החלטה בתיק ברע 1032/05

א.        בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בת"א מיום 27.12.2004 (כב' השופטת א' גזית), אשר דחה בהעדר ראיות מספיקות את תביעת המבקש לפיצוי בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבו, לטענתו, על ידי המשיבה, ביום 22.5.2004.

ב.         עיקרי העובדות הצריכות לעניננו

המבקש עצר את רכבו ברמזור ברח' טרומפלדור בת"א, ביום 22.5.2004.

המשיבה, עצרה את רכבה מאחורי רכבו של המבקש.

המשיבה, אינה חולקת על כך, שהחלה בנסיעה ופגעה בחלקו האחורי של רכב המבקש.

בדיון שנערך בפני בית משפט קמא, נחלקו הצדדים, ביחס להיקף הנזק שנגרם לרכבו של המבקש.

המבקש צירף לכתב תביעתו בפני בית משפט קמא, חוות דעת שמאי מיום 19.11.2004, ובו הערכת נזק בסכום של 1381 ש"ח.

המשיבה, טענה כי לרכבו של המבקש לא נגרם כל נזק משמעותי, וכי מועד עריכת חוות הדעת, כחלוף חצי שנה ממועד התביעה, אינו משקף נאמנה את היקף הנזק שנגרם לרכבו של המבקש, כתוצאה מפגיעת המשיבה.

בית משפט קמא, קבע כי הפער הניכר בין מועד קרות התאונה ובין מועד עריכת חוות הדעת, ניתק את הקשר הסיבתי בין הארוע ובין הנזק הנטען.

לפיכך, דחה בית משפט קמא את תביעת המבקש כולה, ללא צו להוצאות.

ג.         טענות הצדדים

המבקש, בבקשת רשות הערעור, חוזר על עיקרי טענתו בפני בית משפט קמא, לפיה, משהודתה המשיבה באחריותה לקרות התאונה, הרי שמן הדין היה, לטעמו, להורות על קבלת תביעתו במלואה.

המבקש טוען כי פנה פעמים מספר למשיבה, וכי זו דחתה אותו בטענות שונות, מפעם לפעם, תוך הבטחה לשאת בעלויות הנזק. מטעם זה, טוען המבקש, נמנע מהוצאות מיותרות מטעמו,  ולא דאג לחוות דעת שמאי מטעמו, בסמוך למועד קרות התאונה.

המשיבה מצידה, חוזרת וטוענת כי צדק בית משפט קמא בקביעתו, לפיה, אין כל אפשרות לקבוע כי הנזק המתואר בחוות דעתו של השמאי מטעם המבקש, מקורו, אכן, בתאונה שארעה ביום 22.5.2004.

ד.         דיון

דין בקשת רשות הערעור להדחות.

כידוע, ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות הינו ברשות בלבד. עמד על כך בית המשפט העליון בפסק דינו בענין רע"א 3006/05 פריפר טבעי בע"מ נ' יוחנן ראובני (ט"פ, ניתן ביום 12.7.05 מפי כב' השופט רובינשטיין) באומרו:

"...מטבע הדברים, הוגבל השדה הערעורי בתחום התביעות הקטנות, בדין ובגדרי השכל הישר, ואף לבית המשפט המחוזי הערעור (הראשון) הוא ברשות בלבד (סעיף 64 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד-1984), ונקבעו מועדים קצרים    - 15 יום - להגשת הבקשה: תקנה 16(א) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) תשל"ז-1976".

משמעות האמור היא, כי לא על נקלה יעתר בית משפט שלערעור למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות. כאשר, בגדרה של בקשת רשות ערעור, יש להצביע על טעם בגינו מן הראוי להעניק למבקש רשות ערעור.