החלטה בתיק ברע 1533/07

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת תמר שרון-נתנאל)  מיום 13.12.2006, בו נדחה ערעורם של המבקשים על החלטת כב' הרשמת ספרא-ברנע, שלא לפטור את המבקשים מהתייצבות לדיון בבקשת רשות ערעור שהגישו.

1.         המשיבים הגישו נגד המבקשים תביעה בסדר דין מקוצר.

המבקשים הגישו בקשת רשות להתגונן וצירפו אליה תצהיר של צד ג', מר מוטי שכטר, אשר טיפל באופן אישי בעסקה נשוא התביעה ולטענתם מכיר באופן אישי את העובדות הצריכות לעניין, בעוד להם אין ידיעה אישית על העובדות הרלוונטיות. נוכח בקשת המשיבים למחוק את תצהירו של שכטר, הורתה כבוד הרשמת על הגשת תצהיר מטעם המבקשים, אשר יסביר מדוע לא נתנו תצהיר מטעמם. לאחר שניתן תצהירם של המבקשים, ביקשו המשיבים להורות על התייצבות המבקשים לדיון על מנת לחקור אותם " על תצהיריהם הכוזבים". לאור עמדת המשיבים, קבעה הרשמת כי כל המצהירים בתיק יתייצבו לדיון.

המבקשים, שלטענתם הם אנשי עסקים שזמנם אינו בידם, ביקשו לפטור אותם מהתייצבות לדיון. לטענתם, התעקשות המשיבים להתייצבותם לדיון היא בלתי עניינית. מטרתה להטריח אותם לשווא, להפעיל עליהם לחץ בלתי הוגן בדיון ולגרום להם נזקים כלכליים מיותרים. המשיבים התנגדו לבקשה והתעקשו על התייצבות המבקשים וחקירתם על תצהיריהם.

2.         כב' הרשמת דחתה את בקשת המבקשים לפטור מהתייצבות לדיון. בית המשפט קמא בשבתו כערכאת ערעור על החלטת הרשמת, דחה את הערעור, בעיקר מן הטעם שמדובר בהחלטה דיונית, אשר ככלל מסורה לשיקול דעתה של הערכאה הראשונה, על אף שמצא טעם בחלק מטענות המבקשים.

מכאן הבקשה לרשות ערעור.

3.         אקדים ואומר כי רשות ערעור על פסק דין שניתן בערעור על החלטת רשם, מהווה "גלגול שלישי" של ההליכים - ראה, לדוגמה, רע"א 10498/06 מגדלי ישי חברה לבניין בע"מ נ' עיריית ת"א יפו (פורסם בנבו, 30.1.2007). על פניו, המקרה שבפנינו אינו מעורר סוגיה הראויה לפי טיבה ומהותה לידון ב"גלגול שלישי" - ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ פ"ד לו(3) 123 (1982).

אכן, רשאי היה בית המשפט לפטור את המבקשים מלהתייצב לחקירה. לפי תקנה 205(ג) רשאי בית המשפט ליתן רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד, קל וחומר שרשאי הוא לעשות כן, על יסוד הבקשה וחקירת אחד מתוך מספר מצהירים.

עם זאת, הבקשה דכאן נסבה על עניין דיוני מובהק המסור לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, והתערבות ערכאת הערעור בניהול הדיון " מוגבלת למקרים שבהם אופן ניהול הדיון פוגע בזכויותיו של אחד הצדדים, או פוגם ממשית ביעילות בירור הסכסוך" - רע"א 2144/99 צוויגנבוים נ' ארד דינים עליון נו 929 (1999). עוד על היקף התערבות בית המשפט בהחלטות דיוניות, ראה האסמכתאות שפורטו בפסק דינה של הערכאה דלמטה.

אציין כי במסגרת שיקול דעתה, רשאית הייתה הערכאה הדיונית, ליתן משקל לזכותם של המשיבים לנסות ולהראות כי למבקשים ידיעה אישית על העובדות נשוא בקשת הרשות להתגונן, ולדרוש חקירת המצהירים כדי להוכיח זאת. בהקשר זה, אפנה לזכותו של כל צד לדרוש חקירת המצהיר, במסגרת בקשה המוגשת לפי תקנה 240, נוכח הזכות לחקירה נגדית על תצהיר-  רע"א 2508/98 מתן י. מערכות תקשורת ואיתור בע"מ נ' מילטל תקשורת בע"מ פ"ד נג(3) 26 (1998).

4.          כפי שקבעו הערכאות הקודמות, ככל שיתברר שיש ממש בטענות המבקשים לגבי כוונותיהם האמיתיות של המשיבים וחוסר תום לבם, יכול הדבר לבוא לידי ביטוי בהוצאות משפט.

אוסיף ואומר כי חזקה על בית המשפט שיעשה שימוש בסמכותו זו, ויטיל הוצאות כדבעי, אם אכן יתברר שהבקשה לחקור את המבקשים הייתה כדי "לטרטרם" לבית המשפט.

5.         אשר על כן, מכוח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני דוחה את הבקשה ללא צורך בתשובת המשיבים.

מאחר ולא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. הפקדון, במידה והופקד, יושב למבקשים.

ניתנה היום י"ג בשבט, תשס"ז (1 בפברואר 2007) בהעדר הצדדים.

צפה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: