החלטה בתיק א 70932/04

בפני בקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף, בקשה למחיקת כותרת, וכן בקשתה להארכת מועד להגשת בקשת רשות להגן  באם הבקשות הנ"ל יידחו.

התובעת הינה רשות מקומית. 

התובעת טוענת כי הנתבעת חבה לה בגין תשלומי ארנונה, מים ואגרות סך של 797,562 ש"ח  מעצם היותה המחזיקה של הנכסים ברחוב הירקון בת"א ואשר לא שולמו לה עד למועד הגשת התביעה.

כל פניות התובעת לנתבעת כי תשלם את חובה לא נענו ולכן  לטענתה לא נותרה לה  ברירה אלא להגיש תביעה זו.

ב"כ הנתבעת המלומד בבקשתו למחיקת התובענה על הסף טען כי ביום 21/02/00 הגישה הנתבעת השגה  בגין החיוב הנדון שנדחתה על ידי מנהל הארנונה של התובעת.

על החלטה זו הגישה הנתבעת ביום 15/05/00 ערר וביום 04/06/00 התקיימה פגישה בין מנכ"ל הנתבעת מר איתמר מרקור לבין מנהל הארנונה בה סוכם כי הליך הערר לא ימשך כל עוד לא יערכו מדידות חדשות בנכסי הנתבעת.

הנתבעת טענה כי חרף פניות ב"כ לא ביצעה התובעת את המדידות. לפיכך הבינה הנתבעת כי התובעת הגיעה למסקנה  שמדידותה מוטעות ולכן  מחלה על החוב.

בשנת 2004 דרשה לפתע התובעת את פירעון החוב  ע"י הגשת תביעה  ללא ידיעת הנתבעת.

ב"כ הנתבעת המלומד טען שיש למחוק את התביעה על הסף כיוון שאין סמכות עניינית לבית משפט זה והיא נתונה למנהל הארנונה, ועדת הערר ולבית המשפט המחוזי כבימ"ש מנהלי.

לעניין טענת השיהוי הוסיף ב"כ הנתבעת כי התביעה הוגשה בשיהוי של כ-4 שנים שבהם נגרם לנתבעת נזק ראייתי שכן המסמכים הרלוונטיים לא נשמרו.

לעניין כשרות התביעה להתדיין בסדר דין מקוצר טען ב"כ הנתבעת כי הסכום הנתבע אינו סכום קצוב וכי כתב התביעה לקוני.  לא ניתן להבין בגין אילו חשבונות ארנונה של הנתבעת נצברו החובות דנן, בנוסף נטען כי המסמכים שצורפו לכתב התביעה אינם מהווים ראשית ראייה.

הנתבעת העלתה טענת קיזוז לפיה הגישה עם צדדים נוספים תביעה על סך של 4,633,200 ש"ח כנגד התובעת דנן בביהמ"ש המחוזי וכשתתברר התביעה יש לקזז את הסכום שיפסק לטובתה במחוזי מסכום התביעה דנן.

מנגד טענה ב"כ התובעת המלומדת  כי בפגישה מיום 04/06/00 נמסר למנכ"ל הנתבעת המדידות שעל פיהן חוייבה הנתבעת והאחרונה התחייבה לבדוק את המדידות ולשוב עם הערות אך זו השתהתה ואף זנחה את הליכי הערר, ומשכך ביהמ"ש זה הינו ביהמ"ש   המוסמך להגשת תביעה כספית לגביית חובות ארנונה כדין.

לעניין מחיקת הכותרת טענה ב"כ התובעת כי חוב ארנונה הינו חוב בגין סכום קצוב וראוי להתברר בסדר דין מקוצר וכן תדפיס יתרות חוב בתובעת מהווה ראשית ראייה.

לעניין טענת הקיזוז טענה כי לא פורט הבסיס לטענה וכן הבקשה לא לוותה בתצהיר.

ובקשר לטענות השיהוי והנזק הראייתי, ציין כי לבקשה לא צורף כלל תצהיר וא"א לטעון  טענות עובדתיות כגון אלו ללא תשתית ראייתית ותצהיר כדבעי.

משכך, ומשלא ניתנה הארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן בבש"א 159225/05 אזי המצב לדידה של ב"כ התובעת היא שעל ביהמ"ש ליתן היום פסק דין על מלוא סכום התביעה.

דיון :

סילוק על הסף :