החלטה בתיק א 77346/04

בפני בקשה לתיקון כתב תביעה, על ידי הגדלתו של סכום התביעה.

התובעת (להלן: "המבקשת"), הגישה ביום 22.12.04 תביעה כספית על סך 228,498 ש"ח  כנגד  הנתבעת, (להלן: "המשיבה"),  דכאן.

המבקשת טענה כי המשיבה הפרה הסכם לתשלום תמורה, בסך של 4% מהיקף הכנסותיה בפרויקט, במסגרת הסכם שירותי קידום ויעוץ ניהולי מיום 16.10.2000 ( להלן:"ההסכם").

בבקשה שבפני, נאמר בסעיף 5 לבקשה, ובסעיף 7 לתצהיר התמיכה של עו"ד אלוני, כי כתב התביעה הוגש על פי מיטב ידיעתה של המבקשת באותה עת, לאחר שפניותיה למשיבה לקבלת נתונים מדויקים לא נענו. זאת, כבר צוין על ידה אף בסעיף 7 לכתב התביעה.

דבר זה מביאני להתנגדות המשיבה.

המשיבה מתנגדת לבקשה ושני טעמים מרכזיים בפיה.

ראשית, היא טוענת כי החישובים שנעשו על ידי המבקשת אינם נכונים ומנוגדים להסכם, לכתב התביעה, לדין ולהגיון ובכך היא מנסה לזרות חול בעיני בית המשפט. סעיפים 4-8 לתגובה.

שנית, באשר לפנית המבקשת אליה,היא טוענת מחד גיסא, כי הנספח שצורף לבקשה ממוען ליו"ר ועד מושב בית עריף ולא למשיבה עצמה. לדידה, מערער הדבר את טענת המבקשת. סעיף 9 לתגובה.מאידך גיסא, היא טוענת כי מתצהיר התשובות לשאלון מיום 14.4.2005 עולה כי נציגיה מסרו נתונים למנהל המבקשת. סעיפים 10-11  לתגובה.

דיון:

הוראת הדין הרלבנטית לדיוננו קבועה ב תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנה").

הוראה זו קובעת, כי:

" בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות."

כב' הנשיא, השופט גורן מציין בספרו, כי גישת בתי המשפט לתיקון כתבי טענות היא ליברלית, וכי אם נוכח בית המשפט, שעל ידי תיקון כתב הטענות, בידי המבקש, יש תועלת לבירור הפלוגתאות, ייעתר לו בית המשפט "ברוחב לב".

השופט אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", הוצאת סיגא, מהדורה שמינית, תשס"ה - 2005 בעמ' 140.

כב' השופט מ' אלון בבר"ע 80 / 282 המגדר ברזלית חוטי ברזל ורשתות בעמ נ' מדינת ישראל לו (4) 130, עמוד 130, קבע כדלקמן:

בעת הדיון בבקשת תיקון לכתב התביעה יובאו בחשבון, בין יתר השיקולים, התנהגות בעלי הדין והשלב שבו מובאת הבקשה לתיקון, וככל שבעל דין מאחר בהגשת בקשתו ללא טעם סביר, פוחת הסיכוי, שבית המשפט ייעתר לבקשתו".

בבוא בית המשפט לשקול אם להיעתר לבקשת תיקון כזו, עליו להביא בחשבון,  לא רק את השלב, שבו הוגשה הבקשה, אלא גם את הסיבה שגרמה לאיחור בהגשתה.

במקרה שלפנינו, חלפה כשנה בין מועד הגשת התובענה, 22.12.04, לבין מועד הגשת הבקשה לתיקון, 07.02.06.

במהלך זמן זה, התנהלו הליכים מקדמיים בין הצדדים, ולטענת המבקשת, העתק החשבון הסופי על בסיסו היא מבקשת את התיקון נמסר לה רק לאחר יום 06.11.05.