החלטה בתיק א 65843/07

המוסד לביטוח לאומי (להלן: " התובע") פועל על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]  התשנ"ה 1995 (להלן: "החוק").

עיריית תל אביב- יפו (להלן: "הנתבעת 1"), הינה רשות מקומית אשר בזמנים הרלוונטיים הייתה אחראית לתקינותם ואחזקתם של המדרכות והמעברים לעוברי אורח בתחום שיפוטה.

אריה, חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת 2"), הינה חברת ביטוח אשר בזמניים הרלוונטיים ביטחה את הנתבעת 1 בביטוח צד שלישי.

ביום 22/10/02 נפגעה גב' אלמה מזל (להלן: "הנפגעת"), בעת שליחותה במסגרת עבודתה. היא נפגעה כתוצאה מתקלה בשבר מדרגה וכתוצאה מכך נחבלה. בצילום רנטגן אשר בוצע לאחר התאונה אובחן שבר עם תזוזה בפטישון החיצוני  של קרסול רגל ימין.

לאור האמור  לעיל, שילם התובע  לנפגעת סך של 26,305.42 ש"ח ובהתאם לסעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי זכאי התובע לשיפוי מהנתבעת בגין גמלאות ששילם לנפגעת.

הנתבעות  טוענות כי האירוע נגרם עקב רשלנותה של הנפגעת אשר לא הביטה לכיוון הליכתה או נהגה בצורה מסוכנת. לגישת הנתבעות  התובע שילם לנתבעת תשלומים כ "מתנדב" וללא כל הצדקה ומשכך אין הן חייבות לשפותו.

ביום 01/05/08 הגישו הנתבעות בקשה לגילוי מסמכים וכן בקשה למענה על שאלון.

צו לגילוי מסמכים :

הגישה לגילוי מסמכים היא ליברלית. גם מסע דיג של מסמכים אצל היריב אינו אסור, ובלבד שהדיג יהיה קשור לתביעה גופא, ולא נועד לדוג במי היריב לצורך תביעה אחרת או לצרכים אחרים (רע"א 6546/94 בנק איגוד בע"מ נ. אזולאי הנרי, פ"ד מט(4) 54. עוד בנושא רלוונטיות מסמכים, ראה המ' (ב"ש) 1238/92 ק.ד. תכשיטי דורינה אילת בע"מ נ. בנק המזרחי, פ"מ תשנ"ד (3) 102).

במצב שבו מתבקש גילויים של סוגי מסמכים, ואין ביכולתו של המבקש להצביע על מסמכים ספציפיים, עלול להיווצר "מעגל שוטה": המבקש יידרש להוכיח את רלוונטיות המסמכים כתנאי לעיון בהם, אך הוא יוכל להצביע על רלוונטיות, אם בכלל, רק לאחר שיעיין באותם המסמכים. על-מנת להיחלץ מפרדוקס זה מן הראוי ליצור זיקה בין דרישת הרלוונטיות לבין הסעד המבוקש. המבקש את גילוים של סוגי מסמכים יידרש להוכיח כי על פניו סוגים אלה רלוונטיים לעניינו.

גישה זו לא נועדה להעניק הכשר לבעל-דין לעיין ללא מגבלה במסמכיו של יריבו.

בתי-המשפט כבר עמדו על ההבחנה שבין "מסע דיג" של מסמכים, הפורץ את גדרי השאלות שבמחלוקת, לבין איתור מסמכים המכוון לבירור המחלוקת הנדונה. על-מנת שהדבר יותר, נדרש המבקש לשכנע את בית-המשפט כי לכאורה קיימת זיקה ישירה בין המסמכים (או סוגיהם) לבין העניין שבפניו.

בעל דין חייב להמציא לבעל דין היריב, עפ"י דרישתו, תצהיר גילוי של המסמכים הנוגעים לעניין הנדון המצויים, או שהיו מצויים, ברשותו או בשליטתו ושאותרו על ידיו לאחר החקירה והדרישה. אם המסמך אינו מצוי ברשותו, יציין בתצהיר האם היה בידיו  בעבר, מה הנסיבות שהביאו לכך  שהמסמך לא בידיו וכן  בידי מי, למיטב ידיעתו, הוא מצוי.

בתי המשפט רואים חשיבות רבה להליך גילוי המסמכים וחשיפת האמת וזכות הצדדים לעיין במסמכים הרלוונטים לתובענה.

הכלל בסוגית גילוי המסמכים בין בעלי דין הוא של גילוי רחב, ובלבד שהמסמך רלבנטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט (ראו:ו רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, תקדין-עליון 2002(2) 2481 ; רע"א 6546/94 בנק איגוד בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, בעמ' 60). במקרה דנן שוכנעתי כי לשם הגעה לחקר האמת יש צורך במתן צו לגילוי המסמכים כללי.

הנני מורה לתובע להגיש תצהיר גילוי מסמכים ערוך כחוק עד ליום 15.8.08.

בקשה למתן תשובות לשאלון :