1. בפני בקשה לעניין "הליך תלוי ועומד", בגינו עותרים המבקשים לדחות את הדיון בבית משפט זה עד לסיום הדיון בתיק ה.פ. 4032/04 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע.
העובדות:
2. בתאריך 2.9.03 הגישו המשיבים 2 ו - 3 (להלן:"המשיבים") תביעה לפינוי וסילוק יד נגד המבקשים ונגד המשיב 4. בכתב התביעה עתרו כי יסלקו ידם ממקרקעין מוסדרים המצויים בנגב כ - 5 ק"מ צפונית לישוב ערוער בסמוך לכביש השלום, הרשומים בלשכת רישום המקרקעין כגוש 10009404 חלקה 1 וגוש 10009406 בנ"צ מרכזי 20750/56450 (להלן:"המקרקעין").
3. המבקשים הגישו כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד שהופנה כלפי המשיבים המפורטים בכותרת וכן כלפי מינהל הביצוע, כמשיב פורמלי. בד בבד ובתאריך 15.3.04 הגישו תובענה לפסק דין הצהרתי בתיק ה.פ. 4032/04 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, שבו עתרו להצהיר על ביטול ההסכמים, ביטול החלטת פקיד ההסדר וביטול הרישום שנעשו לגבי המקרקעין, ולקבוע כי להם נתונה הזכות במקרקעין.
4. בטרם אכנס לעובי הקורה, אני מוצא לנכון להבהיר כי תיק זה הועבר לטיפולי לאחר שנדון בפני כב' השופטת נצר והיה מונח כאבן שאין לה הופכין במשך חודשים ארוכים. לאחר שעיינתי בתיק, הסתבר כי בבקשה ובתגובת המשיבה 1, חסרים דפים. מכאן האיחור במתן ההחלטה. שעה שהתקלה באה על תיקונה, ניתן לגשת לגופו של עניין.
5. בבקשה טוענים המבקשים, שאותו ענין תלוי ועומד בפני שתי ערכאות, שפסיקת בית משפט השלום תלויה בשאלה הניצבת לפתחו של בית המשפט המחוזי, שכן אם האחרון יפסוק שההסכמים לגבי המקרקעין בטלים ומבוטלים, ישמט היסוד לרישום המשיבים כבעלים. בתמצית, הם ממקדים את טיעוניהם בשיקולי יעילות הדיון, חסכון בזמן שיפוטי יקר, המנעות מהחלטות סותרות ועיוות דין. לטענתם, יש אף מקום לעכב את הדיון בתביעה ולהמשיך ולברר את התביעה שכנגד.
המשיבה 1 אינה מתנגדת לבקשה, אך לטעמה במידה ובית המשפט יעתר לה, עליו לעכב את הדיון הן בתביעה והן בתביעה שכנגד.
המשיבים, המתנגדים לבקשה, עותרים לדחות אותה מכל וכל. לטענתם, עסקינן בתופעה חדשה, המאפיינת ופולשים למקרקעי המדינה, המבקשים, ללא עילה חוקית, לסכל תביעת פינוי נגדם, בכך שהם מגישים תביעה לבית המשפט המחוזי במטרה לעכב את הליכי הפינוי למשך שנים ארוכות. הם מוסיפים וטוענים, כי התנהגות המבקשים עולה כדי חוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכי בית משפט, כי אין ממש בהליך המתברר בבית המשפט המחוזי, שאינו אלא "מסע דיג", שהרי טענות המבקשים התיישנו זה מכבר. עוד הם טוענים, שגם אם הטענה לסילוק יד, המתבררת בבית משפט השלום, כרוכה בשאלה הדנה בסוגית הבעלות במקרקעין, רשאי בית משפט השלום להכריע בה כשאלה נגררת, הדרושה לבירור העניין (ר.ע.א. 2598/91
דיאנה וולפסון נ. עופר וולפסון פ"ד מה, (5) 816 (להלן:"פסק דין וולפסון"). הם מסתמכים גם על פסק דינו של כב' השופט אזולאי בת.א. 7087/99 (באר-שבע)(
פז חברת נפט בע"מ נ. מועצה אזורית עזתה תק-מח 2000 (2), 9306, שבו נקבע כי יש לדחות את ההליכים בבית המשפט המחוזי עד לסיום הדיון בבית משפט השלום.
דיון:
6. טענת "עניין תלוי ועומד" קובעת שאפשר להעמיד את הדיון בהליך האחד, כל עוד תלוי ועומד הליך אחר בין הצדדים, וכדי להחיל עקרון זה צריכה הטענה להתבסס על זהות העילות בשתי התובענות. אין חולק שבענייננו מתקיים תנאי זה.
לכלל של "ענין תלוי ועומד" יש תכלית המתבטאת במניעת הכבדה מיותרת על היריב ומניעת הטרדה מיותרת של בית המשפט. פסק הדין המנחה בסוגיה, ניתן בע.א. 9/75
שייח' סולימאן מוחמד אלעוקבי נ. מנהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט (2), 477 (להלן: "פסק דין אלעוקבי") ונקבע כדלקמן:
"אין להכביד על בתי המשפט בדיון מקביל באותה שאלה מהותית, שאם
לא כן, שני בתי משפט יצטרכו לשמוע בנפרד ראיות דומות לטיעונים דומים,
ואף עלולים הם באותו ענין להגיע לתוצאות הפוכות".
שיקול נוסף שבא לידי ביטוי בפסק דין אלעוקבי הינו, האם המשך הליכי התביעה גורם עוול לנתבע בהיותו מציק או מטריד או שיש בו שימוש לרעה בהליכי בית משפט, והאם אין בעיכוב ההליך כדי לגרום עוול לתובע.
7. לאחר ששקלתי את השיקולים האמורים, אני סבור כי יש הצדקה לעכב את ההליכים. למרות הזמן הרב שחלף, מאז הוגשה, התביעה בבית משפט השלום נמצאת רק בתחילתה. בניגוד לקצב התקדמות ההליך שמתנהל בבית המשפט המחוזי, טרם הוגשו בבית משפט השלום תצהירי עדות ראשית וטרם נקבע מועד לקדם משפט נוסף. זאת ועוד, אין ספק ששאלת הבעלות במקרקעין תעלה בבית משפט השלום. למרות שנתונה לו הסמכות לדון בה, מכח הוראת סעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד - 1984, (ראה גם פסק דין וולפסון). אין זה רצוי ששתי ערכאות ידונו, בה בעת, באותה שאלה, מה גם שהן עלולות להגיע לתוצאות סותרות. יש להתחשב גם בכך, שבית המשפט המחוזי הינו הערכאה "הבכירה", לפסיקתו כח מנחה לגבי בית משפט השלום, ולאחר שיכריע בשאלת הזכויות במקרקעין, תאבד שאלת זכות השימוש בהם מחשיבותה.
אינני סבור שיש בהליך שהוגש לבית המשפט המחוזי משום שימוש לרעה בהליכי בית משפט. מדובר בהליך לגיטימי, שאם לא כן - מחוקק המשנה והפסיקה לא היו מתירים לעשות בו שימוש. לא נהיר לי, מדוע לא הוגשה בקשה דומה לבית המשפט המחוזי, וזאת חרף הטענות שעלו בתגובת המשיבים בתיק ה.פ. 4032/04. במיוחד אמורים הדברים שנאמרו בטענה ו' בפרק הטענות המקדמיות, בה נכתב שקיים הליך תלוי ועומד בבית משפט השלום בגין התובענה ודינה להיות מותלית עד לסיום ההליך בו.
8. אשר על כן אני מקבל את הבקשה ומורה על עיכוב ההליך עד למתן פסק-דין בתיק ה.פ. 4032/04 בית המשפט המחוזי. שאלת ההוצאות תידון בסופו של ההליך.
ניתנה היום כ"ח בתמוז, תשס"ה (4 באוגוסט 2005) בהעדר הצדדים