החלטה בתיק א 706010/05

בפניי בקשת התובעת (להלן "המבקשת") להורות למשיב לגלות מסמכים וליתן תשובות לשאלון, בטענה כי המשיב 2 נהג בזלזול בבעל דין שכנגד,כאשר אינו מגלה מסמכים ומסרב להשיב לשאלון ומנגד, מבקש גילוי מסמכים מהמבקשת.

לטענתה, ביום 15.1.06 פנתה לב"כ המשיב 2 בדרישה לגלות מסמכים ולמתן תשובות לשאלון שצורף ועד לרגע זה לא נענתה דרישתה, למרות שבא כוח המשיב, פנה אליה וביקש אורכה עד לתאריך 19.2.06, לצורך הגשת המסמכים.

משלא נתקבלו כל המסמכים בתום תקופת האורכה, פנתה למשיב בשנית, אולם המשיב לא עמד בדברו ולא גילה את המסמכים בניגוד גמור למוסכם ביניהם.

בנוסף, ביום 20.7.06, התקבל במשרדה, מכתב מאת המשיב, לפיו אין בכוונתו לגלות מסמכים ולענות על השאלון.

לטענתה, המסמכים המבוקשים והתשובות לשאלון, דרושים לבירור המחלוקת.

לטענת המשיבים, יש לדחות את הבקשה, בטענה שהדברים שהוצגו בפני בית המשפט תואמים את המציאות.

לטענתם ביום 19.3.06 נשלח מטעמם מכתב ובו גילוי מסמכים ותשובות רלוונטיות לשאלון וכן ניתן הסבר מדוע לא גולו כל המסמכים. למכתב לא צורף תצהיר, אולם המבקשת התבקשה ע"י בא כוחם לראות בדברים כאילו ניתנו בתצהיר. למכתב המבקשת מיום 8.6.06, השיבו המשיבים ביום 18.6.06 שתצהיר ערוך כחוק ישלח אליה, ללא גילוי המסמכים.

לטענתם, הבקשה מיותרת, אינה מתאימה ואין למבקשת כל טענה עניינית מדוע יגולו המסמכים על ידה ועליהם לגלות רק את המסמכים המצויים בידיה, שהינם רלוונטיים במחלוקת.

באשר לשאלון, על המבקשת לפנות למכתבים שקיבלה ובהם ניתנו תשובות לשאלות הרלוונטיות. תשובות אלה ניתנו לפנים משורת הדין שכן בהליך "סדר דין מהיר", אין שאלונים.

דיון

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 [תיקון אחרון: 19/9/04]

112. צו גילוי מסמכים [131 ,123(א)]

בית המשפט או הרשם רשאי, לפי בקשת בעל דין, ליתן צו לפי טופס 10, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר ערוך לפי טופס 11, מה הם המסמכים הנוגעים לעניין הנדון המצויים, או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה;בית המשפט או הרשם רשאי לסרב לבקשה או לדחותה לזמן אחר, או ליתן כל צו אחר שייראה לו מתאים, בין דרך כלל ובין לסוגים של מסמכים.

ההליך של גילוי מסמכים על פי תקנה 112, שניתן במסגרת סמכויות העזר  הנתונות לבית המשפט, נועד לאפשר לבעל דין לדעת מראש אלו מסמכים רלוונטיים מצויים בידי יריבו, לרבות מסמכים שאין בעל הדין שכנגד מתכוון להגיש כהוכחה במשפט.

הכוונה היא הן "למסמכים מזיקים", העלולים לפעול לרעת המבקש גילוי מסמכים ואשר יהיה עליו להפריכם או להסבירם והן "למסמכים מועילים", שתוכנם עשוי לתמוך דווקא בגרסתו של המבקש (ע"א 27/91 קבלו נ' ק' שמעון,עבודות מתכת בע"מ, פ"ד מט (1) 450,458ו).

נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם במשפט, היא גילוי מרבי, שכן המשפט עומד על האמת וביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. גילוי האמת משרת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשיית משפט והוא משרת את אינטרס הציבור בהבטיחו את תקינות פעילותה של המערכת החברתית כולה. עם זאת, אין הזכות לעיון בלתי מוגבלת, לצדה עומדות טענות חיסיון שהדין והפסיקה מכירים בהן (רע"א 4999/95 Alberici International  נ' מדינת ישראל, פ"ד נ (1) 39,44א-ג).

הכלל הוא, שבהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל שניתן של מידע הרלוונטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט, אך כלל זה אינו ניצב בדד. כנגדו ניצבים ערכים אחרים ובהם יעילות ההליך המשפטי, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה, רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו (5) 193.

הגילוי לפי הנוסח הכתוב בתקנות, נתון לשיקול דעתו של בית המשפט.

בית המשפט לא ייתן צו לגילוי מסמכים או לעיון בהם, אלא אם כן בית המשפט סבור כי יש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן.

אורי גורן, נשיא בית המשפט המחוזי בת"א-יפו , סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שמינית 2005, סיגא הוצאה לאור בע"מ, עמ' 186-188.