החלטה בתיק א 742753/05

מונחת בפניי בקשה למתן רשות להתגונן כנגד תביעה בסדר דין מקוצר.

התובעת הנה רשות מקומית, עיריית רמת גן, הנתבע החזיק בנכס המצוי בתחום שיפוטה של התובעת, ברחוב זבוטינסקי 7 ברמת גן ולטענתה קיימת יתרת חובה בסך 19,848 ש"ח שנוצרה עקב אי תשלום בעבור תשלומי ארנונה.

מנגד, כעולה מבקשת הרשות להתגונן וחקירתו בפני, טוען הנתבע, כי התביעה דנן הינה לתשלום ארנונה עירונית בגין מסעדה אשר בזמנים הרלוונטיים לכתב התביעה היתה ממוקמת בנכס ברחוב זבוטינסקי 7 בעיר רמת גן.

לטענתו המסעדה היתה בחזקתה ובניהולה של חברה בשם "אדוארדו 7 בע"מ" החברה היא זו אשר החזיקה בנכס וניהלה את המסעדה ועל כן היא זו אשר חבה לתובעת את דמי הארנונה נשוא התביעה.

לא זאת בלבד, למיטב ידיעתו, תשלום ארנונה לחודשים אוקטובר נובמבר 2005 שולם באמצעות חברת "מונקו רסטובר בע"מ", אשר נטלה לידיה את הניהול והחזקה במסעדה החל מיום 1.10.05.

המבקש נחקר על תצהירו, ובמסגרת חקירתו אף הוגש כמוצג מש/2 (הסכם השכירות הרלוונטי לנכס).

דיון

טרם אתן את החלטתי אחזור בתמצית על הקריטריונים המנחים את ביהמ"ש בבואו ליתן רשות להתגונן, שכן בחינת בקשותיו של הנתבע אינה מצריכה לעת עתה לפסוק בדבר טיב טענותיו וזכויותיו של הנתבע אלא אך לבחון האם אם יש בטענה זו לכאורה כדי להצדיק את בירורה, קרי, האם יש בתצהירו של הנתבע יחד עם חקירתו הנגדית עילה חוקית לכאורית בעלת משמעות אשר אם תוכח במשפט תוכל להוות הגנה ראויה לגרסתה של התביעה. (ראה ע"א 478/75 חנה אנגלנדר נ' יצחק אשכנזי . פ"ד ל(3), 437, 443).

לעניין זה חייב ביהמ"ש לצאת מנקודת הנחה כי המצהיר דובר אמת, אא"כ נתבדו דבריו לחלוטין בחקירה נגדית, במקרה זה האחרון, יהיה על ביהמ"ש למנוע את סיכול מטרתו של ההליך ע"י העלאת טענות סתמיות מטעם הנתבע (הגנת בדים), ואשר כל מטרתן נועדו ע"מ למנוע מהתובע את היתרונות הדיוניים אשר מוקנים לו ע"י הגשת תובענה בסדר דין מקוצר. (ע"א 86/66 מנחם פריטל ואח' נ' החברה להנדסה חקלאית בישראל בע"מ ואח'  פ"ד כ(2) 520, 522 ).

בכל אלו יש כדי ליצור איזון בין הרצון והצורך להעניק לתובע יתרונות דיוניים לבין הרצון שלא לקפח את הגנתם של הנתבעים ולאפשר להם את יומם בביהמ"ש.

טעמים אלו ועוד אוזכרו כבר בהכרעותיו של בית משפט זה ולדידי, עיקרן אחד הוא - באם ניתן ואפשר יהיה לברר ולמצות את טענותיו של הנתבע בבית המשפט, ראוי, ומן הדין הוא כי ימוצו ההליכים בדרך זו ואין על בית המשפט לשלח אותו מעם פניו אם הקניית מירב המהימנות לדבריו, החלושים ככל שאפשר, אך המתיישבים, באופן סביר, עם נסיבותיו העובדתיות של המקרה, מורים על קיומה של הגנה חוקית ולכאורית מול טענות התובע.

כאמור, אין ביהמ"ש נדרש, בשלב זה, כחלק מהאלמנטים המשפיעים על הכרעתו, למשקלן ומהימנותן ודרכי הוכחתן של הראיות ובנוסף, אין בטענות הנתבע די כדי להוכיח כי כל מטרותיו הן למנוע מהתובע את היתרונות הדיוניים הנובעים מהליך המקוצר, טענותיו של הנתבע אינן אך "סתמיות" ומשלא נתבדו והופרכו בחקירתו הנגדית, קיימת בהן עילה לכאורית בעלת משמעות אשר אם תוכח במשפט תוכל להוות הגנה ראויה לגרסת התובע.

 טענותיו של הנתבע, כפי שפורטו לעייל ובחקירתו בפני, הן טענות  קלושות, אשר לרוב אינם מצריכות  בירור עובדתי בכדי לדחותם ומן הדין ניתן היה לשלחו לדרכו ולדחות את בקשתו על אתר, מה גם שאין מחלוקת על כי החזיק בנכס בין התאריכים 1.5.2005-1.6.2005  ולא נתן הודעה על פי חוק  על הפסקת החזקתו בנכס.

יחד עם זאת, הנני עושה חסד עם הנתבע, בהחלטתי להעניק לו רשות להתגונן, לאור ההכרה  בזכות הגישה לערכאות כזכות חוקית של אזרח במדינה דמוקרטית. אך מאחר ומסתמנת נטייה להחמיר עם הנתבע בפרט כאשר הגנתו לוקה בחוסר בהירות, חוסר פירוט וכאשר אין לנתבע סיכויים רבים להוכיח את הגנתו (ראה ע"א 680/89 - בן אבו שיווק והפצה נ' בנק המזרחי המאוחד - פ"ד מה (3) 757 וכמו-כן  ראה ע"א  519/65 - ברזילי נ' קשת, פ"ד  כ (2) 141, וכן ע"א 244/66, מזרחי נ' בראון, פ"ד  כ(4) 90,  וכן - ע"א 38/77, צימרינג נ' גורדין, פ"ד לא (3) 401)הנני משתמש בסמכותי על פי תקנה 210 לתקנות סדר דין אזרחי ומתנה את מתן רשות להתגונן בהפקדת ערובה בסך 10,000 ש"ח בקופת בית המשפט, תוך 30 יום מהיום וזאת על ידי הפקדת מזומנים או ערבות בנקאית בלתי מותנית, צמודה למדד, ומתחדשת ללא מגבלת זמן.

במידה ולא יופקד הפיקדון תוך המועד הנ"ל תדחה בקשת רשות להתגונן וב"כ התובע רשאי יהיה להגיש פסיקתא לבית המשפט.

במידה ויופקד הפיקדון יועבר התיק לפסים של סדר דין מהיר וישמע בדיון מקדמי בתאריך 12.11.06.

תשומת לב ב"כ הצדדים להוראות תקנות סדר הדין האזרחי, המתייחסות לתביעות בסד"מ, שניתנו בהם רשות להגן והועברו  לפסים של "הליך מהיר".

המזכירות תשלח העתק החלטה זו לצדדים בדואר רשום.

ניתנה היום כ"ד בתמוז, תשס"ו (20 ביולי 2006) במעמד הצדדים.