החלטה בתיק ברע 1079/07

זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש השלום בטבריה ( כב' השופטת רים נדאף) מיום 11/4/07 שניתנה במסגרת ת"א 1217/05 לפיה נדחתה בקשת המבקשים להזמין שלושה עדים מטעמם להעיד בפרשת ההגנה. 

אלה בתמצית העובדות הצריכות לעניין;

1.         המשיבה הגישה לביהמ"ש קמא תביעת כספית כנגד המבקשים. ביהמ"ש קמא החליט על הגשת תצהירי עדות ראשית של הצדדים והצדדים אכן פעלו בהתאם. בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 28/3/07 התנגד ב"כ המשיבה להגשת שלושה נספחים שצורפו לתצהיר המבקשת 3 ( עדת הגנה מס' 2 ) - פלובר יעל, משום שאלה לא נערכו על ידה ( המסמכים צורפו כנספחים לבקשה דנן, והם ז'1 שהוא מכתב שנשלח למשיבה מאת דוד איינזברג ממעליות טל אלקטרה (ישראל) בע"מ , נספח ז'2 לבקשה שהוא מכתב שנשלח ע"י מיקי מיקנר, מנהל מכירות בחברת מיסטר פיקס,ונספח ז'3 שהינו חוו"ד של המהנדס ארז אריה מהנדס מחברת הדס ביקורת מבנים בע"מ ). בעקבות כך ביקש ב"כ המבקשים לשמור על זכותו להגיש את חוות הדעת כדין ולהזמין את עורך חוות הדעת לעדות. ביהמ"ש קמא החליט באותו מעמד כי במידה ותוגש בקשה מטעם ב"כ המבקשים, תתקבל תגובה ותינתן החלטה.

2.         ב"כ המבקשים הגיש, ביום 10/4/07, בקשה שהוכתרה בכותרת "בקשה דחופה להזמנת עדים" (הם עורכי שלושת המסמכים הנ"ל). ב"כ המשיבה התנגד לבקשה, וביום 11/4/07  החליט ביהמ"ש קמא לדחות את הבקשה וקבע כי:

"בהתחשב בכך שלא הוגשו תצהירים מטעם אותם עדים, וכן בהתמשכות ההליכים בתיק, ובהחלטות הקודמות שניתנו בתיק, אני דוחה את הבקשה."

על החלטה זו הבקשה למתן רשות ערעור שבפנינו.

תמצית נימוקי הבקשה;

3.         ב"כ המבקשים טוען כי ההחלטה פוגעת בזכות הטיעון של המבקשים משום שביהמ"ש קמא נתן את החלטתו מבלי שנתן למבקשים את הזכות להגיב לתגובת ב"כ המשיבה לבקשה וזאת בניגוד לתקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 ( להלן: "תקנות סד"א ").

עוד הוא טוען כי נפגעה זכות המבקשים להבאת ראיות וביהמ"ש השלום בהחלטתו הנ"ל שלל מהמבקשים את הזכות להביא את כל ראיותיהם.

ב"כ המבקשים טוען כי אין בנימוק של התמשכות ההליכים כדי להצדיק את הפגיעה בזכויות המבקשים.

ב"כ המבקשים מוסיף וטוען כי לעומת דחיית בקשתו, ביהמ"ש קמא נעתר לבקשת המשיבה ואיפשר לה להזמין עורך "חוות דעת" ע"מ שתתאפשר הצגתה, זאת לאחר שבעקבות התנגדות של המבקשים להגשת מסמכים שלא באמצעות עורכיהם הוצאה חוות דעת של המומחה מטעם המשיבה שצורפה כנספח לתצהיר עדות ראשית מטעמה.

4.         המשיבה מתנגדת לבקשה ובין היתר טוענת כי מדובר בהחלטה של הערכאה הדיונית בעניין הקשור לניהול המשפט שהוא מסור לשיקול דעתה המוחלט וביהמ"ש שלערעור אינו מתערב בעניינים כגון אלה.

עוד טוענת המשיבה כי בקשה להזמנת עדים אינה בקשה בכתב במובן תקנה 240 לתקנות סדר הדין האזרחי, על כן אין למבקשים זכות להשיב לתגובת המשיבה לבקשה מסוג זה.

המשיבה טוענת עוד  כי הבקשה הוגשה לאחר שנסתיימה פרשת התביעה ומבלי שהוגשו תצהירי עדות מטעם העדים, שאת זימונם מבקשים המבקשים, בניגוד להחלטת ביהמ"ש השלום, ומבלי שיועלה כל נימוק לאי הגשת תצהירי עדות של העים שהיא מבקשת עתה לזמן.

דיון והכרעה

5.         אתייחס תחילה לבקשת המבקשת להזמנתו של המהנדס אריה ארז מחברת הדס, ע"מ להגיש באמצעותו את חוות הדעת שנתן ע"פ הזמנת המשיבה, לענין זה חשוב לציין כי בדיון שהתקיים בתיק העיקרי בפני הערכאה הדיונית ביום 5/11/01 הגיעו הצדדים לידי הסדר דיוני שבהתאם לו מונה המהנדס מר סוהיל סאבא כמומחה מטעם בית המשפט ע"מ ש"יחווה את דעתו אודות השאלות שבמחלוקת נשוא התיק".

חוות הדעת של המומחה המוסכם מטעם הצדדים הוגשה ביום 18/2/02. המומחה אף השיב לשאלות הבהרה שנשלחו אליו מטעם שני הצדדים.

משלא הצליחו הצדדים לסיים את התיק בהסכמה, הורה בית המשפט לצדדים בהתאם להחלטה מיום 10/6/03 להגיש את עדויותיהם הראשיות של עדיהם בתצהירים, תוך קביעת מועדים לכך. ואכן, הצדדים פעלו בהתאם לאותה החלטה וכ"א מהם הגיש מטעמו תצהירי עדויות ראשיות. כ"א מהצדדים צירף לתצהיר העדות מטעמו מסמכים שונים ובין היתר צירפו המבקשים את חוות דתו של המהנדס ארז אריה.

יש להדגיש כי משמינה בית המשפט מומחה בהסכמת בעלי הדין, כמו במקרה שבפנינו, לא היה עוד מקום להגשת חוות דעת של מומחים מטעם הצדדים, והיה על בית המשפט קמא לסרב לקבל חוות דעת מטעם הצדדים ולהורות על הוצאתם מסיבה זו, זאת בהתאם לתקנה 130 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") הקובעת:

" מונה מומחה מטעם בית המשפט בהסכמת בעלי הדין יראו הסכמה זו כהסדר דיוני הכולל את ההוראות המפורטות להלן, אלא אם יקבע בית המשפט או הרשם אחרת: