החלטה בתיק ברע 158/07

1.      בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה  (בל 2471/06; סגנית השופט הראשי השופטת קציר), בו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת הועדה                        הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 5.6.06, אשר קבעה כי למערער 0% נכות בקשר לתאונה מיום 3.11.1999.

2.      העובדות העולות מכלל החומר שבתיק הן כמפורט להלן:

2.1.   ועדה רפואית לעררים שדנה בעניינו של המבקש ביום 9.3.05 קבעה למבקש 0% נכות. הועדה קבעה בהחלטתה כי מצבו של המבקש בצוואר אינו קשור לתאונה משנת 1999, וזאת מנימוקים אלה: רישומים בודדים בתיקו הרפואי של המבקש, המרוחקים עד כדי שנתיים לאחר הפגיעה;  רישומים רפואיים שהעידו על בעיות בצוואר משנת 1992; העדר שינויים בממצאים ב- 11/99; פגיעה של המבקש במשחק כדורגל מחודש מרץ 2001, שמאז מופיעים הרישומים הרפואיים. הוועדה קבעה כי מצבו של המבקש בצוואר היה קיים קודם לתאונה, והוחמר משמעותית שנתיים לאחר הפגיעה. הוועדה ציינה שגם פרפ' מנדס בחוות דעתו מייחס את מצבו הצווארי של המבקש לאירוע מחודש אוגוסט 1992 ומציין כי בשנים 1992 - 1993 הוגדרה נכות בשיעור של 20% בגין מצב זה. הוועדה הסתמכה גם על תוצאות בדיקת MRI  שבוצעה שלוש שנים לפני התאונה המעידה על פריצות דיסק ובלטים. 

2.2.   המבקש ערער על החלטת הוועדה מיום 9.3.2005. בפסק דין מיום 12.7.2005 (בל 1649/05) נקבע כי:

"לאור העובדה שישנו ממצא CT   מיום 26.3.93 שבו סריקת החוליות  C6 C5  הייתה תקינה, וצילום רנטגן מיום 24.11.2003 המתייחס להחלפת דיסק בחוליות אלה, מוסכם ... כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב, על מנת שתזמן את המערער ותתייחס באופן מפורט ומנומק לממצאים האלה ותענה שוב לשאלה האם ניתן לייחס נכות כלשהי בחוליות אלה לתאונה מיום 3.11.99".

2.3.  הועדה בישיבתה מיום 5.6.2006 עיינה ב- CT שנערך בשנת 1993, וקבעה כי בניגוד לפענוח בו צוין כי גובה C5 C6 תקין, הרי מעיון בבדיקה עצמה עולה כי בגובה
 C5 C6  "קיימת אי סדירות ברורה של הקיר האחורי של החוליה C5  עם יצירת ..אחוריים יותר מימין  מאשר משמאל. הועדה מציינת שממצאים אלה לא תוארו בפענוח כאמור דווח שהגובה הוא תקין לחלוטין". לאור האמור, קבעה הוועדה כי אין שינוי בהחלטתה הקודמת.

3.      המבקש ערער על החלטת הועדה לבית הדין האזורי. בית הדין האזורי קבע כי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין עת בדקה את ה- CT  כפי שנצטוותה לעשות והתייחסה אליו. בית הדין פסק כי הוועדה אינה חייבת לקבל את הפענוח שצורף
ל- CT  והיא רשאית לפענח אותו על פי הבנתה המקצועית. בכל מקרה, טענות המבקש לעניין פענוח ה- CT  הן במישור הרפואי ולא במישור המשפטי. לאור האמור, דחה בית הדין את הערעור.

4.      בבקשת רשות הערעור טען המבקש כי: הוועדה לא נתנה למבקש הזדמנות נאותה להתייחס בצורה מקצועית או להגיש חוות דעת לעניין הנזק; מדובר ב- CT משנת 1993, ולנוכח פרק הזמן שחלף ומצבם הבלוי של הצילומים, היה על הוועדה לתת למבקש הזדמנות זו; הוועדה פענחה מחדש את ה- CT תוך שהיא חולקת על הפענוח המקורי, במטרה להתאים את הפענוח להחלטתה הקודמת.

5.      לאחר עיון בבקשה, על נספחיה, בפסק דינו של בית הדין האזורי ובכלל החומר שבתיק בית הדין האזורי, אני קובעת כי דין הבקשה להידחות. זאת, אף מבלי להידרש לתשובת המשיב, בהתאם לתקנה 85(ג) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991.

6.      כאמור, עניינו של המבקש הוחזר לוועדה לצורך התייחסות לבדיקת ה- CT משנת 1993. הוועדה פעלה בהתאם להוראות פסק הדין והתייחסה לבדיקה זו. הוועדה מוסמכת לפענח בעצמה את ממצאי ה- CT ואינה חייבת לקבל את פענוח ה- CT שנעשה בעבר. כמו כן, אין מקום להבאת חוות דעת בעניין פענוח CT. טענת המבקש כי הועדה פעלה משיקולים זרים והתאימה את פענוח ה- CT  להחלטתה הקודמת היא טענה בעלמא, שלא נתמכה בראייה כלשהי, ואין סיבה להניח כי הוועדה אינה מפעילה את שיקול דעתה המקצועי בתום לב ובהגינות. באשר לטענות בעניין הפענוח עצמו, הרי מדובר בטענות כנגד קביעותיה הרפואיות של הוועדה, ובאלה בית הדין אינו מוסמך להתערב. אוסיף רק, כי הועדה הגיעה למסקנה כי אין קשר בין מצבו הרפואי של המבקש לבין הפגיעה על יסוד מספר ממצאים ומסמכים ולא על יסוד פענוח ה- CT בלבד.

7.      סוף דבר: צדק בית הדין האזורי בקביעתו כי לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הועדה, ולפיכך דין בקשת רשות הערעור להידחות. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ג בתמוז התשס"ז (29 ביוני 2007) בהעדר הצדדים.

לאה גליקסמן, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: