החלטה בתיק א 63098/03

בפני בקשת התובע למחיקת סעיפים מכתב ההגנה המתוקן.ביום ה-17/04/05 התקיים דיון בנוכחות הצדדים,המבקשים טענו לצו גילוי מסמכים הדדי ספציפי וכללי וצו עיון,הכוונה לחוזה המכר החדש המצוין בסעיף 3 ב  לבקשה לתיקון כתב התביעה,כמו כן המבקשים טענו להחלטה בדבר שליחת שאלון למשיב לעניין אותו חוזה מכר שלא צורף לכתב התביעה המתוקן ושמוזכר בו ועליו מסתמך המשיב לעניין עילות הנזק, לעניין הפרש המחירים לבין מה שקנה לבין מה שמכר.

המשיב טען כי כתוצאה מהתמשכות הדיונים למשיב לא הייתה כל אפשרות אחרת  והרכב עמד ללא שימוש כך שהוא נמכר. נטען כי מעולם לא נתבקש לא גילוי מסמכים ולא שאלון. לעניין השאלונים  נטען כי המסמך מצורף לתצהיר המשלים ואין על מה להשיב. המשיב טוען כי בכתב ההגנה הוספו שיפורים ואת הטענות החדשות ניתן לטעון רק בהקשר לתיקון.

משהוגש כתב תביעה מתוקן ניתן להגיש כתב הגנה חדש וטענות חדשות.

דיון

בעל דין העומד לעתור לתיקון כתב טענותיו, מן הראוי שיקדים לשקול את הצורך והחיוניות שבפעולה זו לנוכח התוצאות המשפטיות הקשורות בכך. אם יזכה בבקשתו ובית המשפט יתיר לו הגשת כתב טענות מתוקן, יהא בכך משום מתן זכות אוטומטית,  גם לצד שכנגד להגיש כתב טענות מתוקן מצידו, בזכות וללא צורך ברשות.

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 [תיקון אחרון: 19/9/04] . .

94. תשובה לכתב טענות מתוקן [99] (תיקון תשנ"א)

הגיש בעל דין כתב טענות מתוקן, ישיב עליו בעל הדין שכנגד, או יתקן, בלי נטילת רשות, את כתב טענותיו הוא, תוך הזמן העומד לרשותו אותה שעה להגשת כתב טענותיו או תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצא לו כתב הטענות המתוקן, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, אם לא קבע בית המשפט או הרשם מועד אחר.תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות.

תקנה 94 קובעת כי במקרה שבעל דין הגיש כתב טענות מתוקן,ישיב עליו בעל הדין שכנגד או יתקן את כתב טענותיו שלו, ללא צורך בנטילת רשות.

התקנה לעיל על פי נוסחה אינה מגבילה את תיקון כתב ההגנה לעניינים הנובעים מהתיקון ,אשר נעשה בכתב התביעה, הכלל הוא כי הזכות לתקן את כתב ההגנה על ידי הנתבע טומנת בחובה את הזכות לתקן את ההגנה כולה, רע"א 507/97 שיכון ופיתוח לישראל נ' סביון ,פ"ד נא (2) 656,658.

 נשיא בית המשפט המחוזי ת"א-יפו השופט אורי גורן,סוגיות בסדר דין אזרחי,מהדורה שמינית ,תשס"ה 2005, סיגא- הוצאה לאור בע"מ,עמ' 151 .

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 [תיקון אחרון: 19/9/04]

214ח. גילוי מסמכים מוקדם [תיקון: תשס"א(5)]

(א) לכתב טענות בתובענה בסדר דין מהיר יצרף בעל דין רשימה של המסמכים הנוגעים לענין הנדון, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו, ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה.

(ב) היה המסמך מצוי ברשות מגיש כתב הטענות יצרף העתק או תצלום שלו לכתב הטענות; לא היה המסמך מצוי ברשותו, יציין בתצהיר בידי מי, למיטב ידיעתו, הוא מצוי.

(ג) הוראות פרק ט' לא יחולו על תובענות בסדר דין מהיר, למעט תקנות 102, 103 ו-119, בשינויים המחויבים; לא צירף בעל דין מסמך כאמור בתקנת משנה (ב) תחול לגביו תקנה 114א, בשינויים המחויבים.

114א. תנאים לקבלת ראיה (תיקון תשנ"א)

בעל דין שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו לפי תקנה 112 או שאינו נענה לדרישה לפי תקנה 114, לא יהא רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות שנתן בית המשפט לאחר שנוכח כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו;הרשה בית המשפט את הגשת המסמך, רשאי הוא להורות בכל הנוגע להוצאות או לענינים אחרים.

לגבי גילוי מסמכים בתובענה בסדר דין מהיר, כאשר הדיון מתקיים בסדר דין מהיר חובה על בעל הדין לצרף את המסמכים שעליהם נסמך כתב טענותיו כאילו ניתן כבר צו לגילוי מסמכים נגדו. תקנה 214ח ,קובעת שאם לא צורף מסמך כזה תחול לגביו תקנה 114א .ההוראות האחרות של פרק ט' לתקנות, לא תחולנה בכל הקשור לגילוי מסמכים  בכללם גם שאלונים על תובענות בסדר דין מהיר.