החלטה בתיק א 70657/04

1.       בכתב התביעה המתוקן, נתבע חיוב כספי בסך 450,000 ש"ח מן הנתבע בעילות של גרם הפרת חוזה, הפרת חובות אמון ונאמנות, עוולת תרמית, עשיית עושר ולא במשפט גזל ורשלנות.

2.       פרשת הראיות תתנהל בתיק בדרך של הגשת תצהירי עדויות ראשיות ותיקי מוצגים.

אלה מונחים כבר בתיק בית המשפט.

ב"כ התובע עותר כי בית המשפט יורה על מחיקת אמרות מתצהיר עדותו של הנתבע. זהו עיקר עניינה של החלטה זו.

3.       סעיף 26 לתצהיר עדות ראשית של שלום בכור:

ובו מצהיר הנתבע:

"במהלך עבודתי אצל התובעת נערכו מספר פשיטות של משטרת ההגירה ונתפסו עובדים זרים ללא רישיון והחברה ספגה קנסות כבדים בשל כך".

מחיקתו של סעיף זה בתצהיר מתבקשת שלטענת התובעת על פי נוסחו מדובר בעדות שמיעה.

על פי הדין, בתצהיר עדות ראשית, אין חובה לציין את מקור הידיעה. לאור האמור בתגובת ב"כ הנתבע כי המידע ידוע לנתבע היות והוא עצמו נכח במקום עת נעשו הפשיטות האלה - הרי אין מקום לסילוק האמרה בשלב זה ולאחר חקירתו המצהיר תוכל התובעת לטעון כל טענת קבילות ביחס אליה, ולפי העניין.

הבקשה למחיקת סעיף 26 לתצהיר עדות ראשית של הנתבע - נדחית.

4.       סעיף 40 לתצהיר עדות ראשית של שלום בכור

ובו מצהיר הנתבע:

"לפי מיטב ידיעתי, משה אשכנזי לא הזמין את האבן עבור מר הלפרין בחודשיים שלאחר מועד ההזמנה, כך שלעולם לא יכול היה לעמוד במועד האספקה כפי שהתחייב ואישר...".

לכאורה - עדות זו היא עדות סברה. שכן - למיטב ידיעתו של הנתבע, לא הוזמנה האבן והמסקנה המתבקשת היא - אי עמידה במועד האספקה בו התחייב משה אשכנזי.

אלא שבעדותו הראשית של מר משה אשכנזי עצמו בסעיפים 40 - 42 מאשרת התובעת מפיו שידעה על פרטי העסקה וכי הסחורה לא הגיעה במועד שהיתה אמורה להגיע.

כך - עיון בסעיף 41 לתצהירו של שלום בכור וספח י"ד לתיק המוצגים מצביעים על כך שהמצהיר מצהיר על ידיעתו שהתבססה על מכלול נסיבות ואין המדובר בעדות סברה.

הבקשה למחיקת סעיף 40 לתצהיר עדות ראשית של הנתבע - נדחית.

5.       סעיף 92 לתצהיר עדותו הראשית של שלום בכור

ובו מצהיר הנתבע: