החלטה בתיק א 728892/05

בפני בקשה לסילוק על הסף.

התובעת הינה חברת סלקום  (להלן: "התובעת") העוסקת בין היתר במתן שירותי רדיו - טלפון סלולריים.

הנתבעת 1 התקשרה עם התובעת בהסכם לצורך מתן שירותים. הנתבעת 2 הינה בעלת המניות והבעלים של הנתבעת 1.

על פי ההסכם התחייבה הנתבעת 1 לשלם עבור השירות שסופק לה. הנתבעת 1 צברה חוב של 5,290 ש"ח אשר לא שולם עד למועד הגשת התביעה.

ב"כ התובעת המלומד טען בכתב התביעה כי הנתבעת 2 התקשרה בשם הנתבעת 1 כאשר ידעה כי הנתבעת 1 לא תהיה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה כלפי התובעת שכן הנתבעת 1 מצוייה בחובות וקשיים כלכליים רבים.

כן טוען ב"כ התובעת כי במעשים אלו יש לייחס לנתבעת 2 אחריות אישית ולהתעלם ממסך ההתאגדות.

הבקשה למחיקה על הסף של התביעה הוגשה על ידי הנתבעת 2 ששימשה כמנכ"לית של הנתבעת 1 בטענה כי כתב התביעה אינו מגלה עילה כנגדה וכנגד הנתבעת 1 וכי התביעה קנטרנית וטורדנית, בנוסף טענה הנתבעת כי התביעה הוגשה בניגוד לתקנות סדר דין מהיר.

הנתבעת 2 טענה כי הסכם ההתקשרות עליו מבססת התובעת את תביעתה לא צורף, ובנוסף 2 טענה כי מעולם לא ניהלה מו"מ עם התובעת, וכי טענות התובעת בדבר ידיעה מראש כי הנתבעת 1 לא תעמוד בהתחייבויותיה משוללות מיסודן.

ב"כ התובעת טען בתגובתו כי התובענה הוגשה בהליך של תובענה ממוכנת ובהתאם לתקנה 214ב1(1) עליו לצרף את המסמכים נשוא הבקשה לאחר שהוגש כתב ההגנה על יד הנתבע.

ב"כ התובעת הוסיף כי בהתאם לתפקידה של הנתבעת 2 בנתבעת 1 ומקריאת כתב התביעה עולה כי קיימת עילת תביעה והתביעה אינה קנטרנית או טרדנית.

דיון :

סילוק על הסף :

תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") דנה במחיקה על הסף וזו לשונה:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לצוות על מחיקת כתב תביעה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, על יסוד אחד הנימוקים האלה:

(1) אין הכתב מראה עילת תביעה;

(2) נראה לבית המשפט או לרשם מתוך הכתב שהתובענה היא טרדנית או קנטרנית".

מכאן שמקור הסמכות לדון בבקשה זו הינה מכוח תקנות 100(1) ו- 100(2) לתקנות, הדנות במצב בו כתב התביעה אינו מגלה עילה או כי התביעה טרדנית או קנטרנית. אם התובענה נעדרת עילה, טרדנית או קנטרנית יש מקום למחקה על הסף, כדי לא לנהל הליך סרק ועקר, אך זאת לדידי רק כאשר הפגמים בתובענה אינם ניתנים לתיקון.

הפגם של העדר עילה הוא משמעותי בשני מקרים, כפי שמציין ד"ר י' זוסמן בספרו "סדר דין אזרחי" עמ' 393:

"א.       כאשר החסיר התובע עובדה מהותית כמשמעותה בתקנה 71(א) לתקסד"א, ובלעדיה זכותו אינה זכות.