החלטה בתיק א 723748/05

בפני בקשה מקדמית שהוגשה במסגרת הליך של סדר דין מהיר שעניינה  טענת חוסר סמכות מקומית.

הנתבעים  2+3 העלו בכתב ההגנם טענה מקדמית לדחיית התביעה בשל העדר סמכות מקומית ולהעברת התביעה לבית משפט השלום בחיפה לו נתונה הסמכות המקומית לדון בתובענה משום שזהו מקום מושבם וזאת לאור הוראות תקנה 3(א1) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984.

התובעת  טענה בכתב התביעה (ס' 6)  כי קיים הסכם בין הצדדים  בו תניית שיפוט בה נתונה הסמכות המקומית לביהמ"ש בת"א.

דיון:

תקנה 3 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, קובעתי כי:

"תובענה שאינה כולה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו
מצוי אחד מאלה:

1)         מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;

2)         מקום יצירת ההתחייבות;

3)         המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;

4)         מקום המסירה של הנכס;
5)         מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים".
(א1) "על אף האמור בתקנת משנה (א), היו לעסקו של התובע מספר סניפים, והיה אחד מהם בתחום השיפוט שבו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע, תוגש התובענה לבית משפט באותו תחום שיפוט".

תקנה 5 לתקנות קובעת:

" היה קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לביהמ"ש שבאזור שיפוטו מצוי אותו מקום; לא הוסכם בין בעלי הדין שמקום השיפוט יהיה מקום שיפוט ייחודי, יכול שתוגש התובענה לבית המשפט שבאותו מקום או לבית משפט אחר לפי תקנות 3 או 4".

אין חולק על כך שמקום מגוריהן של הנתבעים 2 + 3 אינו מצוי באיזור תל אביב.

מבדיקת החתימות על  ההסכמים עולה לכאורה שהנתבעים אינם חתומים עליהם. עילת התביעה נגדם  מתבססת על הרמת מסך ועל מחדליהם בתור בעלי מניות ו/או מנהלים בחברה ולא על התחייבויות אישיות או ערבויות שנטלו על עצמם.

כפועל יוצא מהעובדה שהנתבעת 1 הינה היחידה החתומה על ההסכם הרי שתניית השיפוט חלה על הנתבעת 1 בלבד ואינה חלה על המבקשים אשר לגביהם מוקנית הסמכות המקומית מכוח תקסד"א.