החלטה בתיק ב.ש. 3347/06

1.         בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב  עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו בת.פ. 1148/06, (להלן - התיק העיקרי).

בכתב אישום שהוגש כנגד המשיב יוחסה לו העבירה הבאה:

החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית בלבד - עבירה לפי סעיף 7 (א) + (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.

2.         להלן התמונה העולה מכתב האישום :

הנאשם הוא תושב כפר ע'ג'ר (להלן - הכפר) ובבעלותו רכב מסוג הונדה אקורד, שצבעו לבן ומספר הרישוי שלו הוא 17-100-24 (להלן - הרכב). ביום 4/12/2006, סמוך לשעה 10:30, הגיע הנאשם ברכבו, מתוך הכפר אל המחסום המוצב בכניסה לכפר, כשהוא מחזיק ברכב חמש חבילות, שהכילו סמים מסוג הרואין במשקל כולל של 2,242.17 גרם שהוסתרו מתחת למצבר הרכב ומעל לגלגל ימני קדמי, באופן שהקשה על גילוין ועל חילוצן ממקום מסתורן.

3.         ב"כ המאשימה טענה כי בידיה ראיות לכאורה טובות להוכחת אשמתו של המשיב. בנסיבות ביצוע העבירה, חזקה על המשיב כי החזיק בסמים ובכמות זו - שלא לצריכה עצמית. לטענת ב"כ המאשימה, חזקה זו לא נסתרה בידי המשיב. עוד טענה ב"כ המאשימה כי העבירה המיוחסת למשיב מקימה נגדו חזקת מסוכנות ובנסיבות תיק זה גם עברו הנקי, אין בו כדי לסייע למשיב להרים את הנטל על מנת לסתור את החזקה הנ"ל. לסיכום, ביקשה ב"כ המאשימה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. לדעתה כל חלופת מעצר תחטיא את מטרת המעצר בעניינו.

4.         ב"כ המשיב התנגד לבקשה.

באשר לקיומן של הראיות לכאורה, טען ב"כ המשיב, שאם היה זה המשיב שהסתיר את הסמים ברכבו, אזי הוא היה דואג להטמין אותם בצורה טובה יותר על מנת שלא ניתן היה לגלותם מייד עם פתיחת מכסה המנוע. המשיב לא מסר את שמות בני משפחתו והוא עשה זאת בתמימות היות והוא לא היה מעוניין לסבך את משפחתו בפרשה.

ב"כ המשיב העלה גם מספר טענות לגבי אופן התנהלות החקירה בתיק.

באשר לחלופת מעצר, טען ב"כ המשיב כי בנסיבות הקיימות יש סימן שאלה באם ידע המשיב כי ברכבו הוטמנו סמים, ולכן יש מקום להורות על שחרורו לחלופת מעצר. המשיב מוכן לכל תנאי שייקבע ע"י בית המשפט וגם אם החלופה תהיה מרוחקת מכפר ע'ג'ר. לטענת ב"כ המשיב, יש חשיבות לעובדה כי למשיב אין הרשעות קודמות, הוא אדם שמפרנס את עצמו ואת משפחתו מכספי עבודתו ולא מעסקאות הסמים.

5.         לאחר שמיעת הבקשה ועיון בחומר החקירה, נראה לי כי יש מקום להיעתר לבקשה ולהורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו ואלה נימוקי:

א .         ראיות לכאורה:

אין מחלוקת בין הצדדים כי מדובר בכמות גדולה מאוד של סמים מסוג הירואין שנתפסו ברכבו של המשיב. המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלה האם ידע המשיב כי ברכבו הוסתרו הסמים. המאשימה נשענת בעיקר על "חזקת המקום" לאמור, שתפיסת הסמים ברכבו של המשיב, בעוד המשיב נמצא לבדו ברכב, מקימה חזקה, לפיה, המשיב הוא הבעלים של מה שנתפס במקום.

מנגד, טען ב"כ המשיב כי לא המשיב הוא זה שהטמין את הסמים ברכבו ואין לו ידיעה על כך מי עשה זאת.

דין טענת ב"כ המשיב להידחות. כידוע, חזקת המקום מעבירה את הנטל על כתפיו של המשיב לסתור את החזקה. מעיון בחומר החקירה עולה כי לא עלה בידי המשיב לסתור את החזקה. הסמים הוטמנו ברכבו של המשיב במקום שמאוד קשה להכניס ולהוציא אותם משם - במנוע מתחת למצבר מעל הגלגל הימני הקדמי. המשיב אומנם טען בשלב מסוים בהודעתו במשטרה שכל בני משפחתו משתמשים ברכב, אך כאשר הוא נשאל ישירות מי משתמש ובאיזו תדירות, הוא בחר לשמור על זכות השתיקה ולא להשיב:

"שאלה: מי חוץ ממך משתמש באופן קבוע ברכב ההונדה שלך?

תשובה: כל המשפחה ואני שומר על זכות השתיקה ולא רוצה לדבר בכלל.

שאלה: אם אתה טוען שכל המשפחה משתמשת ברכב ההונדה שלך נא לפרט מי מהמשפחה משתמש ברכבך מתי לאיזה מטרה ובאיזה תדירות?

תשובה: החשוד לא עונה" (ראה הודעת המשיב במשטרה מיום 4/12/2006, גיליון 2, שורות 49-45).