החלטה בתיק א 70807/06

בפניי בקשה למתן רשות להתגונן.

התובעת הגישה כנגד הנתבעת תביעה לסילוק ידה מנכס מקרקעין המהווה דירה ברחוב קדם 128 תל אביב הידוע כחלק מחלקה 13 בגוש 7033, (להלן: "הדירה").

הנתבעת הגישה בקשה למתן רשות להתגונן, הנתבעת נחקרה על תצהירה, ובאי כוח הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב. ביהמ"ש המתין לסיכומי התגובה משלא הוגשו ניתנת החלטתי זו על יסוד הסיכומים והתשובה להם.

טענות הנתבעת:

הנתבעת טוענת כי החלה להתגורר בדירה לפני 17 שנים, יחד עם אברהם וקנין שהתגורר בדירה עוד קודם לכן.

מאז שיפצה את הדירה והשקיעה בה השקעות רבות.

עוד נטען כי במשך שנים התייחסו פקידי התובעת לנתבעת כאל דיירת, וכי אין התובעת רשאית כיום לחזור בה מאישורה לנתבעת להמשיך ולהחזיק בדירה.

הנתבעת טוענת כי היא מחזיקה בדירה מכוח רישיון מפורש ו/או מכללא, וגם אם רישיון זה ניתן לביטול יש לבחון מהם התנאים לביטולו של רישיון זה.

הנתבעת טוענת כי בכך שהתובעת הסכימה למגוריה ונתנה אישורה המשתמע לשיפוץ הדירה הרי בכך יש לראות אישור לנתבעת להמשיך להתגורר בדירה כל ימי חייה.

טענות התובעת:

התובעת טוענת כי הנתבעת לא הצליחה להראות ולו לכאורה כי יש בידיה זכות כלשהי להחזיק בדירה.

התובעת טוענת כי עליה להלחם כנגד פולשים, וכי עצם שתיקתה אינה יכולה להוות הסכמה למתן רשות לפולשת להמשיך ולהחזיק בדירה לא לה, כאשר דיירים נזקקים אחרים זקוקים לדירה.

התובעת טוענת כי אין כל מחלוקת שהיא בעלת הדירה, וכי הנתבעת לא קיבלה כל רשות מפורשת להיכנס לדירה, וכי הנתבעת על פי הודאתה למעשה פלשה לדירה, וקבלת בקשתה מהווה מתן פרס לפולשים.

התובעת טוענת כי גם אם הנתבעת הינה ברת רשות הרי המדובר בברת רשות הדירה ובידי בעל הזכות, היינו התובעת, הכוח לבטל את הרשות כהרף עין, בעצם הגשת התביעה.

התובעת טוענת כי הנתבעת אינה יכולה לעשות דין לעצמה לקבוע כי היא זכאית לשכירות סוציאלית ובכל מקרה המדובר בהליך שעל הנתבעת לנקוט למול רשויות הרווחה.

התובעת טוענת כי הנתבעת הייתה מודעת למן היום הראשון כי הינה פולשת בדירה ולכן כל השקעותיה נעשו על קרן הצבי.

לפיכך עותרת התובעת כי תידחה הבקשה למתן רשות להתגונן.

דיון:

בשלב הזה כל שעל ביהמ"ש לעשות הוא לקבוע האם הנתבעת הצליחה להראות כי בפיה הגנה ראויה ולו בדוחק.