החלטה בתיק ברע 1579/06

1.         המבקשת, היא הנתבעת, הגישה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות בת"א בת"ק 9542/05, שניתן ביום 13/3/06 על ידי כב' השופטת יעל אילני. בפסק הדין קיבל בימ"ש קמא את תביעת התובעת היא המשיבה, וחייב את המבקשת בתשלום סך של 8,200 ש"ח למשיבה בצירוף הוצאות משפט.

2.         כנגד המבקשת הוגשה על ידי המשיבה תביעה על סך 8,200 ש"ח. המשיבה נרשמה לקורס הדרכה אצל המבקשת - מכללה המציעה קורסים וחוגים במסלולים שונים בתחום האמנות, ולמחרת ההרשמה ביקשה לבטל את השתתפותה בקורס. לצורך כך ובהתאם להנחיית המבקשת, שלחה המשיבה למשרדי המבקשת פקס המבטל את ההרשמה. המשיבה טענה כי על אף שנהגה בהתאם להנחיות המבקשת, הודיעה לה האחרונה כי אין כל אפשרות לביטול ההרשמה וכי כספה לא יוחזר לה.

בכתב ההגנה טענה המבקשת כי המשיבה שובצה לקורס ואף השתתפה בשיעור הראשון. לפיכך, בהתאם לתקנון המכללה שהובא לידיעת המשיבה בעת ההרשמה, אין אפשרות להשיב את שכר הלימוד.

3.         בימ"ש קמא, לאחר ששמע את הצדדים ולאחר שעיין במסמכים שהוצגו בפניו, קבע כדלקמן:

"לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים שהוגשו על ידם החלטתי לקבל את התביעה. אני מעדיפה את עדות התובעת על פני עדותו של מנהל הנתבעת, מר ורצברגר. עדות התובעת מהימנה ונתמכת בראיות נוספות כהודעת הפקס ששלחה. עדות מנהל הנתבעת, מנגד, אינה מקובלת עלי. די אם אציין שמר ורצברגר הכחיש תחילה מכל וכל את טענת התובעת לפיה התקיימה בינו ובין התובעת שיחה, בעקבות הפקס שהעבירה, ובה שכנע אותה לנסות ולהתחיל את הקורס. לטענתו, מי שדיברה עם התובעת היתה אחת ממזכירות הנתבעת ולה מסרה התובעת שהיא חוזרת בה מבקשת הביטול. בהמשך חזר בו מנהל הנתבעת ותיקן את עדותו כאשר אישר שהשיחה אכן התקיימה עמו ולא עם אחת המזכירות. אז העיד: "יש לי כאן את סיכום השיחה עם התובעת, זה בכתב ידי כנראה אני דיברתי איתה, על פי סיכום השיחה אין אפשרות לבצע החזר כספי בהתאם". מנהל הנתבעת התבקש להציג את רישום סיכום השיחה ומשעשה כן הסתבר שגם עדותו זו לוקה בחוסר דיוק מגמתי. על גבי הפקס שהועבר על ידי התובעת נרשם בכתב ידו: "נשארת בתכנית! לתייק." אין דבר וחצי דבר על כך שהובהר לכאורה לתובעת באותה שיחה שלא ניתן לקבל החזר כספי באם תתחיל בקורס כפי שהוצע לה. אני מקבלת את עדות התובעת לפיה לאחר בקשתה לבטל הרשמתה, שכנע אותה מנהל הנתבעת לנסות ולהתחיל את הקורס, תוך שגרם לה להאמין שבמידה ובכל זאת לא תרצה להמשיך בו תוכל לבטל את הרשמתה כפי בקשתה. בכך נהג מנהל הנתבעת בחוסר תום לב, הטעה את התובעת, ובעקבות כך הסכימה הי לנסות ולהתחיל את אחד הקורסים אליו נרשמה. המסקנה היא שהתובעת ביקשה לבטל את ההרשמה עוד בטרם החלה בקורס, ולא חזרה בה מבקשתה זו".

4.         בבקשת רשות הערעור טוענת הנתבעת כי התובעת נרשמה למסלול לימודי הדרכה, מסלול שדרש מהנתבעת לשמור לה מקום. לפיכך לא היה מקום להשיב לה את כספה, שכן עצם ביטול ההרשמה גרם למבקשת הפסד כלכלי גדול. המבקשת טוענת כי המשיבה חתמה פעמיים על המסמכים בהם מצוין באילו תנאים לא ניתן יהא לקבל את כספי הרישום בחזרה, לפיכך אין לה להלין אלא על עצמה. עוד לטענתה, בנסיבות שנוצרו לא יכלה המשיבה לבטל עוד את ההרשמה, ודאי לא באמצעות פקס. לטענת המבקשת שגה בימ"ש קמא בכך שהעדיף את גירסת המשיבה על פני גירסתה שלה, על אף שלטיעוניה אין "אחיזה במציאות", וכן לאור התנהגותה חסרת תום הלב. המבקשת משיגה על כך שפרוטוקול הדיון בבימ"ש קמא לא שיקף את הדברים באופן מדויק ועל כך שישנם פרטים שנשמטו ממנו.

בתגובתה טוענת המשיבה כי בימ"ש קמא, לאחר שמיעת העדים באופן בלתי אמצעי, קבע ממצאים עובדתיים והכריע על פיהם. לטענתה, בהתאם להלכה הפסוקה, אל לבימ"ש זה להתערב בממצאים העובדתיים שקבע בימ"ש קמא.

5.         לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובפסק דינו של בימ"ש קמא, אני סבורה כי הצדק עם המשיבה. במקרה שבפני מבוססות קביעות בימ"ש קמא ופסיקתו על התרשמותו מן העדים שהעידו בפניו וממהימנותם, וכן מהתרשמותו מן המסמכים והראיות אותן הציגו בפניו הצדדים. טענותיה של המבקשת מתייחסות בעיקרן לקביעותיו ולממצאים העובדתיים של בימ"ש קמא לאחר ששמע את העדויות. הלכה פסוקה היא כי לא יתערב בימ"ש של ערעור בממצאים עובדתיים של הערכאה הראשונה. לעניין זה ראה ע"א 734/76 פלוני נ' אלמונים פ"ד לב(2) 661, עמ' 665:

"אין בית משפט לערעורים מוכן להתערב בקלות בממצאי עובדה של בית משפט קמא, בעיקר מן הטעם שאין לו אותו יתרון הקיים לפני בית המשפט של הדרגה הראשונה מהתרשמות בלתי אמצעית מן העדויות".

כן ראהע"א 6581/98 זאב זאבי ואח' נ' מדינת ישראל - מחלקת עבודות ציבוריות, תק-על 2005(1), 2899, עמ' 2903:

"התערבות בממצאים עובדתיים תיעשה במקרים קיצוניים בלבד, כגון מקרים בהם נפל בהכרעת הערכאה הקודמת פגם היורד לשורש העניין או כאשר הדברים אינם מבוססים על פניהם".

זאת ועוד, על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות, להבדיל מפסק דין של ערכאה ראשונה, אין ערעור בזכות אלא ניתן לערער עליו ברשות בלבד, אם וכאשר סבור בית המשפט כי נפלה טעות מהותית בפסק הדין של בית משפט קמא, וכי יש סיכוי לערעור.

במקרה זה, קבע בימ"ש, לאחר ששמע את הצדדים, כי המשיבה ביקשה לבטל את הרשמתה עוד לפני ששובצה לקורס, אולם בעקבות שיחתה עם מנהל המבקשת, ולאחר שזה הבטיח לה כי תוכל בכל מקרה לבטל את הרישום אם תרצה בכך, השתתפה בשיעור אחד בלבד במסגרת הקורס. משכך, קבע בימ"ש קמא כי ביטול ההרשמה על ידי המשיבה נעשה כדין, ואין לחייבה במלוא תשלום הקורס. בימ"ש קמא ביסס ונימק את פסק הדין כדבעי, ואני סבורה כי אין הצדקה ואין מקום להתערב בקביעותיו.

6.         אשר לטענת המבקשת כי פרוטוקול הדיון לא שיקף במדויק את ההתרחשות בדיון, הלכה פסוקה היא כי אין חובה לרשום בפרוטוקול כל שנאמר בחלל האולם. מכל מקום, גם מטענת המבקשת ניתן ללמוד שהפרוטוקול שיקף את אשר אירע בדיון. יתר על כן, על המבקשת היה להגיש בקשה לתיקון פרוטוקול בבימ"ש קמא אם היו לה השגות עליו.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

המבקשת תשא בהוצאות המשיבה בסך 1,000 ש"ח.

ניתן היום בלשכתי י"ז באלול, תשס"ו (10 בספטמבר 2006) בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח לצדדים את פסק הדין בדואר.