החלטה בתיק א 63280/04

1.         בפני בקשה לתשלום תכוף על פי סעיף 5 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, (להלן: "החוק").

2.         המבקשת, ילידת 1934, נפגעה בתאונת דרכים שאירעה ביום 14/1/03, כאשר בעת נסיעה באוטובוס, נפלה ונחבלה, בעיקר בקרסול רגל שמאל. המבקשת, פונתה לבית חולים שערי צדק, שם אובחנה כסובלת משבר של שני הפטישונים בקרסול שמאל. המבקשת, אושפזה ונותחה לצורך קיבוע השבר. בסוף חודש מרץ 2003, לאחר הורדת הגבס ובעקבות תנועה סיבובית, אובחן כי הפלטה בפיבולה התכופפה והפטישון הפנימי נשבר. התובעת, נותחה בשנית לצורך קיבוע פנימי של  השבר ורגלה קובעה שוב בגבס.

3.         פרופ' היים, אשר מונה כמומחה רפואי מטעם בית המשפט, במסגרת הדיון בתביעה העיקרית, קבע בחוות דעתו, מיום 17/8/04 כי המבקשת, אינה יכולה במצבה הנוכחי, לדרוך על קרסול שמאל וכי עליה לעבור הליך  שיקום, הכולל שימוש במכשיר BAYPASS ORTHOSIS. פרופ' היים, קבע את נכותה הזמנית של המבקשת, בשיעור של 80%, למשך חצי שנה , עד לאחר הניסיון השיקומי.

בתשובות לשאלות הבהרה, מטעם המבקשת, השיב פרופ' היים כי עלות המכשיר האמור, הינה בסך של 12,895 ש"ח, בהתאם להצעת מחיר של "אשד אורתופדיה". כן המליץ פרופ' היים כי המבקשת, תקבל את הטיפול השיקומי במסגרת מחלקה שיקומית בבית חולים לוינשטיין או תל-השומר.

בשלב זה, ובישיבת יום 5/1/2005, מסרה ב"כ המשיבה, לב"כ המבקשת, טופסי התחייבות לרכישת המכשיר הרפואי וטיפולי הפיזיותרפיה שהומלצו על ידי המומחה, כך שנותרה לדיון הבקשה לתשלום תכוף בגין צרכי מחיה וסיעוד.

4.         לאור חוות דעתו של פרופ' היים וקביעותיו באשר למצבה הנוכחי של המבקשת, אשר אינה מסוגלת להליכה עצמאית  והולכת צעדים בודדים, בעזרת הליכון ועם תמיכה, אין ספק כי המבקשת, זקוקה לעזרה צמודה. כן מקובלת עלי עדותה של המבקשת, כי עובר לתאונה ולמרות בעיות רפואיות מהן סבלה בעברה, תפקדה באופן עצמאי.

5.         כידוע אין בית המשפט נדרש במסגרת הדיון בבקשה לתשלום תכוף, לקבוע ממצאים עובדתיים, ודי בשלב זה, בהוכחת זכאות לכאורה לתשלום תכוף בגין התאונה.

לפיכך, אין בידי לקבל את טענת ב"כ המשיבה כי אין לייחס את השבר השני, לתאונה נשוא הבקשה שכן נראה, לפחות בשלב זה של הדיון, ועל פי עדות המבקשת, כי אין מדובר באירוע תאונתי נוסף, וכדברי המבקשת: "... זה כתוצאה מהשבר. נכון שהלכתי והרגל הסתובבה. לא סובבתי את הרגל, הרגל הסתובבה מעצמה".

6.         עובר לתאונה, התגוררה המבקשת, בדירתה המצויה בקומה שלישית ללא מעלית, בירושלים. לאחר התאונה, שכרה המבקשת דירה, בשכונת בבלי, בתל-אביב, בסמוך לדירת ביתה.

המבקשת, משלמת שכר דירה, בסך של 750$ לחודש ואילו דירתה בירושלים, אשר הושכרה עד ליום 31/8/04 בעבור שכר דירה חודשי של 500$ הושכרה החל מיום 15/9/04 בעבור שכר דירה של 470 $ לחודש.

7.         המבקשת, נעזרת במטפלת פיליפינית ומשלמת לה, על פי עדותה ותצהירה, סך של 600$ לחודש והחל מיום 1/1/05, יעמוד שכרה של המטפלת, על סך של  650$ לחודש. בנוסף,  משולמים למטפלת, דמי כיס, בסך של 70 ש"ח בשבוע ו- 280 ש"ח לחודש. בימי ראשון, היום החופשי של המטפלת, נעזרת המבקשת, במטפלת הניתנת לה, במסגרת גמלת סיעוד ובאמצעות המוסד לביטוח לאומי.

8.         מקורות המחייה העומדים לרשות המבקשת, כמפורט בבקשה, הינם; סך של 2,500 ש"ח לחודש מפנסיה של בעלה המנוח, קצבת שאירים בסך של 1,550  ש"ח לחודש ו- 200 ש"ח רנטה מגרמניה, סך הכל, 4,250 ש"ח לחודש.

הוצאותיה היתרות של המבקשת, מסתכמות בסך של 280 $ לחודש (כ- 1,230 ש"ח), בגין הפרשי שכר דירה וסך של כ- 3,140 ש"ח לחודש, עבור העסקת המטפלת, ובסה"כ סך של 4,370 ש"ח לחודש ובנוסף נושאת המבקשת בהוצאה שנתית של כ- 3,000 ש"ח עבור הסדרת הויזה וביטוח למטפלת.

על פי החלטת כב' השופט גבאי, מיום 4/12/03, במסגרת בקשה קודמת שהוגשה בת.א. 37390/03, נפסק תשלום תכוף, בסך של 3,000 ש"ח לחודש, למשך שנה, החל מיום 1/10/03 ועד ליום 1/10/04.

אין בדעתי להיכנס, בשלב זה, לדיון בטענות ב"כ הצדדים, באשר לפניות שנעשו לצורך הסדרת הליכי השיקום, טרם הדיון בבקשה. יש לקוות כי עתה, משהוסדר נושא ההתחייבויות לצורך הטיפול השיקומי כפי שהומלץ על ידי המומחה, תפנה המבקשת ותמצה את הליך השיקום וכי זה, אכן יביא להטבה במצבה. לפיכך ראיתי לפסוק תשלום תכוף בגין התקופה שמיום 1/10/04 ועד ליום 1/8/05, דהיינו, עד לאחר תום תקופת השיקום המומלצת ובדיקתה המחודשת של המבקשת, על ידי המומחה הרפואי.

בשוקלי את הכנסות המבקשת בסך של 4,250 ש"ח לחודש ואת הגידול שחל בהוצאותיה המיוחדות בעקבות עליית שכר המטפלת וההפרש בדמי השכירות, ראיתי להעריך את התשלום התכוף בגין צרכי מחייה וסיעוד, בסך של 3,300 ש"ח לחודש ולמשך 10 חודשים, סך של 33,000 ש"ח.

אציין, כי טענות ב"כ המשיבה, באשר להפרש שכר הדירה, שיתכן ונובע בחלקו, מהפרשי מחירים בין מקום מגוריה של המבקשת בירושלים לבין שכונת בבלי שבתל אביב, נלקחו בחשבון שהרי לא נפסק תשלום תכוף בגובה מלוא הוצאותיה של המבקשת.

זאת ועוד, היות ועל המבקשת, לעבור בחודשים הקרובים, הליך שיקומי שיתכן ויצריך הוצאות נסיעה במוניות, ראיתי לפסוק סכום גלובלי נוסף, בסך של 3,000 ש"ח, בגין הוצאות אלה.

9.         אשר על כן, אני מחייבת את המשיבה, לשלם למבקשת תשלום תכוף בסך של 36,000 ש"ח בצירוף שכר טרחת עו"ד בשיעור 13% ומע"מ כחוק.