החלטה בתיק א 704/03

         בקשה לדחיית המועד להגשת תצהירי חוקרים וחומר חקירה, עד לתום פרשת התביעה.

1.      מכוח סמכותי עפ"י תקנה 241 (ד) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 (כפי שתוקנה בתיקון מס' 2 התשנ"ז - 1997) אני מחליט על יסוד הבקשה, תגובת המשיבה ותשובת המבקשת לתגובה. 

2.      המשיבה תבעה את המבקשת לתשלום תגמולי ביטוח בגין נזקי פריצה לבית העסק שלה. המבקשת-הנתבעת, העלתה שורה של טענות כנגד התביעה, ובין היתר, כי המשיבה לא שיתפה עמה פעולה לצורך הערכת הנזק, העלימה מסמכים ועובדות, ו"ניפחה" את הנזק מעבר להיקפו הריאלי.

לאחר שהוריתי על הגשת תצהירי עדות ראשית, עתרה המבקשת בבקשה דכאן, לדחות המועד להגשת תצהירי חוקרים וחומר חקירה, לרבות קלטות אודיו ווידאו. המבקשת טענה כי כבר בתצהיר גילוי מסמכים ציינה כי דו"חות החקירה חסויים, מבלי שהמשיבה טענה כנגד החסיון. בבקשתה, סמכה המבקשת יתידותיה על הלכת רע"א 4249/98 שמעון סוויסה נ. הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד נה(1) 515 (להלן: " הלכת סוויסה"). 

המשיבה התנגדה לבקשה בטענה שזו הוגשה לאחר ישיבת קדם המשפט ולכן מנועה המבקשת מלהסיר את החסיון או מלוותר על חסיון מסמכים שברשותה. כן טענה המשיבה כי הלכת סוויסה יפה למצב בו האירוע עצמו שנוי במחלוקת, אך לא כאשר המחלוקת היא לעניין הנזק.

3.       אקדים ואתקן טעות נפוצה במקומותינו, שבאה לידי ביטוי בבקשתה של המבקשת.

הלכת סוויסה אינה מבוססת על חסיון מסמכים שהוכנו לקראת משפט. הלכת סוויסה אינה מכריעה בשאלה, לגביה ניטש ויכוח בפסיקת בתי משפט השלום והמחוזי, והיא, האם ניתן להעלות טענת חסיון לגבי מסמך שייעשה בו שימוש במהלך המשפט. ככלל, מהות החסיון היא הימנעות מחשיפת מידע, ויש הגורסים כי אי חשיפת מידע משמעה אי חשיפה עד סיום המשפט - ע. אזר " קדם המשפט" (ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין תשנ"ט) עמ' 175 -190.

לשיטה זו, אל לבעל הדין לנהוג בראיה החסויה כ"ראיה מתקתקת" שבכוחה לנפץ את מעטפת החסיון כל אימת שיחליט שהוא רוצה לעשות בה שימוש - השופט דוד חשין בהמ' (י-ם) 3916/97 גולדשטיין נ. אולג נ המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול). וכפי שנאמר על ידי השופט חשין בהחלטה נוספת שעסקה בסוגיה - ת"א (י-ם) 344/93 אלעביד סלים נ. קיילין את שניטמן דינים מחוזי כו(4) 591:

"משטען בעל-דין בקדם משפט לחסיון של מסמך, מחמת היותו מסמך שהוכן לקראת משפט, הוא כאילו יצר "בועה" סביב אותו מסמך וכאילו הצהיר בכך כלפי הצד השני שהמסמך הזה לא יבוא ב"קהל הראיות" במהלך המשפט. על-כן, אין להתיר ל"בעל החסיון" להכשיר את המסמך כראיה במשפט מטעמו על-ידי ניפוץ "הבועה" והסרת החסיון על-ידו בשלב המשפט עצמו.

מנגד, היו שגרסו כי ניתן לטעון לחסיון ראיה בשלב המקדמי, ולאחר מכן לבקש לעשות שימוש בראיה החסויה על מנת להפריך טענותיו של בעל הדין שכנגד. כך גרסתי בשעתו בת"א (עכו) 4780/94 עאדל המאם נ. לה נסיונל חברה לביטוח, פ"מ תשנ"ז(4) 509.

הלכת סוויסה לא הכריעה במחלוקת דלעיל, באשר באותו מקרה לא טען בעל הדין לחסיון של דו"חות החקירה. הלכת סוויסה מושתתת על סמכותו של בית המשפט לפי תקנה 112 ותקנה 120, לאפשר לבעל דין לדחות המועד בו יחוייב בגילוי או בעיון במסמכים, מקום בו הדחייה עשויה לשרת את האינטרס של גילוי האמת.

4.       מכאן, שבמסגרת גילוי המסמכים, עדיף היה למבקשת להימנע מלטעון לחסיון של התמלילים והקלטות שבדעתה להציג בתום שמיעת ראיות המשיבה, ודי היה בכך שתציין כי בדעתה לעתור לדחיית מועד הגילוי של אותם מסמכים.

מאחר שזו למעשה מהותה של הבקשה שלפני, אתייחס אפוא לבקשה, בהתעלם מטענת החסיון שהועלתה על ידי המבקשת, ובכך אמנע מהצורך להכריע בשאלה שהוצגה לעיל -  קרי, אם טענת חסיון וגילוי מאוחר הם בבחינת תרתי דסתרי.

5.       הזכרנו כי המבחן הקובע אם להיעתר לבקשה לדחיית מועד הצגת מסמכים וראיות שבידי בעל דין הוא, אם יהא בדחייה כדי לשרת את האינטרס של גילוי האמת.

על מנת לקבל החלטה מושכלת, ראוי כי בית המשפט יעיין תחילה במסמכים ובראיות נשוא הבקשה, והדבר יכול להיעשות במעמד צד אחד, על פי סמכותו של בית המשפט לפי תקנה 119. אציין כי השימוש בתקנה זו הוא פרקטיקה מקובלת וראה, לדוגמה, רע"א 637/00 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ. אברת סוכנויות ביטוח, פ"ד נה(3) 661.   

אשר על כן, אני מורה למבקשת להמציא תוך 21 יום מהיום לתיק בית המשפט, במעטפה סגורה עליה ייכתב "לעיני בית המשפט בלבד", את המסמכים נשוא הבקשה. לאחר מכן, אראה ליתן החלטתי לגופא של בקשה.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

ניתנה היום כ"ו בניסן, תשס"ו (24 באפריל 2006) בהעדר הצדדים.