החלטה בתיק א 67164/06

בפניי בקשת הנתבע (להלן: "המבקש") ליתן לו רשות להתגונן בפני תביעה כספית  בסך 4,560 ש"ח.

לטענתו כתב התביעה עוסק בשתי פעולות משיכת כספים. האחת מיום 2.2.06 אשר המבקש מאשר כי בוצעה על ידו ולאחריה נותרה יתרת זכות בחשבון ועצם ביצוע פעולת המשיכה מיום זה כשלעצמה אינה יכולה להוות עילת תביעה.

המשיכה השנייה מיום 26.2.06 אשר לטענת המבקש לא בוצעה על ידו ואינו יודע על ידי מי בוצעה.

לטענת המבקש הוא ואשתו (בנפרד) מונו כאפוטרופוסים על אמו מהנוחה ויש לצרף גם אותה לתביעה. לטענתו, שופטת בית משפט לענייני משפחה מינתה גם את אשתו כאפוטרופסית על אמו, נוכח מצב בריאותו. אשתו הייתה אפוטרופוסית יחידה ובעלת זכות חתימה יחידה בחשבון הנדון עד ליום 2.12.03.

לטענת המבקש, אשתו היא זו שניהלה את העניינים הבנקאיים, כולל פתיחת מכתבי הבנק וככל הנראה בוצע תרגיל בבנק וצורפה חתימתו ביחד עם חתימת אשתו. לגרסתו, הוא משך את הכספים כדין.

לטענת המשיב, המבקש מוסיף בסיכומיו טענות נוספות אשר דינן להידחות מאחר ולא עלו בתצהירו.  אין חולק שמשיכת הכספים הרלוונטית נשוא התובענה הוצאה לאחר פטירת האם, קרי במועד שבו המבקש כבר לא היה אפוטרופוס על האם. האפוטרופסות פקעה במועד פטירתה ולכן אסור היה לו לבצע את משיכת הכספים, לטענת המשיב המבקש מודה שהוא משך את הכספים.

דיון

הלכה פסוקה היא, כי בחינת בקשותיו של המבקש ע"י ביהמ"ש, בהליך של סדר דין מקוצר, אינה מצריכה לפסוק בדבר טיב טענותיו וזכויותיו של המבקש, אלא אך לבחון, האם יש בטענה זו לכאורה כדי להצדיק את בירורה, קרי, האם יש בתצהירו של המבקש יחד עם חקירתו הנגדית הגנה לכאורה בעלת משמעות אשר אם תוכח במשפט תוכל להוות הגנה ראויה לגרסתה של התביעה. (ע"א 2418/96 כלפו (ישראל) בע"מ נ. בנק למסחר בע"מ, פד"י מז (5) עמ' 133).

לעניין זה חייב ביהמ"ש לצאת מנקודת הנחה, כי המבקש דובר אמת, אלא אם כן נתבדו דבריו לחלוטין בחקירה נגדית. במקרה זה האחרון, יהיה על ביהמ"ש למנוע את סיכול מטרתו של ההליך ע"י העלאת טענות סתמיות מטעם המבקש (הגנת בדים) ואשר כל מטרתן נועדו על מנת למנוע מהתובע את היתרונות הדיוניים אשר מוקנים לו ע"י הגשת תובענה בסדר דין מקוצר.

אין ביהמ"ש נדרש, בשלב זה, כחלק מהאלמנטים המשפיעים על הכרעתו, למשקלן ומהימנותן של הראיות ובנוסף, בשלב זה על ביהמ"ש לייחס את מלוא המהימנות לגרסתו של המבקש, אשר לא נסתרה לחלוטין בחקירתו הנגדית על ידי בא כוח התביעה. 

כך מבקש, אשר מבקש רשות להתגונן חייב להיכנס לפרטי העובדות ואין סיפק בידיו להישען ולהעלות אך רמזים וחשדות ללא כל בסיס ראייתי, תצהיר מעיין זה או כזה המנוסח באופן כוללני החסר פרטים רלוונטיים וחיוניים להבהרת נושא ההגנה אינו יכול לשמש בסיס לקבלת רשות להתגונן (ע"א 543/86, ע"א 424/86).                                         

הגם שמדובר בטענה בעל פה נגד מסמך בכתב, לגרסת המשיבה, הרי שעדיין מדובר בהגנה לכאורה המספיקה בשלב הרשות להתגונן.

"בבקשת רשות להתגונן אין מקפידים עם המבקש ובית המשפט יטה להיעתר לבקשה אפילו המדובר בהגנה דחוקה" (כבוד השופט דוד בר "סדר דין מקוצר בהלכה פסוקה" מהדורה שביעית (2004 )מעודכנת ומתוקנת הוצאת פרלשטיין-גינוסר, עמוד 171 ).

לטענת המבקש, המשיכה הראשונה נעשתה כשעוד הייתה יתרת חובה בחשבון והמשיכה השנייה נעשתה ללא ידיעתו ואין לו מושג על ידי מי. עלתה טענה בסיכומים כי הבנק החזיר כסף לגרמניה ואין הוכחה בכתב.

טענת המבקש הינה ,כי בעת משיכת הכספים מחשבון אמו המנוחה, הייתה יתרת זכות בחשבון, וכי המשיב, משך, שלא כדין, כספים מהחשבון.

טענה זו, ראויה להתברר.

אני מתירה את הרשות להתגונן.

השלמת הליכים מקדמיים על פי תקנה 214 ב' 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, התובע תוך 14 יום והנתבע תוך 14 יום נוספים.

תצהירי עדות ראשית יוגשו עד 1.12.07

דיון ההוכחות יתקיים ביום 26.12.07 בשעה 13:00.