החלטה בתיק ברע 1264/05

1.         בהתאם לסמכותי מכוח סעיף 406(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 ולאחר שעיינתי בבקשה, אני מוצאת כי היא מצריכה תשובה בכתב בחלק מנושאי הבקשה.

2.         הבקשה לערער היא על החלטת בימ"ש השלום חיפה (כבוד השופטת ת' שרון-נתנאל) מיום 12/9/05 במסגרת ת"א 16570/01.

הרקע וההליכים להחלטה נשוא הבקשה :

3.         נגד המבקש הוגשה בקשה לביצוע שיק במסגרת תיק הוצל"פ 1615231009  - נתניה. המבקש הגיש התנגדות לביצוע השיק, כנגד מר זריהן משה. המבקש טען בבקשה כי החתימות על גבי השיקים הנחזות להיראות כשלו, מזויפות, וכי התברר לו לאחר מות אביו (נפטר ב- 5/3/00), כי אביו המנוח השתמש בחשבון הבנק של המבקש ובחשבון הבנק של סבו של המבקש, ללא הרשאה, וכי המבקש הגיש בקשר לכך תלונה במשטרה.

            לאחר שניתנה הרשות להתגונן הוגש כתב תביעה מתוקן בבית משפט השלום בחדרה על ידי זריהן משה, שהוא הנסב על-פי השיקים וכנגד מכלוף יוסף (להלן: מכלוף ), שהוא הנפרע על-פי השיקים (להלן: התובעים ).

בכתב התביעה המתוקן טענו התובעים כי השיקים שבהם הם אוחזים נתנו בתמורה להחזר הלוואה שניתנה על ידי מר מכלוף למר צבי ריקלין ז"ל, אביו של המבקש (להלן: צבי ז"ל ). ההלוואה ניתנה, על-פי כתב התביעה על בסיס מערכת יחסי חברות רבת שנים בין מכלוף כמלווה לבין צבי ז"ל, כלווה. לעניין חשבון הבנק של המבקש, נטען בכתב התביעה כי צבי ז"ל עשה שימוש שוטף באותו חשבון, לצורך ניהול מסעדה בחדרה, שמהכנסותיה פירנס המנוח גם את המבקש.

4.         במסגרת ניהולו של ההליך, צירף המבקש תצהיר של הסב - אבינדב בן זבולון ריקלין ז"ל, שהוגש במסגרת ת"א 117/88 לצורך בקשה לביטול פסק דין שניתן שם. התצהיר נושא תאריך 1/9/2000. כמו כן הוגשה חוות דעת של מומחה יצחק חגג - מומחה בתחום הגרפולוגי. בתצהיר שהוגש על ידי המבקש, נכתבו, בין היתר, טענות בקשר לידיעתו של המבקש על העדר הרשאה לאביו בחשבון הסב, ונכתב כי מקורה של ידיעה זו בחקירתו בנושא ומהגנת הבנק. 

ההחלטה נשוא הבקשה :

5.         בהחלטה האמורה קבע בית המשפט, כי אין להתיר הגשת תצהיר הסב שנפטר, מאחר שאין כל ערך ראייתי לתצהיר זה, מאחר שלא תוכל להתנהל חקירה נגדית ואין לחרוג מן הכלל של עדויות שמועה.

            כמו כן לא התיר בית המשפט להגיש חוות דעת של מומחה, מאחר שזו לא הוגשה כמתחייב. כן הורה בית משפט קמא על מחיקת חלקים מתצהיר עדות ראשית של  המבקש, וזאת בשל היות מקור העובדות הנטענות  בחקירה ממקורות אחרים שהם בגדר של עדות שמועה.

תצהיר הסב - הבקשה נדחית :

6.         ככל שמדובר בהחלטת בית משפט קמא בקשר לתצהיר הסב, אין צורך להשיב לבקשה, והיא נדחית.

            הכלל הוא שאין להתיר עדות מפי השמועה, כאשר בבסיס הכלל ההנחה שמהימנות ואמינות של נותן העדות יכולה להיבדק בדיקה נאותה ומלאה, ככל שהדבר אפשרי, כאשר מוסר העדות יכול להימצא בבית המשפט ולעמוד בחקירה נגדית.

            מגמת הפסיקה לאחרונה היא להרחיב את החריגים לעדות השמועה, על בסיס העקרון שישנן נסיבות שבהן החשש להיעדר מהימנות פחות, ויש לאפשר את קבילות העדות ולהשאיר את שאלת אמינות הדברים על פי שיקוליו של בית המשפט, על בסיס היגיון ושכל ישר, בשלב שלאחר שמיעת הראיות ובהתחשב בכלל הראיות שיוגשו.             כלומר הנטייה היא להרחיב את כלל הקבילות, ובנסיבות מתאימות להעביר את מרכז הכובד למישור של מהימנות המשקל (י' קדמי על הראויות, הדין בראי הפסיקה (מהדורה תשס"ד-2003), חלק ראשון, עמ' 342).

            מכאן שיש מקום להרחיב את מסגרת החריגים לאיסור של עדות שמועה, כאשר על פני הדברים נשלל החשש של חשש למהימנות, וכאשר מדובר בעדות מהותית שבכוחה לתרום תרומה ממשית לפתרון השאלות השנויות במחלוקת.

            ועוד, יש לזכור, כי למרות הנטייה הכללית האמורה של הפסיקה מדובר עדיין בחריג של כלל השמועה. הכלל הקבוע הוא, כמפורט בתקנה 522(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שאם בעל דין אינו מתייצב להיחקר על תצהירו, לא יוכל אותו תצהיר לשמש ראיה, אלא רק ברשות מיוחדת של בית משפט, ואותם המקרים הם המקרים החריגים (ראה גם ע"א 642/87 הסתדרות אגודת ישראל העולמית הועד הפועל, עמותה רשומה נ' חברת חזקיהו בע"מ, פ"ד מד(1) 686, 693).

            אמנם בהוראה האמורה אין מענה לשאלת קבילות תצהירו של הנפטר (ראה פסה"ד הנ"ל,  בעמ' 694 ג-ד), והנושא נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, ואולם הפעלת שיקול הדעת צריכה להיעשות כאמור, בכפוף לתנאים שפורטו לעיל.

7.         עיון בתצהיר הסב שצורף, מלמד כי מדובר בעדות של בעל עניין, ולגבי תוכנה של העדות, יכול שתובא לידיעת בית המשפט במסגרת הראיות האחרות.

לפיכך, והגם שלא מן הטעמים המפורטים בהחלטתו של בית משפט קמא, יש לאשר את ההחלטה לפיה אין לאפשר צירופו של התצהיר האמור והוא יוחזר לחזקתו של המבקש.