החלטה בתיק א 65160/06

נשוא בקשה זו  הוא רשות להתגונן בפני תביעה כספית על סך של 2,934 ש"ח.

טענות המבקש:

עסקינן בתובענה לסילוק חוב בסך 2,934 ש"ח, אשר לטענת המשיב המבקש חייב לשלמו כתמורה לתיקון שביצע ברכבו של המבקש.

לטענת המבקש, במסגרת מערכת יחסים עיסקית בין המבקש למשיב, ביצע המשיב עבודה שונה לחלוטין מזו שביקש המבקש, תוך שהוא מסב למבקש נזקים רבים וכבדים, ומנסה לגבות על כך את "שכרו", הכל שלא בתום לב, בכוונת זדון ומרמה.

המבקש שכר את שרותיו של המשיב לצורך פירוק ממסרה ידנית והתקנת ממסרה אוטומטית תחתיה, ברכבו של המבקש, כאשר כל האביזרים, החלקים והחומרים אשר נדרשים לביצוע העבודה, מסופקים על ידי המבקש ועל ידו בלבד, לרבות החלפת חלקים שלגביהם נטען כי אינם תקינים ו/או אינם מתאימים לביצוע העבודה. כאשר על המשיב לבצע את העבודה בלבד.

לאחר שהרכב הוחזר מתיקון, הבחין המבקש כי הממסרה אינה מתפקדת כראוי וכי החלפת ההילוכים אינה מתבצעת באופן תקין, מייד לאחר מכן, יצר קשר עם המשיב וזה הודיע לו כי אכן ידוע לו שקיימת תקלה בממסרה, אשר אינה קשורה בעבודה שביצע, אלא נעוצה בחלק מהממסרה. עוד נאמר לו בצאתו את המוסך כי בוצעה בכלי הרכב נסיעת מבחן.

המבקש פנה, אל מר אלי שחר, אשר ממנו רכש את הממסרה, ואשר הוא ו/או מי מטעמו, היה זה אשר שיפץ את הממסרה האמורה, טרם מסירתה למשיב על מנת שיתקנה בכלי הרכב של המבקש. הממסרה פורקה על ידי מר אלי שחר אשר גילה כי זו שהותקנה על כלי הרכב, אינה זו אשר סופקה למבקש על ידי מר שחר.

בנוסף, הרכב נמסר למשיב כשהוא תקין לחלוטין, לאחר סדרת עבודות מקיפות שבוצעו בו והרכב תפקד ללא דופי. ימים ספורים קודם למסירת כלי הרכב הוחלף בו מתנע משופץ. זמן לא רב לאחר הרכב נמסר לחזקת המשיב, התקשר האחרון ואמר כי יש צורך בהחלפת המתנע, שכן זה המותקן ברכב אינו תקין.

בחקירתו, טען המבקש כי גילה שהממסרה האוטומטית (הגיר) אשר הותקנה ברכב, אינה זו שמסר למשיב לפי סימנים מזהים המוכרים לו ביניהם "האוזניים" שאמורות לקבע את הגיר לרכב, שבעת המסירה היו שלמות ולאחר קבלת הרכב חתוכות (פרוטוקול עמוד 1 שורה 17-18).

טענות המשיב:

ביום 4.6.06 ביקש המבקש את המשיב כי יבוצע ברכב תיקונים שונים, בהתאם לכרטיס עבודה, אשר נפתח על בסיס בקשת המבקש והסיכום לפיו, לצורך ביצוע חלק מן העבודות, ימציא המבקש חלקי חילוף מטעמו על מנת להוזיל את העבודה. לכן  כרטיס העבודה הינו רק לגבי עבודת התיקון שנדרש התובע לבצע ועבור יתרת החלקים שנדרשו לביצוע עבודה זו.

דיון

הלכה פסוקה היא, כי בחינת בקשותיו של המבקש ע"י ביהמ"ש, בהליך של סדר דין מקוצר, אינה מצריכה לפסוק בדבר טיב טענותיו וזכויותיו של המבקש, אלא אך לבחון, האם יש בטענה זו לכאורה כדי להצדיק את בירורה, קרי, האם יש בתצהירו של המבקש יחד עם חקירתו הנגדית הגנה לכאורה בעלת משמעות אשר אם תוכח במשפט תוכל להוות הגנה ראויה לגרסתה של התביעה. (ע"א 2418/96 כלפו (ישראל) בע"מ נ. בנק למסחר בע"מ, פד"י מז (5) עמ' 133).

לעניין זה חייב ביהמ"ש לצאת מנקודת הנחה, כי המבקש דובר אמת, אלא אם כן נתבדו דבריו לחלוטין בחקירה נגדית. במקרה זה האחרון, יהיה על ביהמ"ש למנוע את סיכול מטרתו של ההליך ע"י העלאת טענות סתמיות מטעם המבקש (הגנת בדים) ואשר כל מטרתן נועדו על מנת למנוע מהתובע את היתרונות הדיוניים אשר מוקנים לו ע"י הגשת תובענה בסדר דין מקוצר.

אין ביהמ"ש נדרש, בשלב זה, כחלק מהאלמנטים המשפיעים על הכרעתו, למשקלן ומהימנותן של הראיות ובנוסף, בשלב זה על ביהמ"ש לייחס את מלוא המהימנות לגרסתו של המבקש, אשר לא נסתרה לחלוטין בחקירתו הנגדית על ידי בא כוח התביעה. 

"בבקשת רשות להתגונן אין מקפידים עם המבקש ובית המשפט יטה להיעתר לבקשה אפילו המדובר בהגנה דחוקה" (כבוד השופט דוד בר "סדר דין מקוצר בהלכה פסוקה" מהדורה שביעית(2004 )מעודכנת ומתוקנת הוצאת פרלשטיין-גינוסר, עמוד 171 ).

בטענות המבקש המפורטות קיימת הגנה לכאורה. אי לכך אני משתמשת בסמכות על מנת לאפשר למבקשים את יומם בביהמ"ש ולאשר להם את בקשת הרשות להתגונן.

קובעת לדיון מקדמי ביום  8.5.07 בשעה 15:00.

ניתנה היום ט"ז באדר, תשס"ז (6 במרץ 2007) בהעדר .

קלדנית: אביבה דן מאיר / שירלי אימרמן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: