החלטה בתיק א 71255/03

1.       לפני בקשה לתיקון כתב תביעה.

2.       התובע הגיש תביעהבגין נזקי גוף שאירעו לו לטענתו כתוצאה מנפילה מסולם עליו טיפס ביום 1.5.2002, במהלך עבודתו. לכתב התביעה לא צורפה חוות דעת מומחה רפואי. בסעיף 7 לכתב התביעה נטען כי חוות דעת כאמור לא צורפה מפאת חסרון כיס.

3.       בדיון מיום 24.11.2004 נקבע כי הצדדים ינסו להגיע להסכמה לעניין גובה הנכות הרפואית וכי אם וככל שלא יגיעו להסכמה כאמור, יצרף התובע חוות דעת רפואית מטעמו עד ליום 15.1.2005. (החלטת כב' השופטת אגי)

4.       ואכן, בדיון שנערך ביום 13.12.2005 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמה לפיה יוגשו תחשיבי נזק על בסיס קביעת המל"ל, אשר קבע כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 10%, ללא צורך בהגשת חוות דעת מטעם הצדדים וללא הבאת ראיות, וזאת, לשם ניסיון לסיום ההליך בפשרה .

5.       כעת, לאחר שהוגשו תחשיבי נזק מטעם הצדדים על בסיס ההסכמה דלעיל, לאחר שניתנה לצדדים על ידי בית המשפט הצעה לסיום ההליך בפשרה, ולאחר שהתובע דחה את ההצעה, מבקש התובע לתקן את כתב תביעתו.

6.       תיקון כתב התביעה, כפי שהוא בא לידי ביטוי בבקשה, כולל הוספת חוות דעת רפואית בתחום באורטופדיה, מטעם התובע אשר על פיה נכותו המשוקללת הינה 28%.

7.       הנתבעות התנגדו לבקשה בטענה כי התובע השתהה בבקשתו ועמדו על חקירת התובע על תצהירו שצורף בתמיכה לבקשתו.

8.       בבואו להכריע בשאלת תיקון כתבי טענות על בית המשפט לבחון האם התיקון יאפשר לבית המשפט להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, היינו שעל התיקון המבוקש להשלים את עילת התביעה (תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות") והאם יהיה בתיקון זה כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן.

9.       כדי לבדוק באם נתקיים התנאי הראשון הוא התנאי העיקרי, חייב המבקש להראות כי בהגישו את כתב הטענות המקורי הוא טעה טעות כנה וכי עתה התברר לו שהפלוגתא האמיתית גלומה דווקא בפרטים הכלולים בתיקון המבוקש. על המבקש להראות "... מהי הפלוגתא האמיתית שנפלה... שבירורה מצדיק את התיקון" (ע"א 351/61 זדרייביץ נ' תרום, פ"ד טז 481, 487; וראה גם: ר"ע 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"ד לט(2) 556, 559).  

10.   במקרה שלפנינו הוגשה הבקשה במהלך קדם המשפט, שזהו המועד הנכון לדון בבקשה מעין זו, בהתאם לתקנה 143(1) לתקנות, הקובעת, כי ראוי להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה בהקדם ובטרם נסתיימו הליכי קדם המשפט.

11.   עפ"י הנסיבות התובע לא השתהה בהגשת בקשתו יתר על המידה. יוזכר, כי בית המשפט האריך את המועד להגשת חוות הדעת מטעם התובע עד ליום 15.1.2005 וכי הצדדים עצמם, בהסכמתם המשותפת להגשת תחשיבי נזק, לצורך פשרה , על בסיס קביעת המל"ל, האריכו למעשה את המועד להגשת חוות הדעת עד למיצוי הליכי הפשרה ביניהם. ואכן, תחשיבי נזק מטעם הצדדים הוגשו ואף ניתנה ביום 21.6.2006 הצעת בית המשפט לסיום ההליך בפשרה. משדחה התובע את הצעת בית המשפט ומשהגיע למסקנה כי לא ניתן עוד לגשר בין הצדדים, הרי שלא נותרה לו ברירה אלא לבקש תיקון כתב התביעה על מנת לצרף חוות דעת רפואית מטעמו, כדי להוכיח ענין שברפואה.

12.   עוד יצוין, כי נקודת המוצא היא שכמעט ואין דבר שבסדר דין שאינו ניתן לתיקון על ידי האמצעי של פסיקת הוצאות, וזו הדרך המתאימה שעל בית המשפט לנקוט בה, ובלבד, שלא יהא בכך משום עשיית עוול לצד השני, כי אין מתקנים עוול בעוול (ע"א 189/66 ששון נ' "קדמה" בע"מ בית חרושת למכונות וציוד , פ"ד כ(3) 477, 479).

13.   לא יגרם עוול לנתבעות, שאינו ניתן לתיקון בהוצאות, אני מתיר את תיקון כתב התביעה כמבוקש. 

14.   התובע ישא בהוצאות משפט ושכ"ט בסכום של 500 ש"ח לכל אחת מהנתבעות, לצורך תיקון תביעתו.

15.   בהחלטת 16.11.2006 צוין כי לאור האמור בבקשה, בתצהיר ובתגובה, נראה כי חקירתו של התובע אינה דרושה ומיותרת. הנתבעות עמדו על חקירתו של התובע. החקירה נתקיימה ביום 26.12.2006 ותוצאת ההליך היא קבלת בקשת התובע ולא נמצה שהיתה תרומה משמעותית לקיומו של ההליך והתנגדותן לתיקון - נדחתה. בנסיבות אלה יש לחייב את הנתבעות, בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט לתובע בסך של 1,000 ש"ח, כל אחת.

16.   הנתבעות יגישו חוות דעת מטעמן בתוך 30 ימים מיום בדיקת התובע ע"י מומחה מטעמן ובדיקתו תעשה לא יאוחר מבתוך 20 ימים מהיום.

17.   תז' ליום  19.4.07 שעה 08:40.

18.   המזכירות תעביר ההחלטה לב"כ הצדדים ותסגור בש"א 172337/06.

ניתנה היום, ו' בטבת, תשס"ז (27 בדצמבר 2006), בהעדר הצדדים.

                                                        ________________

                                                                               אברהם קסירר, שופט