החלטה בתיק א 67169/07

1.         לפניי בקשה לחיוב התובעים בהפקדת ערובה מכוח תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין").

2.         התובע מס' 1, והוריו, התובעים 2-3, תושבי חאן יונס, הגישו תביעה לפיצויים על נזקי גוף שנגרמו לתובע 1 בעקבות נפילת פצצה ממטוס תקיפה של צה"ל בסמוך אליו, עת הלך עם אביו, בדרכם לצאת מהשכונה לפי הוראות הצבא. התובעים טוענים שהנתבעת, מדינת ישראל, אחראית לנזקיהם בגין רשלנותה ומכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

3.         הנתבעת-המבקשת (להלן: "המבקשת") טוענת שהתובעים-משיבים (להלן: "המשיבים") מתגוררים בשטחי הרשות הפלשתינאית, מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל, ואין להם נכסים בישראל. הסיכוי לאכוף פסק-דין בתחומי הרשות הפלשתינאית אפסי, ולא ניתן יהיה להיפרע מהתובעים באם תדחה התביעה, ולפיכך, טוענת המבקשת, יש לחייבם בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה.

עוד טוענת המבקשת שסיכויי התביעה להידחות גבוהים שכן הנזקים שנגרמו למשיב הם תוצאה של 'פעולה מלחמתית' בין ארגוני המחבלים לכוחות הבטחון, החוסה תחת הגנת סעיף 5 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב- 1952.

4.         המבקשת טוענת שגובה הערובה צריך להיות בשיעור ריאלי שיהיה בו כדי לכסות את ההוצאות הגבוהות הצפויות בתיק.

5.         המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, סיכויי התביעה טובים, מה עוד שטענת המבקשת שהפגיעה במשיב נגרמה במהלך פעולה מלחמתית הינה טענת "הודאה והדחה" המעבירה את נטל ההוכחה אל כתפי המבקשת.

עוד טוענים המשיבים, שהמבקשת תוכל לאכוף את פסק הדין ולגבות את הוצאותיה, ככל שיפסקו, שכן ברצותה יכולה להגיע לכל מקום ברצועת עזה.

נטען, שנוכח מצבם הכלכלי הקשה של המשיבים, ההשלכה של קבלת הבקשה וחיובם בהפקדת ערובה תהיה סגירת שערי בית המשפט בפניהם ומניעת זכותם לפניה לערכאות לקבלת סעד.

דיון

6.         תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת:

"בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על התובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של הנתבע".

7.         ברע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ , פ"ד מד (1) 647, הובאו הכללים המנחים לחיוב בהפקדת ערובה:

"הכלל הוא, שאין בית המשפט מחייב תובע במתן ערובה להוצאות מחמת עוניו בלבד. טעם לדבר הוא, שזכותו של האזרח לפנות לבית המשפט היא זכות קונסטיטוציונית מן המעלה הראשונה, ושערי בית המשפט פתוחים לפני האזרח בריבו עם משנהו, גם במקרים בהם לא תשג ידו לשלם את ההוצאות, אם תובענתו תידחה. עם זאת, מסמיכה תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי את בית המשפט לחייב תובע במתן ערובה להוצאות, כאשר נוכח לדעת שנסיבות מצדיקות את הדבר.

תקנה 519 אינה מפרטת כיצד יש להפעיל את שיקול האמור, אך בפסיקה נתגבשו כמה כללים שיש בהם, בלי להיות ממצים, כדי להדריך את בית המשפט לגבי השימוש בשקול דעתו, כגון: כאשר מתגורר התובע בחוץ לארץ, והנתבע, אם יזכה בהוצאות, יתקשה משום כך לגבותן, ואין בידי התובע להצביע עם נכסים הנמצאים בארץ ושמהם יוכל הנתבע להיפרע, או כאשר התובע לא המציא את מענו כנדרש לפי תקנה 9 (2)".

ההלכה בדבר חיוב בהפקדת ערובה הנוגעת לתובע המתגורר מחוץ לתחום השיפוט ואין לו נכסים בארץ הוחלה גם על תושבי הרשות הפלסטינית אשר נחשבים, לצורך העניין, כתובעים המתגוררים בחו"ל (ר' רע"א 2164/04 מדינת ישראל נ' עיזבון באסל , פ"ד נח (5) 865, ורע"א 5693/07, עדנאן פהמי אמין נ' מדינת ישראל , לא פורסם, צורף לבקשה).  

8.         בשוקלו בקשה לחיוב בערובה על בית המשפט לאזן בין האינטרסים המנוגדים של הצדדים. מחד, עליו לדאוג כי גם תובע עני יוכל לזכות לסעד משפטי ולמנוע ככל שניתן את הפגיעה בזכותו הקונסטיטוציונית לפנות לערכאות, ומאידך, עליו לשוות לנגד עיניו גם את הנתבע אשר בסופו של הליך עלול למצוא עצמו בפני שוקת שבורה בהעדר יכולת  לממש את חיוב הנתבע בהחזר ההוצאות שהוציא לצורך ניהול ההליך.

9.         קראתי את טיעוני הצדדים ואת פסקי הדין שהובאו בהם, ולאחר בחינה ושקילה החלטתי לקבל את הבקשה ולחייב את המשיבים בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשת.

10.        אין חולק שהמשיבים מתגוררים בתחומי הרשות הפלשתינאית, ושאין להם נכסים בישראל. נראה שהמבקשת לא תוכל, או תתקשה, לגבות את הוצאותיה, אם תדחה התביעה. כך עולה גם מתעודת-עובד-ציבור שצורפה לבקשה.

בנוסף, אין להתעלם מטענת ההגנה הנסמכת על סעיף 5 לחוק הנזיקים האזרחיים בדבר "פעולה מלחמתית". אמנם, לא ניתן בשלב זה לנקוט עמדה באשר לסיכויי התביעה, ואולם מהעובדות העולות מכתבי הטענות נראה שקיים קושי של ממש בתביעה, ובסיכוייה להצליח, נוכח טענת הגנה זו.