החלטה בתיק ברע 1028/06
|
בר"ע בית המשפט המחוזי נצרת |
1028-06
23.4.2006 |
|
בפני : הנשיא מנחם בן-דוד |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: נעאמנה גולן |
: 1. מנחם שמעון 2. קרן לפיצויים לנפגעי תאונות דרכים - קרנית |
| החלטה | |
בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' השופטת נ. דלה-מוסא) אשר דחה את בקשת המבקש למנות מומחה רפואי בתחום הנפשי בתביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975. (להלן ייקרא "חוק הפיצויים").
המבקש נפגע ביום 9.2.2004 בתאונה שכנטען על ידו הינה תאונת דרכים. בסיכום האשפוז של בית החולים צוין כי למבקש נגרם שבר בזרוע יד שמאל, הוא נותח ושוחרר להמשך טיפול פיזיותראפי. כן צוין כי עם קבלתו לבית החולים היה המבקש במצב כללי טוב ושיתף פעולה עם רופאיו. לא צוינו ממצאים באשר למצבו הנפשי של המבקש עקב התאונה.
עם הגשת התביעה, עתר ב"כ המבקש למנות מומחים רפואיים בתחומים שונים אך צמצם דרישתו לאחר מכן לתחומים האורטופדי, השיקומי והנפשי. בית משפט השלום הורה על מינויו של מומחה רפואי בתחום האורטופדי, אך סירב למנות מומחים ביתר התחומים. בנוגע לתחום הנפשי קבע בית המשפט כי אין במסמכים הרפואיים כדי להעיד על קשר כלשהו בין התאונה לבין מצבו הנפשי של המבקש. מכאן הבקשה לרשות ערעור הנסבה על ההחלטה לדחות הבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הנפשי. המבקש הצביע על המסמכים שהוצגו בפני בית משפט קמא ושלטענתו יש בהם משום ראשית ראייה לאפשרות קיומה של נכות בתחום הנפשי. מנגד טוענים המשיבים כי פגיעתו של המשיב היתה קלה והוא לא נחבל בראשו. לטענתם ככל שהמבקש נזקק לטיפול נפשי, הדבר נובע מתאונה אחרת שאונתה לו מספר חודשים לאחר התאונה הנדונה. המבקש לא גילה את תיקו הרפואי במרפאה לבריאות הנפש בבית החולים שם הוא מטופל כטענתו ולא ניתן ללמוד מאישור המרפאה שצורף על קיומו של קשר סיבתי בין התאונה לפגיעה הנפשית הנטענת. המסמכים הרפואיים שניתנו על ידי רופא המשפחה נערכו לאחר הדיון בבקשה למינוי מומחים והם ניתנו זמן רב לאחר התאונה.
לאחר עיון בבקשה, בתגובות לה ובתיק בית משפט השלום אני מחליט לקבל הבקשה, ליתן רשות ערעור ולדון בבקשה כבערעור על פי הרשות שניתנה וזאת מכוח סמכותי לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 לאחר המשיבים הביעו הסכמתם לכך.
מעיון בתיק בית משפט השלום עולה אמנם כי לא נרשמו בסיכום האשפוז של המבקש בבית החולים בו אושפז לאחר התאונה ממצאים באשר למצבו הנפשי בעקבותיה, אך תלונותיו של המבקש במישור הנפשי החלו כבר כחודש לאחר מכן. הוא התלונן כי סובל מנדודי שינה, דכאון וסימנים פסיכוטים ואף טופל תרופתית במחלקה לבריאות הנפש בבית חולים רבקה זיו בצפת.
עיינתי ברישומיו של ד"ר ג'ריס רופא המשפחה של המבקש מיום 14.11.2005 וניתן להבין את חששם של המשיבים כי פנייתו של המבקש לקבלת טיפול נפשי נעשתה לצורכי התביעה בלבד ושמעורבותו של המבקש בארוע נוסף לאחר התאונה במהלכו נחבל בראשו ניתק הקשר הסיבתי בין התאונה למצבו הנפשי, יחד עם זאת, הגישה בעניין מינוי מומחים בתביעה לפי חוק הפיצויים היא מקלה, שכן על פי חוק אין לנפגע אפשרות להוכיח נכותו הרפואית על ידי הבאת מומחים מטעמו. לכן די ברף נמוך של "ראשית ראיה" לצורך מינוי מומחה רפואי. ראה בעניין זה רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פ"ד מד(2), 216 שם נאמר שאף במקרה של ספק בדבר קיומה של ראשית ראייה כאמור יש למנות מומחה רפואי:
|
"... ואולם כשהדברים אינם כה ברורים, יזהר בית המשפט לבל תקופחנה זכויותיו של המבקש על ידי מניעת מינוי מומחה רפואי כבקשתו". |
בדומה לכך ברע"א 911/03 סעאת נ' סעאת, תק- על 2003(1), 709 נעתר בית המשפט העליון לבקשה למנות מומחה רפואי בתחום הנפשי, חרף גבוליות הבקשה ולמרות שהפנייה לקבלת טיפול נפשי נעשתה זמן רב לאחר התאונה באומרו כי:
|
"אכן, המקרה שלפנינו הינו מקרה גבולי. התובעת הצביעה על טיפולים שקיבלה, אולם כולם במרחק זמן מהתרחשות התביעה. גם אם התלוננה התובעת על התסמינים - חלקם או כולם, במידת חומרה כזו או אחרת - לאחר התאונה, הרי שמתמיהה העובדה כי בחרה לפנות לטיפול רפואי מלא ורציני רק יותר משלוש שנים לאחר התאונה. גם העובדה כי התובעת הגישה בקשה זו בנפרד משאר תביעותיה ולאחר שלא עמדה - לפי הנטען - על מינוי כזה במסגרת מינוי שאר המומחים בעניינה, אינה פועלת לטובת התובעת. עם זאת, מאחר ומינוי מומחה הינו, כאמור, האפשרות היחידה שעומדת בפני התובעת על מנת לנסות ולקבל פיצוי על נכותה הנטענת, ומאחר ובמסמכים שהציגה התובעת יש משום ראשית ראיה לקיום נכות בנושא, הרי שעל מנת למנוע כל חשש של עיוות דין יש לאפשר לתובעת את מבוקשה, ולמנות מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי על מנת שיבדוק את טענותיה בנוגע לנכותה בתחום הנפשי". |
לפיכך אני מקבל הערעור ומורה על מינוי מומחה רפואי בתחום הנפשי, שזהותו תיקבע על ידי בית משפט השלום. עם זאת ונוכח גבוליות הבקשה אני מורה כי על המבקש לשאת בשכר טרחתו של המומחה ולהפקיד בבית המשפט פקדון בסכום שיקבע בית משפט קמא להבטחת שכרו של המומחה בהתאם לתקנה 7(ב) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז - 1986.
המזכירות תעביר העתקים מהחלטה זו לב"כ הצדדים.
ניתנה היום כ"ה בניסן, תשס"ו (23 באפריל 2006) בהעדר.
|
מנחם בן-דוד, נשיא |
001028/06ברע054 ורד התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|