החלטה בתיק א 79151/04

1.                   לפני בקשה מטעם הנתבעות להתיר בדיקת המשיב, הוא התובע, על ידי מומחה רפואי בתחום התעסוקתי ושאינו ד"ר ניניו.

                   ואלה עיקרי טענות הצדדים והשתלשלות העניינים הנדרשים לענייננו

2.                   ביום 30.12.04 הגיש התובע תביעה לפי פוליסת ביטוח לתשלום פיצויים חודשיים במקרה של אובדן כושר עבודה ושחרור מתשלום פרמיות בגין אירוע תאונתי אשר ארע לתובע לטענתו ביום 26.11.95 במהלך עבודתו בהתקנת מזגנים.

3.                   לכתב תביעתו צרף התובע חוות דעת מטעמו בתחום האורטופדי.

4.                   ביום 14.2.05 הגישה הנתבעת כתב הגנה מטעמה. בהמשך ביום 29.5.05 הגישה הנתבעת חוות דעת מטעמה בתחום האורטופדי והתעסוקתי.

5.                   ביום 30.5.05 קבע כב' השופט שנהב כי אם בכוונת התובע להגיש חוות דעת מטעמו יעשה זאת תוך 45 יום ובמידה ויעשה זאת, לנתבעת הרשות להגיש חוות דעת משלימה מטעמה מאת המומחה התעסוקתי מטעמה.

6.                   ביום 8.2.06 עתרה הנתבעת במעמד הדיון להגיש חוות דעת משלימה מטעם מומחה אחר וזאת מן הטעם שהמומחה הרפואי, ד"ר ניניו, אינו עובד עוד עם הנתבעת ואינו עובד בחברת מדיטון.

לאחר שמיעת טענות הצדדים ולאור החלטת כב' השופט שנהב, קבעתי כי " משמעות הודעתה של ב"כ הנתבעת לפיה תגיש חוות דעת משלימה מטעם המומחה התעסוקתי הינה שחוות דעת שתוגש תהיה מצד אחד משלימה לחוות הדעת שהוגשה ומצד שני, חוות הדעת שתוגש תהיה של המומחה התעסוקתי של הנתבעת. גם החלטתו של כב' השופט שנהב, אינה מתירה מקום לספק כי חוות הדעת שתוגש על ידי הנתבעת לאחר שהתובע יגיש חוות דעת מטעמו, מצד אחד משלימה מצד שני של אותו מומחה שחוות דעתו כבר הוגשה, קרי ד"ר ניניו".

לאור דברים אלו קבעתי כי אני מאריך את המועד לנתבעת להגיש חוות דעת משלימה לחוות דעתו של ד"ר ניניו, מטעם ד"ר ניניו, וזאת תוך 45 יום.

7.                   כעת מונחת לפני בקשתה החוזרת של הנתבעת נשוא החלטתי זו, להתיר בדיקת התובע ע"י מומחה רפואי בתחום התעסוקתי אחר מאשר  ד"ר ניניו.

לטענת הנתבעת, בהתאם להחלטת בית המשפט, פנתה המבקשת לד"ר ניניו לצורך תיאום מועד לבדיקת המשיב וכי בתגובה הודיע ד"ר ניניו על סירובו לבדוק את המשיב.

הנתבעת צרפה את הודעתו של ד"ר ניניו וזו לשונה " בהמשך לפנייתך בעניין הנ"ל מתאריך 2.2.06, הריני להודיעך כי לצערי מפאת עומס עבודה וסיבות שאינן תלויות בי לא אוכל לסייע בעריכת חוות דעת לבית משפט בעניינו של מר קלטר אמיר".

הנתבעת טוענת כי בנסיבות אלו ומאחר ולא ניתן להכריח את ד"ר ניניו לבדוק את המשיב וליתן חוות דעתו לבית המשפט, מבוקש בזאת לאפשר למבקשת על ידי מומחה תעסוקתי אחר.

8.                   התובע מתנגד לבקשה.

לשיטתו,  " ... ד"ר ניניו לא מודיע כי הוא בחו"ל, או כי החליף מקצוע או עיסוק וכי הוא מנוע מהותית מליתן התייחסות משלימה לחוות דעתו. הנימוק של עומס עבודה, בכל כבוד, אינו טעם מוצדק לפטור מאחריות לגבי חוות דעת אותה רשם ועליה טרח ד"ר ניניו בעניינו של המשיב, ואינו מהווה צידוק להחלפת מומחה".

9.                   לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובנימוקי הצדדים אני מקבל  את עמדת התובע.

סבורני כי על מומחה רפואי אשר נטל על עצמו לבדוק את הנפגע ולערוך חוות דעת לדעת כי לפניו עוד מסכת של שאלות הבהרה שיכול ותשוגרנה אליו, בדיקה חוזרת של הנפגע תוך עריכת חוות דעת מתוקנת/ מעודכנת או משלימה וכן לסור לבית המשפט לצורכי חקירה על חוות דעתו ובאין כל סיבה מהותית אשר יש בה משום למנוע ממנו את ביצוע העבודה אשר נטל על עצמו, אין בעומס עבודה כדי למנוע ממנו את סיום מלאכתו.

דברים אלו נכונים גם כאשר אין המדובר במומחה רפואי מטעם בית המשפט, כי אם במומחה רפואי מטעם מי מהצדדים ובדנן מטעם הנתבעת.

10-  בנסיבות העניין,  המומחה הרפואי מטעם הנתבעת מודיע כי אינו יכול , לבדוק את התובע מחמת עומס עבודה , אך אינו מצביע על מניעה אובייקטיבית לכך כי הוא עצמו , שנתן את חוות הדעת הראשונה, גם יתן חוות דעת משלימה ,בעת שיומנו יאפשר זאת , ובאור החלטתי מיום 8/2/06 , איני סבור שיש מקום להעתר לבקשה .

11-     במכתבו, מצביע המומחה מטעם הנתבעת על עומס עבודה , ו" סיבות שאינן תלויות בו .." שמונעות ממנו בדיקה נוספת של התובע והשלמת חוות דעתו . המומחה אינו מציין מה הן אותן נסיבות שאינן תלויות בו , אך מאחר והוא מציין "עומס עבודה " מותר להניח שאותן נסיבות שאינן תלויות בו , הנן מאותו ענין של עומס עבודה .