1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' השופט איחסאן כנעאן) מיום 25.7.08 בתיק אזרחי 6438-02-07, לפיה, חייב בית המשפט את המבקשת, שהיא צד ג' בתביעה המתנהלת בין המשיבים ובין עצמם, ליתן גילוי ועיון במסמכים.
2. בקשת הערעור מופנית רק כנגד המצאת המסמכים המבוקשים בסעיף 4 לבקשת המשיב 1 (נספח י'). במסגרת הבקשה שבפניי טוענת המבקשת, כי ההחלטה בדבר גילוי ועיון במסמכים עלולה לפגוע בחובת הסודיות המוטלת עליה כמוסד בנקאי. לטענתה, עקב חובת הסודיות הרובצת על הבנק, אסור לו ליתן כל מידע המתייחס להלוואות שנטלו צדדים ואשר לבנק סודיות בנקאית כלפיהם.
עוד מוסיפה המבקשת , כי עיקרון גילוי המסמכים אינו עומד לבדו ומפנה להלכת כיאט (ע"א 40/49
כיאט ואח' נ' כיאט ואח' פ"ד ג' 159) ולפיה דרישת הגילוי חייבת להיות מלווה בדרישה רלוונטית, וכי רק מסמכים הרלוונטיים לתיק יגולו לצד שכנגד דרישה התבססת על הצורך לקיים יעילות שיפוטית ולמנוע "מסעי דיג אסורים" ע"י הצד שכנגד זאת בפרט לאחר חקיקת חוק הגנת הפרטיות.
3. לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, וכן בהחלטה נשוא הבקשה, מצאתי, כי הבקשה אינה מצריכה תשובה ודינה להידחות.
4. במסגרת תיקון מספר 52 לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984, תוקן סעיף 52 לחוק לנוסח כדלקמן:
"החלטה אחרת של בית משפט שלום בענין אזרחי ניתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי. רשות כאמור בסעיף קטן זה לגבי החלטה אחרת תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה".
המטרה העומדת בבסיס התיקון, כעולה מדברי ההסבר להצעת החוק, היא צמצום האפשרות להגשת בקשות רשות לערער. זאת, בין היתר, מאחר שהגשת בקשה כזו במהלך הדיון גורמת
"לפיצול הדיון, להשהייתו ולסיבוכו, ולעומת זאת המקרים שבהם יש בהחלטת ביניים כדי להכריע את תוצאות פסק הדין הם נדירים יחסית. לעתים קרובות, החלטה שנראית חשובה בעת נתינתה חדלה להיות אקטואלית במועד פסק הדין, ובכל אופן ניתן לערער עליה במסגרת הערעור על פסק הדין" (דברי הסבר להצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 46), התשס"ח-2007, ה"ח הממשלה 341, 214).
5. יוער, כי נטיית בתי המשפט עליה הם חוזרים ומתריעים היא, כי אין מקום לבקשות רשות ערעור על החלטות ביניים, אלא אם מעלה הסוגיה הנטענת, כי ייגרם נזק משמעותי למבקשת אם לא תוכרע המחלוקת כבר בשלב זה. במקרים אחרים עומדת למבקשת זכותה לתקוף את החלטות הביניים במסגרת הערעור על פסק הדין, מכוח תקנה 411 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
"כשמדובר בבקשת רשות ערעור על החלטת ביניים, "איזון האינטרסים של הפרט והאינטרס של הכלל מחייב את המבקש להראות... שהדיון בעניינו בשלב זה הוא בעל חשיבות כה רבה עד שהוא מתגבר על שיקולים של אדמיניסטרציה שיפוטית, שלכאורה מצדיקים מניעת דיון כפול בשתי ערכאות בענין שלא קבע סופית את זכויות בעלי הדין" (ד"ר שלמה לוין
תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד 177 (תשנ"ט -1999).
6. כאמור, בבקשה דנן עותרת המבקשת למתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט קמא בדבר גילוי ועיון במסמכים המבוקשים בסעיף 4 של בקשת המשיב 1 לצו גילוי מסמכים (נספח י'). קרי, מידע בנוגע להלוואות וערביות אשר נחתמו ע"י מר דוד נתיב ו/או חברת נתיב דוד, הנתבעים 1 ו-2 בתביעה העיקרית והמשיבים 2 ו-3 בבקשה דנן, בטענה, כי אינה צד להליך. לטענת המשיב 1, בבקשה נשוא נספח י' הרי שמבירור שערך עולה, כי מר דוד נתיב, נמצא בעיצומו של הליך פלילי, במסגרתו הוא מואשם בעבירות צווארון לבן, עקב העסקאות הפיקטיביות הרבות אותן ערך והאנשים הרבים אותם הונה וכי סביר להניח שלא ייענה לבקשה כפי שלא ענה לכתב התביעה. ברי, כי לו נדרשו המשיבים 2 ו- 3 ישירות ע"י המשיב 1 לתת מידע בנוגע להלוואות וערבויות עליהם חתמו היו חלים כללי הגילוי והעיון הרגילים בין בעלי הדין, ולא היה מקום כאן לשאלת החיסיון ואולם, המשיב 1 עתר לאפשר לו את העיון במסמכי הבנק, בצרפו את הבנק כצד ג' לבקשה. כאן מתעוררת שאלת החיסיון.
"
חיסיון בנק-לקוח הוא חיסיון תוכני-מהותי-יחסי יציר הפסיקה, ואין נפקא מינה אם דרישת העיון מופנית ישירות אל בעל הדין או מופנית אל הבנק של בעל הדין. על מנת להכריע בבקשת הגילוי לגופא על בית המשפט לבחון הסרת החיסיון על פי השיקולים שפורטו בפסק דינו של השופט גלודברג בפרשת סקולר" (יצחק עמית,
קבילות,סודיות,
חיסיון ואינטרסים
מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי -
ניסיון להשלטת סדר, באסופת מאמרים לכבוד השופט אורי קיטאי, 283,הוצאת נבו,2007).
ויפים לכך דברי בית המשפט בע"מ 3542/04
פלוני נ' פלונית תק-על 2005(2), 3382 בעמ' 5 - 6:
"אחד המצבים בהם נדרש איזון בין ההגנה על הפרטיות לבין ערך אחר, עולה מקום שעשיית משפט צדק מחייבת הצגת נתונים ועובדות החוסים תחת הגנת הפרטיות שבלעדיהם לא ניתן להגיע לחקר האמת (פרשת סקולר, שם, עמ' 273 - 272; ב"ש 298/96 ציטרין נ' בית הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין, פ"ד מא (2) 337, 358).
בהתמודדות בין האינטרס החברתי הכרוך בעשיית צדק בהליך השיפוטי לבין חשיבות ההגנה על הפרטיות, עשוי להינתן, בנסיבות מסויימות, משקל גובר לערך הראשון, שבלעדיו עלולים להליכי המשפט להימצא מסוכלים. בלא הבטחת הליך שיפוטי תקין, עלולה המערכת החברתית ואכיפת החוק לספוג נזק שאינו ניתן לתיקון. כדבריו של הנשיא שמגר בפרשת ציטרין, שם: "תקינות הפעולה של המערכת החברתית כולה תלויה, הרי, בין היתר, בקיומם של הליכים משפטיים, המשרתים את מטרתם ומשיגים אותה. ואם מסירת העדות היא חלק מהותי מן ההליכים, אשר בלעדיה ההליכים לא ייכונו ולא ניתן לקיימם כיאות, הרי יש לראות במסירתה של העדות אינטרס ציבורי כולל, החורג מן האינטרס הצר יותר של בעלי הדין".
7. תנאי מקדמי שאין בלתו לגילוי ולעיון במסמך הוא, שהמסמך נשוא בקשת העיון והגילוי רלוונטי לזירת המחלוקת. גישת הפסיקה בנושא הרלוונטיות היא ליברלית - כל מסמך שיש בו לסייע לקו החקירה וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו הוא רלוונטי. גם מסע דיג של מסמכים שברשות הצד השני אינו בהכרח אסור - רע"א 6546/94
בנק איגוד נ' אזולאי, פ"ד מט (4) 54 (1995), והנטייה היא לקולא - רע"א 8290/01
איזוטופ בע"מ נ' דן רנט א-קאר
בע"מ, דינים סג 338 (2002); רע"א 7606/01
ג'ולי הראל ואח' נ. בנק איגוד לישראל בע"מ, דינים סב 93 (2002).
8. בעניין שבפנינו, מדובר בבקשה לקבלת מדיע באשר לערבויות ובטחונות אשר נחתמו כאמור על ידי הנתבעים 1 ו- 2 בתביעה העיקרית, והחיסיון לפיכך, הינו חיסיון שלהם.
נתבעים אלו, לא הגיבו כלל לבקשה, כשם שגם לא הגיבו לתביעה לגופה, ומשכך, לא ברור כלל, מדוע המבקש, הוא זה שצריך להגן על החיסיון שלהם.
9. שוכנעתי איפוא, כי בית משפט קמא בחן את מכלול השיקולים וערך את האיזון הראוי עת בחר להסיר החיסיון במקרה זה על אף טענת חיסיון בנק -לקוח בקובעו, כי כתב התביעה מגלם בתוכו טענות קשות לתרגילי "עוקץ" של מר נתיב דוד. מר נתיב דוד אף לא טרח להתגונן בפני התביעה, וכי במקרה זה יש אינטרס ציבורי לחשוף מעשה מרמה נטענים והוא ניסוג מפני האינטרס של הגנה על הפרטיות. מה גם וכאמור, מי שזכאי להנות מהחיסיון, כלל לא טען לו.
10. אשר על כן הבקשה נדחית.