החלטה בתיק א 714303/06

בפניי בקשת הנתבע (להלן "המבקש") לדחיית/מחיקת התובענה על הסף  בהיעדר יריבות, בטענה שמעולם לא ביקש מהמשיבה להנפיק לו פוליסת ביטוח  למונית שמספרה 25-577-95, מאחר ולא רכש מונית בעלת מספר רישוי זה. במידה והונפקה פוליסת ביטוח שכזו, אין למשיבה אלא להלין על עצמה ו/או עובדיה. שמו סורס, אם מתוך רשלנות ו/או כל סיבה אחרת, שמו אינו שוורץ יעקב ואינו מתגורר ברח'  טולידנו 10.

לטענתו, שקל אפשרות לרכישת מונית ואף התעניין אצל המשיבה בקבלת הצעת מחיר. הוא קיבל  הצעת מחיר שבה צוין שבמידה והעסקה לא תצא אל הפועל , עליו לשלוח את טיוטת הפוליסה בדואר חוזר ולא לשלם דבר. משהתברר שאין בכוונתו לרכוש את המונית המופיעה בפוליסה, מיהר לשלוח בחזרה את הפוליסה ואף אישר במשרדי המשיבה שלא תוצא הפוליסה מאחר והמונית לא נרכשה.

עד לקבלת התביעה לא שמע דבר מהמשיבה, אך במשרדיה ישבו וערכו פוליסת ביטוח דמיונית עם חיובים ותיקונים, עם שם דמיוני וכתובת דמיונית.

לטענת המשיבה, יש לדחות את הבקשה מאחר ולא צורף לה תצהיר אימות כנדרש. טענות המבקש סתמיות וכל מטרתן הטעיית בית המשפט.

ביום 15.5.05, התקבלה במשרדיה, באמצעות סוכנות הביטוח "מוניות ישיר סוכנות לביטוח 2001 בע"מ", אשר תיווכה בהפקת הפוליסה, הצעת ביטוח, חתומה בחתימה הנחזית להיות חתימתו של המבקש, עבור מונית מסוג "סיאט קורדובה", שנת 2000, מספר רישוי 25-577-95, לתקופה 6.5.05 ועד 30.4.06. עם הצעת הביטוח, התקבלה הוראת קבע לחיוב חשבון הבנק של המבקש בבנק לאומי סניף 720 חשבון מספר 1500247 .

לטענתה, המצאת אמצעי התשלום עבור הפוליסה מעידה כי המבקש גמר בדעתו להתקשר עימה בחוזה הביטוח עבור המונית ואין המדובר בהצעה בלבד.  בהתאם לבקשתו, הונפקה פוליסת הביטוח. הוראת הקבע חזרה עקב אי הרשאה. לאחר שדמי הפרמיה לא שולמו, שלחה מכתב דרישה למבקש ביום 14.8.05 בו התבקש להסדיר את חובו, אולם הלה לא שעה לפניותיה . ביום 20.9.05 הפוליסה בוטלה, נשלחה הודעה למבקש והוא זוכה ביתרת החוב בפוליסה בסך 1,577 ש"ח בגין קיצור תקופת הביטוח. את מכתביה שלחה לכתובת של המבקש כפי שצוינה על גבי הצעת הביטוח, הפוליסה והוראת הקבע ובשם המבקש נפלה טעות הקלדה.

דיון

מחיקה על הסף הינה בסמכות ביהמ"ש, כאשר בין השאר כאשר הכתב לא מראה עילת תביעה  - ויש למנוע דיוני סרק ובעיקר כשחוסר העילה בולט לעין או שניתן לחסוך בדרך זו עדויות רבות. (ע"א 292/68 יפת ושות' בע"מ נ' איסטווד פד"י כג (1) 604, 608). יש לבחון את השאלה, אם התובע יוכיח את כל הנטען בכתב התביעה, הוא יהיה זכאי לסעד משפטי המבוקש בכתב התביעה.

הכלל הוא שביהמ"ש יעדיף תמיד הכרעה עניינית על פתרון דיוני, כאשר פתרון דיוני מכריע את גורל התביעה. ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין ת"א ואח' פד"י מ'(2) 668. על כן, ביהמ"ש נוקט בזהירות וביד קמוצה במחיקת תביעה מחמת העדר עילה.

כחוט השני, עוברת בפסיקה ההלכה, שמחיקה או דחייה על הסף ננקטות רק בלית ברירה, שכן "פתרון ענייני של כל מחלוקת לגופה, הינו לעולם עדיף. רצוי על כך שביהמ"ש יעדיף תמיד דיון ענייני בפלוגתא על פני פתרון דיוני פורמליסטי אשר מהווה לפעמים סוף פסוק לתיק קונקרטי אולם איננו סוף הדרך מבחינת המשך ההתדיינות.

ביהמ"ש ימחק תביעה על הסף רק כאשר ברור כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל על יסוד הטענות המבססות את תביעתו, את הסעד המבוקש. ביהמ"ש ישתמש בסמכותו זו במקרים יוצאי דופן.(ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן פד"י לז(4) 721, 724).

עם זאת, כאשר מתברר כבר בשלב מוקדם, כי גם אם יצליח התובע להוכיח את העובדות המועלות על ידו בכתב התביעה, לא יהיה זכאי לסעד המבוקש על ידו, באין הוראת חוק המצדיקה זאת לא יהיה טעם להשמיע ראיות והתוצאה המשפטית בכל מקרה תהיה הידועה מראש. (ע"א 163/84 מ"י חב' העובדים העברית השיתופית בע"מ, פד"י לח'(4) 1, 8).

הצעת המחיר, הוצאה על שמו של המבקש (שוורץ יעקב), הוראת הקבע חתומה לכאורה על ידו ובה כתובתו. מספר תעודת הזהות המופיע בהצעת המחיר אינו מוכחש ע"י המבקש.

לא ניתן לקבוע בשלב זה כי אם התובעת תוכיח את כל הנטען בכתב התביעה,לא תהא  זכאית  לסעד המבוקש על ידה.

הבקשה נדחית.

הדיון הקבוע בפניי ליום 27.9.06 יתקיים במועדו.

ניתנה היום ד' בתשרי, תשס"ז (26 בספטמבר 2006) בהעדר.