החלטה בתיק ברע 144/06

1.      בפני בקשה לביטול ההחלטה שניתנה ביום 05.07.06 (להלן - ההחלטה) בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע  (השופט משה טווינה; בל 2623/05). בפסק הדין קמא נדחה ערעורו של המבקש על החלטת הוועדה לעררים (אי כושר) מיום 02.08.05 ובהחלטה נדחתה בקשת רשות ערעור שהוגשה כנגד פסק הדין. כעת התבקשנו לבטל את ההחלטה, משהתמנה למבקש בא כח מטעם הלשכה לסיוע משפטי והוגשו נימוקים מפורטים לבקשת רשות הערעור.

2.      משהוגשו נימוקים סדורים לבקשת רשות הערעור מצאנו כי ראוי לעיין בם לגופם, אף כי ניתנה כבר החלטה בבקשת רשות הערעור. עם זאת, לא מצאנו כי יש בנימוקים אלה כדי לשנות את מסקנתנו, כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.  אכן כפי שכבר צויין בהחלטה הקודמת, נכותו הרפואית של המבקש (69%) גבוהה יחסית לקביעה כי לא איבד 50% מכושרו להישתכר. אלא שבהילכת מוהרה (עבל 327/03 עזאת מוהרה - המוסד לביטוח לאומי) לא נקבע כי דרגת אי הכושר להישתכר חייבת תמיד להיות בגובה הנכות הרפואית, אלא נקבע, כי " נקודת המוצא לקביעת דרגת אי הכושר כאמור צריכה להיות, כי ליקוייו הרפואיים ניתן של המערער כפי שנקבעו על ידי הוועדה הרפואית לעררים מבטאים דרגה אוביקטיבית של אי כושר לעבוד. מתוך נקודת מוצא זו, על הוועדה לקבוע את דרגת אי כושרו על פי נסיבותיו האישיות של הנכה. למשל, יכולת לחזור לעבודה קודמת, גיל, השכלה ויכולת אינטלקטואלית ופיסית. שהרי אין דומה לדוגמא כושר העבודה של מי שמסוגל לעבוד עבודה עיונית משרדית לכושר העבודה של הסובל מאותם ליקויים שאינו מסוגל על פי השכלתו וכושרו האינטלקטואלי לעבודה שכזאת".  במקרה דנא הייתה הוועדה לעררים ערה לנכותו האורטופדית החמורה של המבקש, אך התייחסה לשיקום המקצועי שעבר המבקש ולהכשרה המקצועית שרכש בתחום האלקטרוניקה, ומצאה כי המבקש, על פי נתוניו וכישוריו הספציפיים מסוגל לעבודה לא גופנית ללא הליכה ממושכת. אותה מסקנה עולה אף ממסמכי פקידות השיקום. בתוך כך צויין בם, כי "גדי הופנה למרכז שיקום ולמד קורס פועלי ייצור חיווט ואלקטרוניקה מ 01.11.02 עד 17.08.03... גדי מעוניין להשתלב בעבודה בשוק החופשי, המתאימה למגבלותיו. אני מתרשמת שגדי יהיה מסוגל להשתלב...", וכי "מאחר והיה במרכז שיקום והוכיח יכולת עבודה טובה וכן כעת הוא בעל תעודה מקצועית בתחום האלקטרוניקה, אני ממליצה לראותו כמי שלא איבד מכושרו להשתכר... במידה וירצה סיוע במציאת עבודה ננסה לסייע לו בכך בהמשך".

  ו

3.      המבקש טוען לליקויים רפואיים המקשים עליו במציאת עבודה בתחום האלקטרוניקה, בתוך כך צויינו כאבי הגב והמיגרנות מהם הוא סובל "ורגישות קשה לריחות שאינה מאפשרת לי לעסוק בתחום האלקטרוניקה בו התמחיתי". עיון בהחלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 17.04.05, מעלה כי למבקש נקבעו 10% נכות בגין כאבי ראש, אך בעוד וצויינה הגבלה מועטה בתנועת עמוד שדרה מותני - לא נפסקו בגין כך אחוזי נכות. עניין הרגישות לריחות לא נזכר באותה החלטה, אף לא בתלונות המבקש. לאור האמור וככל שהמבקש סבור כי ליקוייו הרפואיים עולים על אלו שנקבעו, יכול הוא להגיש תביעה חדשה ובמסגרתה להלין ולהמציא מסמכים רפואיים על כלל ליקוייו, לרבות הרגישות לריחות. לאחר שתקבע שוב נכותו הרפואית, אשר אפשר שתהא שונה מזו שנקבעה בעבר, יופנה שוב לקביעת כושרו להשתכר. כושרו להשתכר יבחן לאור הנכות שתקבע בתביעה החדשה. 

4.      ערים אנו לכך שלמרות שהמבקש סיים 12 שנות לימוד ואף עבר הכשרה במקצועות האלקטרוניקה, הוא טרם זכה להיקלט בעבודה בשכר בה הצליח להשתלב לאורך זמן. עם זאת בענף נכות כללית לא נבחנת השאלה האם המבוטח השתלב בפועל בעבודה, אלא נבחנת השאלה -  האם איבד מעל       ל 50% מכושר עבודתו, שאלה עליה ענתה הוועדה בשלילה.

לבסוף מוצאים אנו להפנות תשומת ליבו של המבקש בשנית לאמור בסיפא למכתב עובדת השיקום מיום 20.12.04, לפיו, "במידה וירצה סיוע במציאת עבודה ננסה לסייע לו בכך בהמשך".

5.      סוף דבר - אף לאחר שעיינו שנית בנימוקי בקשת רשות הערעור, לא מצאנו לחזור בנו מדחיית הבקשה. אין צו להוצאות.

ניתנה ביום כו' בתשרי התשס"ז (18 באוקטובר 2006), בהעדר הצדדים.

                                                                                                 יגאל פליטמן

                                                                                                    שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: