החלטה בתיק א 752989/04

1.         לפני בקשה לביטול פסק דין , אשר ניתן כנגד המבקש, הוא הנתבע (להלן: " המבקש") ביום 6.9.05.

בפסק הדין קבעתי כי " לאחר ששוכנעתי, כי הודעה על הדיון בשעה 17:00 הומצאה כדין לנתבע לכתובת אותה נתן בכתב הגנתו. עתה השעה 17:35 הנתבע לא התייצב לכן, בהתאם להוראות תקנה 480 ולאור הצהרת בא כוח התובעת ניתן לקבל נגדו פסק דין באין התייצבות כדלקמן:הנתבע ישלם לתובעת סך של 4,321 ש"ח והוצאות בסך 441 ש"ח...".

2.         ביום 30.3.06 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק דין, אשר ניתן בהיעדר התייצבות.

3.         לטענת המבקש " לאחר שקיבלתי לידי מכתב מהוצל"פ, ערכתי בירור בביה"מ... נכון שלא הגעתי לדיון וזאת מפני שלא קיבלתי זימון לדיון הנ"ל. לאחר בירור מעמיק הבנתי מדוע לא הגיע אליי שום זימון מביה"מ. ובכתב התביעה ובכתב ההגנה נפלה טעות בכתובת המגורים ובשניהם מופיעה הכתובת: אליהו 271/3 הכתובת הנ"ל מופיעה בשוגג גם בכתב ההגנה עקב טעות נגררת של עו"ד שמייצגת אותי שהסתמכה על נתוני התביעה. כתובת זו שמשה אותי בין השנים 2002-2003...אציין כי כתובת המגורים שלי היא : נוף הגלעד 88 בית שאן מיקוד 10900".

4.         המבקש צרף לבקשתו תצהיר בתמיכה לבקשתו, שם הצהיר, בין היתר,  כי "... לא הגיע לידיי להתייצב לדיון עקב טעות בכתובת המגורים שלי...".           

5.         המשיב מתנגד לבקשה.

לשיטתו, " המבקש טוען שההזמנה לדיון נשלחה לכתובת לא נכונה, למעונו הקודם, בו בזמן הוא בעצמו נתן את כתובת זו-בבקשתו להתגונן-ואליה נשלחה ההזמנה לדיון".

כן טוען המשיב כי המבקש לא התייחס לסיכויי הגנתו.

דיון

5.         בקשה לביטול פסק דין על פי צד אחד, שניתן בשל אי התייצבותו של המבקש, יש לבחון מהי הסיבה לאי ההתייצבות ומהם סיכויי ההצלחה של המבקש, אם יבוטל פסק הדין. ככל שהתשובה לאחת מן השאלות משכנעת יותר ובעלת משקל, קטן המשקל שיש לייחס לתשובה האחרת, אלא שכך או כך, יש לתת את הדעת על שתי השאלות ולבחון את התשובות לגופן.

            ראה גם :ע"א 3645/02, קלנר נ' לופוביץ , פ"ד מז(4) 133, 139.

  6.       תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 קובעת:-

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה- לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים..."  

               בע"א 64/53 כהן נ' יצחקי , פ"ד ח  395 נקבע, כי:                                                            

" ניתן פסק דין כהלכה, יציג לעצמו בית המשפט, אשר אליו פנה הנתבע בבקשת ביטול, שתי שאלות אלו:

ראשית, מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא רשם הופעה, או לא הגיש את הגנתו, או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט.

שנית, ושאלה זו חשובה לאין ערוך מהראשונה-מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע- המבקש, אם יבוטל פסק הדין והנתבע יורשה להתגונן במשפט".

באשר לשאלה השנייה - על המבקש להראות, כי לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת; לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה. לעניין זה ראה: ע"א 5000/92, רע"א 4680/92 בן ציון נ' הנאמן על נכסי  בן ציון , פ"ד מח(1) 830 (להלן: "פס"ד בן ציון").

יחד עם זאת, אין הנתבע חייב להראות, כי הגנתו היא איתנה ובטוחה, ודי לו אם יראה, כי ההגנה אפשרית.

באשר לשאלה הראשונה - בדונו בשאלה זו, ייטה בית המשפט להיעתר לה " אלא אם שוכנע כי תשלום ההוצאות אין בו כדי לשמש פיצוי מספיק לנזק אשר נגרם ליריבו",   (ראה: פס"ד בן ציון).

אך לא תמיד יוכל המבקש לכפר על מחדלו בתשלום הוצאות, הגם שהראה סיכויי הצלחה, וזאת, כאשר התנהגותו אינה רשלנית בלבד, אלא היא עולה כדי התעלמות מדעת מההליך המשפטי ותוך גילוי יחס של זלזול כלפי חובותיו כבעל דין  (ראה: ע"א 625/68 מפעל הבניה נ' החברה הדרומית , פ"ד כג(2) 721).

7.         הגם שיניח בית המשפט כי ההזמנה לדין לא נעשתה כדין וכי מעולם לא נמסרה לידיו ההזמנה לדיון בו ניתן פסק הדין ולא היו מודע לדבר מתן פסק הדין כנגדו עד לקבלת הודעה מטעם לשכת ההוצאה לפועל כי כנגדו מתנהלים הליכי הוצל"פ, כטענת המבקש, תמהני הכיצד שקט על שמריו המבקש במשך שנה לערך מיום 27.4.05, יום הגשת בקשת הרשות להתגונן ועד ליום 30.3.06 -יום הגשת הבקשה לביטול פסק הדין ולא טרח לברר מה עולה בגורל התביעה שמתנהלת כנגדו.