החלטה בתיק א 745063/06

בפני בקשת התובעת (להלן: "המבקשת") לפסיקת הוצאות ושכר טרחת עורך דין, לאור העובדה, שסכום החוב הנדרש בגין שירותי הגרירה שניתנו לרכב המשיב בהיעדר כיסוי ביטוחי, שולם במלואו.

לטענתה, ביום 6.12.05 פנתה אל המשיב בדרישה לתשלום החוב, דרישתה לא נענתה ומשכך נאלצה להעביר את הטיפול בעניין לבא כוחה.

ביום 30.7.06 שלח בא כוחה מכתב דרישה נוסף לתשלום החוב ולבקשת המשיב לקבלת פרטים ומסמכים בדבר החוב, נשלחו לו ביום 17.8.06 המסמכים המבוקשים. ביום 30.8.06, נשלחו לו בשנית המסמכים המבוקשים בדואר רשום.

משלא הגיעה כל תגובה מהמשיב ובלית ברירה הגישה את תביעתה ביום 29.10.06 לתשלום החוב.

לטענתה, ביום 19.11.06 לאחר קבלת התביעה, שלח הנתבע על דעת עצמו, שיק לבא כוחה, על סכום קרן התביעה בלבד לתאריך פירעון 30.11.06,  ללא הוצאות וללא שכ"ט עו"ד.

לטענת המשיב, יש לדחות את הבקשה בטענה שבניגוד לנטען בכתב התביעה ובסיכומי המבקשת לראשונה נטען בפניו שלא שולם עבור שירותי התובעת רק בחודש אוגוסט 2006.

ועם קבלת מכתב בא כוח המבקשת, השיב מיד במכתבו מיום 14.8.06 וביקש לקבל לידיו את המסמכים הרלוונטיים, על מנת שיוכל לבדוק את טענות המבקשת. משלא קיבל את תשובתה, פנה אליה בשנית ביום 22.8.06 בבקשה לקבל את דו"ח השירות ואת החשבונית, כדי לבדוק האם היה לו כיסוי ביטוחי, כולל שירותי גרירה, בעת שקיבל את שירותי המבקשת.

לגרסתו, התחייב להסדיר את התשלום מיידית באם יתברר שהחוב נכון, אך הוא לא קיבל כל דו"ח ו/או חשבונית ו/או מסמך אחר המצדיקים את החוב. המבקשת או בא כוחה לא השיבו למכתביו והמכתבים שלגביהם טוענת המבקשת שנשלחו אליו לכאורה, מעולם לא התקבלו במשרדו.

לטענתו, בטרם הזדרזה המבקשת בהגשת תביעתה, היה עליה לברר את העובדות לאשורן נוכח פרק הזמן הארוך שעבר ממתן השירות ועד לפנייתה אליו. כאמור בכתב הגנתו, פנה לבא כוח המבקשת בפעם השלישית לבירור הנסיבות להגשת התביעה כנגדו, אולם להפתעתו נדרש לשלם סכום הגבוה פי חמש מסכום החוב הנטען כתנאי למחיקת התביעה. דרישת סכום זה לא רק שלא הוכחשה, אלא קיבלה ביטוי בנספח שאינו מסומן בסיכומי המבקשת.

לטענתו, התנהלות המבקשת ובא כוחה שערורייתית וחסרת תום לב, אין כל הסבר או נימוק  מדוע עליו לשלם סכום הגבוה פי חמש מסכום החוב, כתנאי למחיקת התביעה כנגדו. המבקשת הסתירה במשך כשנה את דבר קיומו של החוב ורק אז ומבלי שנתנה לו אפשרות לבדוק את עצם נכונות טענותיה, הזדרזה והגישה את תביעתה.

לאחר ששולם החוב במלואו, שעצם קיומו מוכחש, עת ששלח את השיק לבא כוח המבקשת ובטרם נדרשו הצדדים להוכיח טענותיהם, נדרש לשלם סכום הגבוה פי חמש ועל כך מבקשת עתה המבקשת,לחייבו בתשלום שכר טרחה והוצאות.

דיון

נושא הוצאות המשפט הוא אחד הנושאים הרגישים שבין בעלי הדין, בינם לבין עצמם ובינם לבין בית המשפט.בית המשפט נזקק לנושא ההוצאות בתום הדיון.

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984

"511. הטלת הוצאות [475(א), 476(א) רישה, 476(ד), 479 ,478] (תיקון תש"ן)

(א) בתום הדיון בכל הליך, יחליט בית המשפט או הרשם, לעניין שלפניו, אם לחייב בעל דין בתשלום שכר טרחת עורך דין והוצאות המשפט (להלן - הוצאות) לטובת בעל דין אחר, אם לאו.

(ב) החליט בית המשפט או הרשם לחייב בעל דין בהוצאות, רשאי הוא לקבוע את סכום ההוצאות לפי שיקול דעתו, בכפוף לאמור בתקנה 512.

(ג) בדיון המתקיים בערכאה ראשונה, תינתן לבעלי הדין הזדמנות להשמיע את טענותיהם בדבר סכום ההוצאות או שיעורן לפני מתן הצו להוצאות.

(ד) ניתן צו להוצאות בהליך פלוני, לא ייפגע הצו על ידי כל צו אחר להוצאות שיינתן לאחר מכן שלא בדרך של ערעור על הצו הראשון."

בתום כל הליך - תביעה, תביעה שכנגד, בקשה, ערעור וכדומה- יתייחס בית המשפט או הרשם לנושא ההוצאות, אף שבעל הדין לא עתר במיוחד לקביעה כזו. יש לשים לב , כי במונח "הוצאות" בתקנות, כלולים שכר טרחת עורך דין.