החלטה בתיק ב.ש. 3367/06

1.         זו בקשה להורות על מעצרו של המשיב  עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו בת.פ. 1151/06, (להלן - התיק העיקרי).

בתיק העיקרי הוגש כנגד המשיב כתב אישום ובו יוחסו לו העבירות הבאות:

א .         הצתה (שני מקרים) - עבירה לפי סעיף 448 (א) רישא לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, (להלן - חוק העונשין).

ב .         חבלה במזיד לרכב - עבירה לפי סעיף 413 ה לחוק העונשין.

ג .          היזק בזדון - עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין.

ד .         איומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

2.         להלן התמונה העולה מכתב האישום :

מוסא חורי (להלן - המתלונן) מתגורר עם הוריו בבית בשכונת כפר החורש בנצרת (להלן - הבית). בשכונה זו מתגורר גם הנאשם. המתלונן הוא הבעלים של רכב מסוג מיצובישי לנסר מספר רישוי 02-276-38 (להלן - הרכב). במועד הרלבנטי לכתב האישום, חנה הרכב בסמוך למחסן הבית (להלן - המחסן).

על רקע סכסוך שפרץ בין הנאשם למתלונן, סכסוך שבמהלכו איים הנאשם על המתלונן מספר ימים קודם ליום 11/12/06, כי המתלונן "מתעסק עם בדווי" (כשהכוונה לנאשם עצמו) וכי הנאשם יגיע לביתו של המתלונן, יוציאו וישרוף אותו, הגיע הנאשם ביום 11/12/06 בסמוך לשעה 03:15 לפנות בוקר לחצר הבית, במטרה לגרום נזק לרכוש.

הנאשם ניגש למחסן ודרך חלון המחסן שהיה פתוח, השליך לתוך המחסן בקבוק עם חומר דליק. מייד לאחר מכן, ניגש הנאשם לרכב, ניפץ את שימשת חלון הדלת הקדמית השמאלית של הרכב והשליך לתוכו בקבוק המכיל חומר דליק.

הבקבוקים שהושלכו למחסן ולרכב התפוצצו וכתוצאה מכך נשרף המחסן על תכולתו וכן אחזה אש ברכב ושרפה אותו כליל. תוך כדי שריפת הרכב והמחסן של המתלונן והוריו וכתוצאה מן הפיצוצים, נפצע הנאשם בעינו השמאלית.

3.         ב"כ המאשימה טענה כי בידיה ראיות לכאורה טובות להוכחת אשמתו של המשיב, בין היתר:

עדות עד ראייה, שהבחין במשיב בזירת האירוע, בסמוך מאוד להתרחשות ההצתות, חוות דעת של המחלקה לזיהוי פלילי לפיה מדובר בהצתה זדונית ועדויות של עדים נוספים לרבות צוות רפואי שטיפל במשיב לאחר שנפגע בעינו.

לטענת ב"כ המאשימה, מעשיו של המשיב מקימים חזקת מסוכנות והתנהגות המשיב, כפי שתוארה בכתב האישום, ועברו הפלילי העשיר מלמדים על כך כי מדובר באדם שאין עליו מורא החוק ולפיכך לא ניתן ליתן בו אמון, אי אפשר לשחררו לחלופת מעצר כלשהי ויש להשאירו מאחורי סורג ובריח.

4.         ב"כ המשיב התנגד לבקשה.

לטענת ב"כ המשיב משקלן של הראיות לכאורה אינו ברמה המספיקה כדי לבקש מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. כן טען ב"כ המשיב כי ישנה בעיה בעדותו של העד המרכזי, כמאל ח'ורי. לדעת ב"כ המשיב, כמאל ח'ורי לא יכול היה לזהות את הנאשם, כיוון שהנאשם היה עם כאפייה על הראש ועמד עם הגב אליו מכיוון המחסן. עוד טען ב"כ המשיב, כי עינו של המשיב נפגעה כתוצאה ממכה שקיבל משיח בחוות הסוסים שלו ולא מאש. עוד טען ב"כ המשיב, כי אביו של המשיב מסר הודעה במשטרה, לפיה במועד הרלבנטי לביצוע העבירות, היה המשיב בחוות הסוסים שלו.

לסיכום, לטענת ב"כ המשיב כשמשקל הראיות הוא דל, יש לעשות איזון ראוי בין האינטרס הציבורי לבין העיקרון של חירות הפרט ובנסיבות המקרה יש לשחרר את המשיב לחלופת מעצר ולאפשר לו לקבל טיפול רפואי לו הוא זקוק עקב הפגיעה בעינו.

5.         לאחר שמיעת הבקשה ועיון בחומר החקירה, נראה לי כי יש מקום להיעתר לבקשה ולהורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו ואלה נימוקי:

א .         ראיות לכאורה: