החלטה בתיק א 719571/05

בפני בקשה למתן פסק דין מחמת אי התייצבותם של הנתבעים לדיון.

העובדות

התביעה דנן הוגשה כנגד הנתבעים ביום 26/6/05  בכתב התביעה צויין כי כתובתם של הנתבעים היא מעון 3/1 ערד 89053. ביום 16/8/05 נשלח לבית המשפט כתב הגנה בכתב יד מטעמם של הנתבעים עליו הם חתומים לכאורה.  בכתב ההגנה לא צויין מה כתובתם של הנתבעים.

לאחר שכתב ההגנה הומצא לבית המשפט נקבע התיק לדיון ליום 31/10/05 לשעה 16:30 מזכירות בית המשפט שלחה הזמנה לדיון לכתובת מעון 3/1 ערד 89053. מעיון במערכת המחשוב של בית המשפט עולה כי ביום 15/9/05 ביקר איש הדואר במעון 3/1 ערד 89053 ומצא כי הנתבעים עזבו את המקום ללא השארת מעון אחר. (האישור נסרק ונמצא בתיק בית המשפט ובמערכת המחשוב).

בשעה 17:00 לאחר שהנתבעים לא התייצבו לדיון אשר נקבע כאמור לשעה 16:30 עתר ב"כ התובעת ליתן נגדם פסק דין. לשיטתו, הגם שהנתבעים הגישו כתב הגנה אין בו הגנה כנגד התביעה כך שגם אם היו מופיעים,  היה מקום ליתן פסק דין כנגדם.

 לעניין ההמצאה טוען ב"כ התובעת כי נתבע המגיש כתב הגנה לבית המשפט, עליו להכבד ולמסור כתובת להמצאת כתבי בית דין וזאת בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי ובמידה ולא עשה כאמור, שומה עליו ליצור קשר עם מזכירות בית המשפט על מנת לבדוק ולברר למתי נקבע הדיון שכן בהעדר כתובת, מזכירות בית המשפט לא יכולה להמציא לו הודעה על הדיון. לכן מאחר שהנתבעים לא המציאו כתובת להמצאת כתבי ביי דין אין להם אלא להלין על עצמם שלא ידעו על מועד הדיון ולכן יש גם מטעם זה ליתן נגדם פסק דין על מלוא סכום התביעה.

דיון והכרעה

הנתבעים לא ציינו מען להמצאה בכתב הגנתם. הודעה על הדיון נשלחה למען שצויין בכתב התביעה והנתבעים לא התייצבו לדיון.  ב"כ התובע עותר למתן פסק דין באין התייצבות.

בהתאם לתקנה 50 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 (להלן: התקנות)

"בכתב ההגנה יציין הנתבע את מספר זהותו וכן מען להמצאת כתבי בי-דין, שיהא —

(1)        מקום מגוריו של הנתבע — אם הוא טוען לעצמו;

(2)        משרד עורך דינו של הנתבע — אם עורך דין מייצגאותו;

(3)          מקום מגוריו או מקום עסקו של מי שנתמנה מורשה לקבלת כתבי בי-דין לפי תקנה 478.

בהתאם לתקנה 480

"בהליך שניתן בו מען להמצאת כתבי בי-דין, יכול שתהא ההמצאה במסירת הכתב לפי אותו מען, וכל עוד לא הודיע בעל דין, בהודעה בכתב לבית המשפט, על שינוי במענו, יראו כל כתב שהומצא לפי המען האמור כאילו הומצא כראוי."

בניגוד להוראת תקנה 50 בחרו הנתבעים דכאן שלא לציין בכתב הגנתם מען להמצאת כבתי בית דין. אילו היו עושים כן כי אז בהתאם להוראת תקנה 480  יש לראות הזמנה לדיון שהומצאה לפי המען האמור כאילו הומצאה כראוי. ברם, משבחרו הנתבעים שלא ליתן מען כלל ונוכח העובדה שהמציאו כתב הגנה יש לראות את הדבר כאילו הם מאשרים שהכתובת שבה נקב התובע בכתב תביעתו היא הכתובת הנכונה מה עוד שמטבעם של דברים התובעת המציאה את כתב התביעה לכתובת המצוינת בו.   

אין הנתבעים יכולים לאחוז את החבל משני קצותיו ועדיין לשאוב מים מהבאר, מצד אחד לא לציין מהי כתובתם להמצאת כתבי ביי דין ומצד שני לא להתייצב לדיון שנקבע מחמת העובדה שלא הייתה דרך להודיעם אודות הדיון בשל המחדל האמור.

משלא ציינו  הנתבעים על כתב הגנתם מען אחר יש לראות הדבר כאילו הם מודים בכתובת המצוינת בכתב התביעה, ולכן כל המצאה של כתבי בי דין לכתובת האמורה יש לראותה כאילו הומצאה כדין לרבות ההזמנה לדיון ביום  31/10/05 לשעה 16:30.

לא זו אף זו משלא המציאו הנתבעים מען מוטלת עליהם החובה לבדוק ולברר באמצעות מזכירות בית המשפט או מערכת המשפטפון או באמצעות האינטרנט, מהו המועד שנקבע לדיון ולהתייצב למועד האמור בבית המשפט.