החלטה בתיק א 74190/01

1.         לפני, בקשת התובע להורות לנתבעות להמציא לו את שמותיהם של נפגעים נוספים שנפגעו באתר החרמון ביום 21.02.98.

2.         בקשה זו הוגשה בהמשך להחלטתי מיום 02.06.05 שניתנה בבש"א 192249/04, בה דחיתי את בקשת התובע להורות לנתבעות להמציא לו את שמותיהם של אותם נפגעים.

3.         הנתבעות מתנגדות לבקשה שלפני מאותם טעמים שהועלו על ידן בבקשה הקודמת. כן מוסיפות וטוענות הנתבעות כי בבקשתו זו מבקש התובע "לעקוף" את החלטתי מיום 6/2/05 וכי היה עליו להגיש בר"ע על ההחלטה באם חלק עליה.

4.         בהחלטתי מיום 06.02.05 פרסתי באריכות את כלל הנסיבות הרלבנטיות לבקשה לרבות הטעמים שהביאוני לדחותה.

5.         עתה, מבקש התובע להגיע לאותה תוצאה לה ביקש להגיע בבקשתו הקודמת - דהיינו שמותיהם של הגולשים באתר שנפגעו ביום 21.02.98 - מועד בו נפגע גם התובע.

6.         הנימוק העיקרי שעמד בבסיס הבקשה הקודמת היה כי קבלת שמות הנפגעים ואיתורם תסייע בידי התובע בהוכחת טענתו כי תנאי הגלישה באתר במועד הנ"ל לא היו טובים וכי בגין כך נפגעו אותם גולשים, כמו גם התובע.

7.         אין לי אלא לשוב ולהפנות לנימוקי החלטתי מיום 06.02.05. אחד הטעמים שהביאוני להחלטתי היה כי התובע, בשאלון ששלח לנתבעת 1 (להלן: " הנתבעת") ביקש כי תשיב לשאלות באשר לנפגעים נוספים באתר, לרבות נסיבות פציעותיהם ושמותיהם.

            מאחר והנתבעת לא השיבה כדבעי, כפי שהסתבר בדיעבד במהלך שמיעת הראיות, הוריתי לנתבעות, בהחלטתי מיום 02.11.04, להמציא פרטים באשר לאותם נפגעים בצירוף המסמכים הרלבנטיים המתייחסים לאותם נפגעים.

            הנתבעות המציאו לתובע את העתקי הדיווחים הראשוניים בלבד שנערכו בסמוך לאחר האירוע בגין כל נפגע ונפגע  אך ביקשו לא לחשוף את שמות הנפגעים בשל הוראות חוק הגנת הפרטיות.

בעקבות זאת, הגיש התובע את בקשתו בבש"א 192249/04, בה עתר לחייב את הנתבעות להמציא לו את שמות הנפגעים.

            בהחלטתי שניתנה לאחר שבחנתי את המסמכים הנ"ל- מצאתי כי אין מקום לחייב את הנתבעות להמציא את שמותיהם של אותם נפגעים.

הטעם שהביאני להחלטתי מיום 2/11/04 היה כי הנתבעת נדרשה לעשות כן בשאלון שהופנה אליה וכי היא השיבה באופן שגרם לכך שהתובע לא יכול היה לדעת כי גולשים נוספים נפגעו באתר באותו יום.

ברם, מאחר ועסקינן לכאורה בתשובות לשאלון, ומשכוונתי הייתה "לרפא" את "הפגם" שהיה בתשובתה החלקית של הנתבעת - מצאתי כי שומה עלי לבחון את השאלה, האם הנתבעת השיבה, בסופו של יום, לשאלון, בכפוף לכך שאין זו תשובה שניתנה במהלך חקירה נגדית, אלא תשובות לשאלון.

            בסופו של יום ולאחר שבחנתי גם את המסמכים שהומצאו ע"י הנתבעות - לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה.

8.         עול הראייה מונח על כתפי התובע ואין מקום לחייב את הנתבעות לספק לו ראיות מעבר לנדרש עפ"י התקנות.

9.         בפתח ישיבת יום 27.3.05 הודעתי לב"כ בעלי הדין כי הכינותי טיוטה של החלטתי, אך מאחר וזו טרם הושלמה ונחתמה על ידי מצאתי מקום להתיר להם להעלות טיעונים נוספים הנוגעים לבקשה שבפני.

            לטענת ב"כ התובע, קיים אצלו "... חשש שמא הנתבעות או מי מהן מבקשות להסתיר מהתובע ומביהמ"ש פרטים שלא היו פרטים מדויקים, וכיום - מתנגדות למסור פרטים אשר לכאורה אין בהם דבר אשר ירע את מצבן אם אכן אין באותם פרטים חומר שהוא "טוב" לתובע..." (עמ' 4 לפרוטוקול).

10.       לאחר ששבתי ושקלתי את החלטותי הקודמות הגעתי למסקנה כי יכול ואין די במסמכים הראשוניים שהוגשו שכן, כפי שעלה מהחלטתי מיום 2.11.04, היה על הנתבעות להמציא "... כל פרט רלבנטי לרבות מסמכים רלבנטיים מהם ניתן ללמוד על נסיבות הפגיעה...".

            עיון בתצהירים שהוגשו מטעם הנתבעות להם צורפו הדחות, מעלה כי לא נטען בהם שלא קיימים מסמכים נוספים הנוגעים לאותם נפגעים. כל שנטען הוא כי מצורפים "... כל דוחות התאונה אשר אותרו... מן הדוחות ניתן לראות את פרטי האירועים" (סעיף 2 לתצהירה של הגב' רביטל גולדנברג-לוי מטעם כלל).