בימ"ש קמא קבע על בסיס תוצאות הבדיקות כי האחריות לפגמים המערכת הישיבה חלה על המבקש. נראה כי המבקש, אשר התקשה להשלים עם תוצאות הבדיקה, מנסה בכל דרך להחזיר את המצב לקדמותו. בנסיבות אלה, איני סבורה כי קיימת הצדקה להתערב בפסק הדין.