החלטה בתיק ברע 1185/05

א.    בקשה למחיקה על הסף של בקשת רשות הערעור על החלטת ראש ההוצל"פ מיום 28.11.2004 (כב' הרשמת ל' רייך), אשר דחתה את בקשת המשיבים 2-1 ( להלן: "המשיבים") לביטול מכירת הנכס, קומת משרדים הידועה כחלקה 350/4 בגוש 3939 בראשון לציון ( להלן: "הנכס").

ב.     עיקרי העובדות הצריכות לענין

החלטת ראש ההוצל"פ הדוחה את בקשת המשיבים לביטול מכירת הנכס, ניתנה, ככל הנראה, ביום 28.11.2004.

לטענת המשיבים, כעולה מתצהירם מיום 26.9.2005, הוקלדה החלטה זו במחשבי ההוצל"פ רק ביום 28.12.2004, ותוכנה נודע להם רק ביום 20.1.2005 או בסמוך לכך.

בקשת רשות הערעור הוגשה ביום 26.1.2005.

טוענים המבקשים כי בקשת רשות הערעור הוגשה באחור, תוך חריגה ממסגרת המועדים הקצובים בהוראות תקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979, מבלי שהוגשה בקשה להארכת מועד ומבלי ליתן טעם מיוחד להארכת מועד.

עוד טוענים המבקשים, כי עיון ברישומי לשכת ההוצאה לפועל, מעלה כי הבקשה וההחלטה שניתנה על פיה, נסרקו למחשבי ההוצאה לפועל עוד ביום 1.12.2004. לענין זה, טוענים המבקשים כי רישומי ההוצאה לפועל הינם "רשומה מוסדית", כמשמעותה בפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971. לפיכך, ומשרישומים אלו מהווים ראיה קבילה להוכחת אמיתות תוכנם, הרי שנסתרת טענת המשיבים לפיה הוקלדה החלטת ראש ההוצל"פ רק ביום 28.12.2004.

טענה נוספת בפי המבקשים עוסקת בהעדפת כלל הידיעה על פני כלל ההמצאה, וזאת, מאחר שלטענת המבקשים ידע בא כוחם של המשיבים על החלטת ראש ההוצל"פ, עוד ביום 16.12.2004, וזאת מתוכן מכתבו של כונס הנכסים העוסק בתשלום מס שבח המקרקעין, שנקבע לעסקת המכר המאושרת, " מתוך כספי התמורה שהתקבלו ממכר הנכס" (מכתבו של כונס הנכסים, נספח "ד" לבש"א 1378/06).

עוד טוענים המבקשים כי גם החלטת ההבהרה שנתנה ראש ההוצל"פ ביום 27.11.2005, לפיה " עיון בצג המחשב מעלה כי ההחלטה הוקלדה ביום 28.11.04", תומכת בגרסתם, לפיה, טענת המשיבים לענין מועדי ההקלדה, נסתרת, מינה וביה,  מרישומי לשכת ההוצאה לפועל.

בדיון שהתקיים בפני ביום 9.1.2006, נקבע כי:

"המשיבים 1 ו-2 בבש"א 1378/06 ימציאו תגובתם לבש"א לא יאוחר מתוך 7 ימים מהיום. העתק ישלח,כמובן, לב"כ המבקשים".

חרף האמור בהחלטתי זו, תגובת המשיבים הוגשה רק ביום 6.2.2006.

בתגובתם זו, ביקשו המשיבים לדחות את בקשת המבקשים, "תוך חיוב המבקשים בהוצאות הולמות" (סע' 12 לתגובת המשיבים מיום 6.2.2006).

טוענים המשיבים, כי המבקשים נתפסו לכלל טעות, שכן מועד הקלדת ההחלטה בלשכת ההוצאה לפועל, כמו גם מועד מתן ההחלטה, אינם המועדים המכוננים את תחילת תקופת מנין הימים להגשתה של בקשת רשות הערעור.

המועד הקובע לתחילת מרוץ מנין הימים, הינו מועד המצאת ההחלטה לידי מבקש בקשת רשות הערעור, או למצער, מועד ידיעתו של בעל הדין על ההחלטה.

לפיכך, טוענים המשיבים, משנודעה להם החלטת ראש ההוצל"פ, רק ביום 20.1.2005, או בסמוך לכך, ומשהחלטה זו לא הומצאה להם כדין קודם לכן, הרי שמנין הימים יחל ביום 20.1.2005.

זאת ועוד, טוענים המשיבים, כי, מכל מקום, נראה כי החלטת ראש ההוצל"פ ניתנה ביום 28.12.2004, לאור הודאת המבקשים בכתבי הטענות מטעמם, לפיה, ניתנה החלטת ראש ההוצל"פ ביום 28.12.2004 (נספחים א' - ח' לתצהיר התומך בתגובת המשיבים לבש"א).

לפיכך, טוענים המשיבים, דין הבקשה למחיקה על הסף של בקשת רשות הערעור - להדחות.

ביום 8.2.06 הוגשה תשובת המבקשים לתגובת המשיבים לבקשה זו.

בתגובתם, טוענים המבקשים, כי המשיבים אינם מכחישים את דבר קבלת מכתבו של כונס הנכסים, מיום 16.12.04, ואת ידיעתם, בדבר תוכנו של המכתב.