החלטה בתיק א 76898/04

ביום 2/6/05 ניתנה החלטה בבקשת הנתבעים למתן רשות להתגונן לפיה הרשות להתגונן ניתנה, בתנאי שהנתבעים יפקידו בקופת בית המשפט סך של 500,000 ש"ח (כמחצית הסכום הנומינלי שנתבע), במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית לא יאוחר מיום 15/6/05. עוד נקבע כי היה והסכום לא יופקד כי אז תידחה הבקשה למתן רשות להתגונן והמשיבה תהיה זכאית לקבל פסק דין.

בחלוף המועד להפקדת הערבות הבנקאית ולאחר שהנתבעים לא הפקידו סכום כלשהו בקופת בית המשפט, הגיש התובע ביום 22/6/05, בקשה לחתום על פסיקתא בנוסח שצורף לבקשה. התנגדות הנתבעים היא ממספר טעמים.

חיוב בריבית פיגורים

הנתבעים טוענים כי התובע ביקש בכתב התביעה לחייב את הנתבעים בריבית בשיעור של 11.9% לשנה. בדפי החשבון שהומצאו על ידי הבנק לאחר החלטת בית המשפט וצורפו לבקשת הרשות להתגונן אין חיוב בריבית פיגורים כלל. עניין אי החיוב בריבית הפיגורים עלה בבקשת הרשות להתגונן ובתשובה להם כתב הבנק התובע בסיכומיו כי "לגבי זה שאין חיוב בריבית פיגורים אני חושב שהמבקש צריך להגיד תודה לבנק".

עוד טוענים הנתבעים כי על סמך טיעונים אלה של ב"כ הבנק דחה בית המשפט את טענת המבקש לעניין חיובו בריבית פיגורים. עתה טוענים הנתבעים כי לאחר שהבנק הודה בסיכומיו ובדפי החשבון כי אין הוא מחייב את הנתבעים בריבית פיגורים מנסה הוא להגניב לפסק הדין חיוב בריבית פיגורים כאמור.

הכרעה

בבקשת הרשות להתגונן יש התיחסות לעניין חיוב הריבית כהיא לישנא:

"הגם שצורפה למכתב הבנק טבלת ריבית פיגורים, והגם שלפי שיטת הבנק החשבון נמצא ביתרת פיגור, למרבה הפליאה לא חויב החשבון בריבית פיגורים, כלל וכלל דבר המעלה תהייה מרובה לגבי האוטנטיות של המסמך המתיימר להיקרא דף חשבון" (ר' סעיף 27 ו' לבר"ל).

בסיכומיו בעל פה התייחס ב"כ הבנק לעניין זה בקצרה והשיב כי :

לגבי זה שאין חיוב בריבית פיגורים אני חושב שהמבקש צריך להגיד תודה לבנק לא ברור לי על מה הוא מלין"

בתגובה לבקשה דנן השיבה ב"כ הבנק כי לא נאמר בשום שלב שהבנק ויתר על המוסכם בהסכם ההלוואה לפיו הוא רשאי לחייב את הנתבעים בריבית הפיגורים. עוד נכתב כי העובדה שהבנק לא עשה כן במשך תקופה מסוימת מטעמים כלכליים מיסויים אין בה כדי להוות ויתור על גביית הריבית הנ"ל בתקופה עתידית כלשהי או בכלל.

בהחלטת בית המשפט בבקשה למתן רשות להתגונן, הייתה התייחסות לעניין העדר הריבית בקצרה:

"עוד מלינים המבקשים על כך שחשבונם לא חויב בריבית פיגורים. ניתנה האמת להיאמר טענה כזאת טרם נשמעה במקומותינו. החייב מלין על כך שהזוכה לא חייב אותו במלוא ריבית הפיגורים.  טוב לה לטענה זו שלא נטענה משנטענה".

במסגרת המסמכים שהועברו בין הצדדים ולאחר התערבות בית המשפט, מסר ב"כ התובע לנתבעים דף חשבון ערוך כמכתב המופנה אליהם. המדובר הוא במסמך שכותרתו דו"ח תנועת הפיגורים לתקופה 1/6/03 ועד ליום 18/4/05,  במסמך זה אין חיוב בריבית פיגורים.

המדובר הוא בריבית על חוב הפיגור המהווה רק מרכיב אחד מבין המרכיבים המהווים את החוב הכולל. רכיב זה מצטרף ליתרת הקרן, הפרשי ההצמדה של הקרן ריבית לסילוק, הפרשי הצמדת ריבית תשלומים נלווים ועמלות פירעון.

על פי כתב התביעה, התבקש בית המשפט לחייב את הנתבעים לשלם את סכום התביעה בשיעור של 1,018,366 ש"ח בצירוף ריבית בשיעור ובאופן הנהוגים בבנק מעת לעת מיום 30/11/04. בסעיף 6 לכתב התביעה הבהיר התובע כי שיעור ריבית הפיגורים ביום הגשת התביעה הוא בשיעור של 11,9% לשנה, מחושבת לתקופות של שלושה חודשים ומצטברת לקרן מדי 3 חודשים לשם חישובי הריבית להבא.

מהעובדה שלא הושתה ריבית פיגורים על החוב שבפיגור לא ניתן להבין כי הבנק ויתר על רבית פיגורים ואין בכך כדי לשנות את התביעה. לפיכך אין ממש בטענה זו של הנתבעים ודינה להידחות. התובע זכאי אפוא לקבל פסק דין בהתאם לכתב התביעה, מה שהולם את הפסיקתא שהוגשה לחתימה.

חיוב סכום האגרה

לטענת הנתבעים סכום זה חויב בחשבון השוטף ובכך גדלה יתרת החוב ועתה עותר הבנק לחייב את הנתבעים שנית בסכום זה.