החלטה בתיק א 74964/04

1.         התובע בתיק זה, יליד שנת 1961, הגיש תביעה בגין נזקי גוף, שנגרמו לו, לטענתו, בשתי תאונות דרכים שאירעו ביום 10.12.1998 וביום 22.12.2003.

            לתובע מונה זה מכבר מומחה בתחום האורטופדי, ד"ר טאובר, אשר קבע כי לתובע נותרה נכות בשיעור 16.63% בעקבות התאונה השנייה. בעקבות התאונה הראשונה נקבעה לתובע נכות אורטופדית בשיעור 7.5% ע"י ד"ר אבנטוב אשר מונה בהסכמה ע"י הצדדים.

ביום 3.1.2006 עתר התובע לתיקון כתב התביעה באופן שזה יכלול אף פגיעה נוירולוגית ופסיכיאטרית. ביום 25.5.2006 התקבלה הבקשה ( בש"א 150847/06).

התובע עותר כעת, למינוי מומחים רפואיים בתחום הפסיכיאטריה ובתחום הנוירולוגיה בהסתמך על מסמכים רפואיים עדכניים שצורפו לכתב התביעה המתוקן ( בש"א 158430/06).

בדיון שהתקיים ביום 25.5.2006 הודיע ב"כ התובע כי יהיה מוכן למינוי פסיכיאטר שיחווה דעתו בדבר הצורך במינוי נוירולוג.

הנתבעים  הביעו התנגדות לבקשה.

הנתבעים 1-3 (תאונה ראשונה) טוענים כי התיעוד הרפואי מתייחס לתקופה שלאחר התאונה השנייה. הנתבעת 5 (המבטחת בתאונה השנייה) טוענת, כי התובע סבל מבעיות בתחום הנפשי ללא קשר לתאונה וכי יש לייחס את ההחמרה במצבו, ככל שזו אירעה, לתאונה הראשונה.

2.         כידוע, תובע אשר טוען לפגיעה בתאונת דרכים, אינו יכול להוכיח נכות, אלא בדרך של מינוי מומחה מטעם בית המשפט. דחיית הבקשה למינוי מונעת, לפיכך, מן התובע את האפשרות להוכיח שנותר עם נכות כתוצאה מהתאונה.

            לפיכך, קבעה הפסיקה מבחן גמיש, אשר לפיו אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כאשר קיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה; עם זאת, בית המשפט לא יהסס לדחות בקשה כזו, אם אין לה יסוד לאור החומר הרפואי המובא בפני בית המשפט; כאשר הדברים אינם חד משמעיים, יזהר בית המשפט לבל יצא התובע מקופח על ידי מניעת מינוי המומחה כבקשתו (רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פ"ד מד (2) 216).

            הלכה זו הובהרה, בין היתר, ברע"א 3128/97 עמאר נ' סאמי, תק- על 97 (2), 78; באותו ענין נפסק, כי בית המשפט אינו חייב למנות כל מומחה כיד הבקשה הטובה על הצדדים אלא, הוא יעשה כן אם הוא מוצא אחיזה לפגיעה באותו תחום, כלומר, אם יש בנמצא תשתית, אפילו לכאורית, לצורך במינוי כמבוקש.

            ברע"א 3497/98 רזין נ' המגן חב' לביטוח בע"מ, פ"ד נב (5) 136 נפסק, כי עצם העובדה שהמערער סבל משבר באגן בעקבות התאונה, יש בה משום ראשית ראיה, אשר מצדיקה מינוי אורטופד (גם אם סיכום המחלה היווה את האינדיקציה היחידה בחומר הרפואי שהוגש). בית המשפט הבהיר כי ככלל, אין בידי השופט ידע רפואי מספיק להכריע בשאלת תוצאתה של הפגיעה עקב התאונה, וכדי להכריע בשאלה זו, יש צורך במינוי מומחה רפואי.

                עוד הובהר בפסיקה, כי גם אם לא הונח בפני בית המשפט התיק הרפואי ה"מלא", אין בכך כדי להביא לדחיית בקשת המינוי על הסף, אלא שומה על בית המשפט להיזקק למסמכים הרפואיים שהוצגו בפניו ולתת להם את משקלם הראוי (רע"א 9477/04 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' עלא, מיום 28.11.04).

            הפסיקה גילתה גמישות מיוחדת, שעה שדובר במינוי  מומחה בתחום הפסיכיאטרי. ברע"א 6626/99 עזבון המנוח גלעד צסטה ז"ל נ' הררי (מיום 22/12/99),  נקבע, כי חרף שיהוי בהגשת הבקשה למינוי, יש להסתמך על התיעוד שבה מפי הפסיכיאטר אשר טיפל בתובע לצורך בירור שאלת קיומה של נכות נפשית אצלו.

            ברע"א 8048/99 קופלה נ' סהר חב' לביטוח בע"מ (מיום 28/5/00), עמד בפני בית המשפט, תיעוד רפואי מאת פסיכולוג ופסיכיאטר של בית חולים, אשר תיאר, בין היתר, שאותה מבקשת סובלת מ"אפקט דיכאוני מקובע".  בית המשפט העליון ציין, כי לא אחת מתפתחות בעיות פסיכיאטריות לא מיד לאחר קרות התאונה, אלא כעבור זמן; לעיתים נובע הדבר כתוצאה מטיפולים רפואיים עקב התאונה, בעיקר כשמדובר בפגיעה קשה; בעובדה שאין מסמכים ממועד סמוך לתאונה, המעידים על בעיות פסיכיאטריות, אין כדי להכריע.

ברע"א 1738/00 סהר חב' לביטוח בע"מ נ' כהן (מיום 31/5/00), נפסק, כי החומר הרפואי, אשר כולל ראיה, המלמדת על כך שהתובעת מצויה בטיפול נפשי אצל פסיכולוג קליני, וכי הוענקו לה עשרות טיפולים פסיכותרפויטים, מצדיק מינוי מומחה בתחום זה.

ראו גם: רע"א 911/03 סעאת נ' סעאת, תק-על 2003 (1) 709 - מינוי פסיכיאטר חרף העדרם של מסמכים אודות טיפול רפואי רצוף, וריחוקו של הטיפול המסוים שניתן מן התאונה.

3.         בענייננו, צורף לכתב התביעה המתוקן תיעוד רפואי ממנו עולה כי התובע טופל ע"י פסיכיאטר ואף קיבל טיפול תרופתי. אכן, מן התיעוד הרפואי ניתן ללמוד כי התובע סבל ככל הנראה מבעיות נפשיות ללא קשר לתאונות, ואולם, אין בידי ביהמ"ש להכריע על בסיס החומר הרפואי אילו פגיעות הינן כתוצאה מן התאונות ואילו אינן. במסמך מיום 12.1.2005 מייחס הפסיכיאטר ד"ר גולדברגר את מצבו של התובע להפרעה פוסט טראומתית שהחלה כבר בשנת 1998.

על יסוד החומר הרפואי שצורף לבקשה הנני מוצא ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה שיתייחס לפגיעת התובע כתוצאה משתי התאונות נשוא התביעה, וכן לצורך במינוי נוירולוג.

4.         משנמצאה תשתית ראייתית המצדיקה מינוי, ומשנקבעה כבר נכות בתחום אחר, הנני מורה לנתבעים לשאת, בשלב זה, בשכר טרחת המומחה, בשיעור 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ, בחלקים שווים. במידה שיתברר כי לא הייתה הצדקה למינוי יהיו רשאים הנתבעים לעתור לקיזוז השכר מן הפיצוי שייפסק, או לחלוקה אחרת של השכר.