החלטה בתיק א 74054/04

מבוא:

1. בפני בקשת הנתבעות להורות על בדיקתו המחודשת של התובע, ע"י ד"ר ברג מונל, מומחה ביהמ"ש בתחום הנוירולוגי.

2. התובע נפגע בתאונת דרכים שאירעה ביום 22.1.03. פנייתו הראשונה של התובע לקבלת טיפול רפואי, היתה ביום 13.3.03, עת פנה לאורתופד.

3. פרופ' תום הלל שמונה כמומחה רפואי בתחום האורתופדי, קבע כי נותרה לתובע נכות לצמיתות בשיעור של 3.3% בגין כאב בסוף טווח התנועות בצוואר. פרופ' הלל לא המליץ על מינוי מומחה נוסף בתחום הנוירולוגי. אולם, בשלהי שנת 2005 משהוצג בפני פרופ' הלל דו"ח בדיקת EMG חדש, חזר בו מקביעתו הקודמת, והמליץ על מינוי נוירולוג, תוך שהוא מציין, כי מהבדיקה החדשה עולה שמצבו של התובע השתנה. יאמר כי בדיקת EMG קודמת שבוצעה לתובע בשנת 2005 - היתה תקינה.

4. לבקשת התובע, נוכח המלצתו של פרופ' הלל וחרף התנגדות הנתבעות, מונה ד"ר ברג כמומחה רפואי מטעם ביהמ"ש. ד"ר ברג בדק את התובע בחודש ספטמבר 2006, וקבע כי נגרמה לתובע נכות לצמיתות החל מחודש דצמבר 2005 - מועד ביצוע בדיקת ה-EMG השנייה. ד"ר ברג קבע, כי נכותו של התובע בגין התאונה בתחום הנוירולוגי הינה בשיעור של 5%.

5. בישיבת יום 12.3.08 נחקר ד"ר ברג על חוות דעתו. ד"ר ברג אישר כי בדו"ח ה-EMG משלהי 2005, נכתב כי קיימים סימנים לשיקום העצב "REINNERVATION".

6. בפני ד"ר ברג הוצג במהלך חקירתו, תיקו הרפואי העדכני של התובע, ממנו עולה כי בשנת 2007 עבר התובע בדיקת EMG, שלישית במספר, שהיתה תקינה אף היא. קרי, התובע עבר שלוש בדיקות EMG כאשר אחת מהן (האמצעית) לא היתה תקינה בעוד ששתי האחרות היו תקינות.

7. בעקבות זאת, אישר ד"ר ברג בהסתייגות, כי אם הממצאים שנרשמו על ידי הרופא המטפל הינם תואמים למציאות - ניתן לומר כי לא נותרה לתובע בעייה נוירולוגית.

8. מהטעמים המפורטים לעיל, טוענות הנתבעות כי ביהמ"ש אינו יכול לקבוע מסמרות בדבר מצבו הרפואי של התובע, ועל כן, לשני הצדדים קיים אינטרס כי ד"ר ברג ישוב ויבדוק את התובע.

9. התובע מתנגד לבקשה. לטענת התובע, קביעתו של ד"ר ברג בדבר נכותו הנוירולוגית הסתמכה על 4 אלמנטים, שרק אחד מהם הינו בדיקת ה-EMG אשר כדברי המומחה, אינה בדיקה אמינה כבדיקות ההדמייה מסוג C.T. ו-MRI. הוסיף וציין המומחה כי, " ...האי אם ג'י בעצמו, הוא לא בהכרח החלטי על קיום או אי קיום של פגיעה". משמע, ד"ר ברג קובע כי הבדיקה הקלינית שבוצעה לתובע ובעקבות ממצאיה אובחנה התסמונת הרדיקולרית היא זו ההכרחית בקביעת דרגת נכות נויורולוגית, ולא בדיקת EMG.

10. ד"ר ברג הסתייג באופן מפורש ממצאי בדיקתו של האורתופד המטפל, שכן לדבריו "... לא יכול לבדוק כמו נויורולוג. לפעמים אני לא יכול לראות דברים קטנים כמו שאורתופד יכול לראות, הוא יכול לעשות בדיקה נויורולוגית גסה".

11. בתשובתן לתגובת התובע תוהות הנתבעות מדוע נתן ד"ר ברג משקל של ממש לבדיקת ה-EMG שעה שלדבריו אינה מדוייקת כדוגמת בדיקת C.T או MRI. באשר לתיעוד הרפואי שנערך על ידי ד"ר ינקו - תוהות הנתבעות מדוע ד"ר ברג מסתייג ממצאי בדיקתו של ד"ר ינקו בשנת 2007 בעוד אשר אימץ את ממצאיו בתקופה שקדמה לכך.

12. כל ההדגשות אינן מופיעות במקור אלא אם ייאמר אחרת.

דיון:

13.  כידוע, ביהמ"ש הוא זה שקובע בסופו של יום את נכותו של נפגע, וזאת בהתבסס על קביעות המומחים הרפואיים. בחוות דעתו מיום 4.10.06, בפרק הסיכום, כותב ד"ר ברג כדלקמן:"... . EMG שבוצע כ-4 חודשים לאחר התאונה פורש כתקין. עקב המשך הכאבים עבר טיפול פיזיוטרפי במרפאת כאב וכמו כן עבר בירור שכלל מיפוי עצמות ו- C.T ע"ש צווארי.

ב- CT ע"ש צווארי התגלה בליטת דיסק צווארי משמאל C5-6 ובמיפוי נמצא מוקד של קליטה מוגברת בגובה אמצע עמוד השידרה הצווארי.

בחודש 12/2005 פנה למיון עקב החמרת הכאבים הצוואריים עם הקרנה ביד שמאל.

בבדיקתו מתאריך 4.10.2006 ד"ר ברוך אלעד מאבחן תיסמונת רדיקולרי צווארי C6-7 משמאל (ועל פי סימנים קלינים בבדיקה EMG חוזרת מתאריך 21.12.05) יש לציין שמר אלון פלג עבר ב-1999 תאונת דרכים. בשנת 2001 טופל עבור כאבים בגב עליון משמאל וכאבי צוואר בבדיקה מהיום ישנם סימנים של רדיקולופטיה צווארי משמאל קלים.

ייתכן שעל הרקע הרפואי והתאונה מתאריך 22.1.2003 גרמה להחמרת הממצאים הפתולוגיים בע"ש צווארי עם הופעת הסימנים הנוירולוגים ב-12.2005.