החלטה בתיק ברע 1160/07

הבקשה :

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' ראש ההוצל"פ כב' הרשמת כרייני מיום 15/08/07 בתיק הוצל"פ 05-02363-06-3, אשר דחתה בקשת המבקשת לפדיון נכס מקרקעין, הידוע כגוש 10331 חלקה 7, של החייב 2 בתיק (המשיב הפורמלי בבקשה זו), הוא בעלה של המבקשת.

עובדות המקרה :

החייב בתיק ההוצאה לפועל הנ"ל הוא הבעלים של נכס המקרקעין, קרקע חקלאית ריקה באדמות העיר שפרעם, ובעלה של המבקשת בבקשה דנא.

המשיב מס' 1, בנק הפועלים, נקט הליכים למימוש המשכנתא הרשומה על הנכס, ולבקשתו מונה כונס נכסים. ביום 18/03/07 פורסם הנכס למכירה, ונקבע כי ביום 18/04/07 יערך הליך התמחרות לגביו, אלא שיום לפני מועד ההתמחרות, הגישו החייבים בתיק ההוצל"פ בקשה דחופה לעיכוב הליכי מימוש והתמחרות בטענות שונות, ובין היתר הועלו לעניין השומה שהגיש כונס הנכסים.

הליכי המימוש עוכבו במעמד צד אחד, ולאחר קבלת תגובת הבנק הזוכה, החליטה כב' ראש ההוצל"פ ביום 28/04/07 לדחות הבקשה לעיכוב הליכי מימוש, אולם לפנים משורת הדין התירה הגשת חוות דעת שמאית עדכנית, תוך 7 ימים, ומשלא עשו כן החייבים, חודש הליך המימוש.

ביום 21/05/07 נערכה התמחרות נוספת במשרדי כונס הנכסים, במסגרתה זכתה הצעתו של המשיב מס' 2, על סך 100,000$, ובו ביום שלח כונס הנכסים הודעה לחייבים באשר לזכותם לפדות את הנכס במחיר שהוצע על ידי המשיב מס' 2.

ביום האחרון אשר עמד לזכות החייבים לפדיון הנכס, הם הגישו בקשה נוספת לעיכוב הליך המימוש, בטענות נגד הליך ההתמחרות והתנהלות כונס הנכסים.

בדיון שהתקיים ביום 27/06/07 בבקשה האמורה, ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים, לפיה תינתן אפשרות להגשת הצעות נוספות לרכישת הנכס תוך 7 ימים, ובלבד שההצעות תעלנה על סך 100,000$ (ההצעה הזוכה) והמציע יפקיד 10% משווי ההצעה, וכן כי במידה ויוגשו מספר הצעות נוספות תתנהל ישיבת ההתמחרות בפני כב' ראש ההוצל"פ, ביום 10/07/07.

משלא הוגשו כל הצעות בתוך המועד שנקבע, בוטלה ישיבת ההתמחרות אשר היתה קבועה ליום 10/07/07, וביום 08/07/07 אושרה מכירת הנכס למשיב מס' 2.

במקביל ובמקום להגיש הצעה העולה על 100,000$, הגישה המבקשת תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה (ה"פ 167/07) במסגרתה עתרה לצו הצהרתי, לפיו היא בעלת מחצית הזכויות בנכס הממושכן, ורשאית לפדות את הנכס, וכן עתרה לצו מניעה זמני (בש"א 10434/07) לאסור את קיום ההתמחרות למכירת הנכס.

בית המשפט המחוזי (כב' השופט עמית), דחה את הבקשה לצו המניעה, ונימק זאת בהעדר טענה מצד המבקשת בדבר זיוף מסמך ההסכמה למשכון, בכך שזכות קניינית של משכנתא גוברת על זכות נטענת מכוח חזקת השיתוף, שיהוי וחוסר תום לב מצדה עת היתה מעורבת בהליכים אשר התנהלו בלשכת ההוצל"פ, ואולם נתן למבקשת, לפנים משורת הדין, אורכה של 15 יום, להגיש בקשה לראש ההוצל"פ לפדיון הנכס, בקשה זו כאמור נדחתה ביום 15/08/07, על ידי כב' ראש ההוצל"פ, ומשכך, הגישה המבקשת בקשה זו למתן רשות ערעור.

טענות המבקשת :

בבקשת רשות הערעור טוענת המבקשת כי היא בעלת מחצית מן הזכויות בנכס, מכוח חזקת השיתוף, וכי מעולם לא ידעה ו/או שותפה בהליך זה או אחר שהבנק פירסם או עשה בדבר מכירת הנכס, והרחיקה אף וטענה, לראשונה, וכי חתימתה על הסכם המשכון זוייפה על ידי המשיב 1, הבנק. לטענתה, מייד כשנודע לה העניין פנתה לביהמ"ש המחוזי בחיפה בבקשתה הנ"ל למתן צו הצהרתי במסגרת ה"פ 167/07.

עוד טוענת המבקשת כי כב' ראש ההוצל"פ פעלה "בניגוד" להחלטת ביה"מש המחוזי בחיפה (כב' השופט עמית), לפיה לטענתה, קמה לה זכות "לפנות ולרכוש את הנכס". באשר להליך ההתמחרות טוענת המבקשת כי המשיב מס' 2 נכנס להליך בעקבות איומים שהפעיל על הכונס, וכי הוא מעולם לא הגיש הצעה מסודרת וכי, למעשה, הוא השתתף בהליך המכירה באופן בלתי חוקי.

כן טוענת המבקשת כי היא מעוניינת לפדות את הנכס, ואף הפקידה ערבות בנקאית בסך 10% מסכום הפדיון, כפי שנקבע בהחלטתו של כב' השופט עמית. לטענתה, הצעתה לפדיון הנכס הינה כדאית יותר, מאחר והתמורה שתתקבל ממנה למשיב מס' 1 בעבור הנכס, הינה גבוהה יותר מהתמורה שתתקבל מהמשיב מס' 2, זאת מאחר והמכירה למבקשת עשויה ליהנות מפטור או הנחה ממס שבח, ומשכך, הבנק ירוויח מפדיון הנכס על ידה.

דיון :

אקדים אחרית לראשית ואומר, כבר עתה, כי לאחר עיון בבקשה על צרופותיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות על הסף, והרושם שכונן בליבי הוא שהמבקשת אינה בוחלת בשום אמצעי, כולל שימוש בהליכי משפט ופניה לערכאות, כדי לסכל את המכר או לעכבו, בחוסר תום לב.

אדגיש כי לבקשת הרשות לערער לא צורף תצהיר כמצוות תקנה 119 (ה) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979, כך שיש לדחותה ולו מטעם זה בלבד.