החלטה בתיק ברע 1238/06

1.         זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בנצרת (כב' השופטת רבס מרים) שניתנה ביום 31/10/06 בתיק בש"א 1986, לפיה נדחתה בקשת המבקש לביטול פס"ד מיום 6/7/06 בתמ"ש 7955/05.

            עיינתי בבקשה על נספחיה ומצאתי כי הבקשה אינה מצריכה תשובה וכי דינה דחייה על הסף.

במה דברים אמורים

2.         המבקש הגיש לבית המשפט לענייני משפחה תובענה כנגד המשיבים (תמ"ש 7955/05 הנ"ל), שעניינה המקרקעין המזוהים כחלקה 63 בגוש 16903, והדירה שבקומה השניה מהבנין הבנוי על חלקה זו.

3.         בדיון שהתקיים בתובענה ביום 6/7/06, הגיעו הצדדים לידי הסכם פשרה לפיו: המשיב מס' 1 (להלן: "המשיב") ינהג בכבוד כלפי המבקש, שהינו אביו, לא יזלזל בו, לא ינהג כלפיו בדרך לא מכובדת, לא יטריד אותו ויאפשר לו ולאמו לנהל אורח חיים שקט ושליו, ללא כל הפרעה, וכי למבקש ולאשתו זכות למגורים בקומה הראשונה בבית ללא שתהיה למוג'אהד או לאף אחד אחר, זכות להוציאם מהבית או להפריע למבקש לנהל אורח חיים סביר ושקט בביתו".

עוד נקבע ע"פ הסכם הפשרה, כי המשיב יוכל להתגורר בקומה שניה בבית הנ"ל גם לאחר נישואיו עם אשתו.

עוד הוסכם ע"פ הפשרה, כי העברת הזכויות מהמבקש למשיב מיום 20/12/02 מתייחסת אך ורק לקומה השניה בבית הנ"ל, וכי למשיב אין זכויות אחרות בקרקע או באחת הדירות שבקומת הקרקע.

כאמור, הסכם הפשרה אושר ע"י בית המשפט לענייני משפחה ע"פ פסק דין שניתן על ידו ביום 6/7/06.

4.         ביום 20/7/06 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין שנתן תוקף להסכם הפשרה הנ"ל בטענה כי מיד לאחר אישור הסכם הפשרה, פנה המשיב מס' 1 לאחיו ואמר לו "אני איתך לא התפייסתי...אני ואתה לא מדברים יחד", תוך התעלמות מוחלטת מאביו ללא שידבר עמו מילה אחת ותוך הפגנת יחס מזלזל וחסר כבוד".

            עוד נטען בבקשה כי המשיב התעלם מהזמנה ששלח אליו ב"כ המבקש להגיע למשרדו ע"מ לנסות ולפייס בינו לבין אביו.

המבקש טען עוד כי הגיעו לאוזניו דברים שנאמר ע"י המשיב ולפיהם הוא עשה "טריק", כאשר הסכים לפשרה הנ"ל וכי כל מטרתו היתה לגור בבית בקומה השניה ללא בעיות לפחות עד שתעבור החתונה וכי הוא השיג את כל אשר רצה על אפו וחמתו של אביו המבקש.

עוד נטען כי המשיב לא הזמין את אביו לטכס החתונה שלו, ומאז הסכם הפשרה, המשיב איננו מדבר עם המבקש.

לטענת המבקש, הסכם הפשרה נעשה שלא בגמירות דעת, בחוסר תום לב ושלא בדרך מקובלת, ועל כן הינו בטל ומבוטל.

עוד טען המבקש כי המשיב השיג את הפשרה בתרמית שמצאה ביטויה בהסתרת כוונותיו האמיתיות.

לטענת המבקש, הסכם הפשרה התבסס על טעות והטעיה מצד המשיב, על כן הינו בטל ומבוטל.

5.         בתגובתו לבקשה, הכחיש המשיב את טענות המבקש בעניין התנהגותו חסרת הכבוד כלפי אביו - המבקש, וטען כי הוא הזמינו לטכס החתונה שלו עם יתר בני המשפחה, אך היה זה המבקש שבחר לא לבוא לחתונה וכן אסר על יתר בני המשפחה לבוא לחתונה, דבר שגרם לו לעוגמת נפש ופגע בכבודו ובכבודם של הורי הכלה.

החלטת ביהמ"ש קמא

6.         בהחלטתו, שכאמור, דחתה את בקשת המבקש, ציין בית המשפט קמא כי "פסק דין שניתן בהסכמה נתון לתקיפה בשתי דרכים; אם התקיפה מתייחסת לפגמים בהסכם עצמו הרי שעל הצד העותר לביטול פסק הדין לנקוט את הדרך שבה עותרים לביטול חוזה, ע"פ דיני החוזים והדרך השניה הינה לתקיפת הפגם בהליך השיפוטי של אישור פסק הדין, וזה לא המקרה בבקשה המונחת בפני".

בית המשפט קמא המשיך וציין כי על מבקש "ביטולו של פס"ד שנפל בהסכם העשוי להביא לביטולו ע"פ משפט החוזים, כגון תרמית, טעות והטעייה, כפיה וכיוצא באלה, במלים אחרות, הסכמים שקיבלו תוקף של פס"ד ניתנים לביטול אם נפל פגם בכריתתם".

בית המשפט המשיך וקבע בהחלטתו כי לאחר שעיין בבקשה, בתגובת המשיב ובתצהירי הצדדים, לא שוכנע בטענות המבקש לפיהן נהג המשיב בחוסר תום לב בעת עריכת ואישור הסכם הפשרה, ואף לא בהטעיה מצידו ואין מקום להכריז על ההסכם כבטל.

על החלטה זו, מבוקשת רשות ערעור.