החלטה בתיק א 62328/05

כללי:

בפניי בקשה להמצאת ערובה  בהתאם לסעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט - 1999 ( להלן:"חוק החברות") ותקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 ( להלן:"תקנות סדר הדין האזרחי").

רקע:

עניינה של התביעה, שהוגשה ביום 22.12.05, הינו הפרת הסכם הזכיינות וחיוב המשיבים בתשלומי יתר בגין הרכבים, ניהול משא ומתן בחוסר תום לב, הטעייה, תרמית ועשיית עושר ולא במשפט. כן נטען, כי יש להטיל אחריות אישית על המבקשים 2-4 בגין התנהגותם חסרת תום הלב וניצולם לרעה את מסך ההתאגדות. 

עמדת המבקשים:

המבקשים טוענים כי  המשיבה 1, אינה חברה פעילה, אין לה כל הכנסות ו/או רכוש והיא למעשה מצויה בפשיטת רגל. ראו סעיפים 4 ו-7 לתצהירו של מר אביהו הורביץ.

זאת ועוד, המשיב 2 עצמו, הצהיר במסגרת הליכים שונים בין היתר, על מצבה של משיבה 1 כדלקמן:  ביום 24.11.05 במסגרת הליך בוררות, כי המשיבה 1 אינה פעילה. וביום 21.12.05, במסגרת הליך אחר, כי החברה קרסה ראו סעיפים 8-9 לתצהירו של מר אביהו הורביץ.

לטענת המבקשים, מאחר ומשיבה 1 הינה חברה, חלה עליהם ההוראה בסעיף 353א לחוק החברות.  במקרה דנן, המשיבה 1 אינה יכולה לשלם את הוצאות הנתבעים לאור מצבה כמפורט לעיל.

המבקשים מוסיפים וטוענים, כי  על פי הדין, חזקה היא שיש מקום לחייב את המשיבה 1 במתן ערובה, אלא אם כן, המשיבה 1 תסתור חזקה זו.

באשר למשיב 2, המבקשים טוענים כי הוא כבעל המניות במשיבה 1, נקלע לקשיים כלכליים ואינו יכול לשלם חובותיו. ראו סעיף 5 לתצהירו של מר אביהו הורביץ.

המבקשים מוסיפים וטוענים, כי המשיב 2 אינו משלם את חובותיו למשיבה 1 ואף כאשר נדרש להפקיד סך של 35,000 ש"ח כנגד מתן רשות להתגונן, בבש"א 177788/05 ובבש"א 177790/05 בבית משפט זה, לא עשה כן ועל כן נמשכו נגדו הליכים בתיק ההוצל"פ.  ראו סעיף 11 לתצהירו של מר אביהו הורביץ.

זאת ועוד, לטענת המשיבים, חובו הכולל של המשיב 2 בתיקי ההוצאה לפועל, הינו בסך כולל של למעלה מ- 400,000 ש"ח. ראו סעיף 12 לתצהירו של מר אביהו הורביץ.

לאור זאת, המבקשים טוענים כי יש חשש כבד כי המשיב 2 לא יוכל לשלם למבקשים את ההוצאות אם יחויב בהן.

באשר לסיכויי התביעה, המבקשים טוענים כי סיכוייה זעומים מאחר ומדובר בתביעת סרק, שנועדה, לטענתם, לעכב הליכים המתנהלים כנגד המשיב 2 בבית המשפט המחוזי בתל אביב. המבקשים אף מציינים, כי הגישו בקשה לדחיית התובענה על הסף בתיק שבכותרת.

זאת ועוד, המבקשים טוענים כי המשיבים חייבים כספים רבים למבקשת 1 שטרם שולמו על ידם ולצורך גבייה זו, מתנהלים הליכים שונים. המבקשים טוענים כי לו טענותיו המהותיות של משיב 2 היו נכונות, היה עליהן להטען מבעוד מועד בהליכים שכבר התנהלו ביניהם.

המבקשים טוענים, כי לאור אי פעילותה של המשיבה 1 ולאור קשייו הכלכליים של המשיב 2, כמו גם סיכויי התביעה הקלושים, ובהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי וסעיף 353א לחוק החברות, יש לחייב את המשיבים במתן ערובה בסך של 100,000 ש"ח להבטחת הוצאותיהם.

עמדת המשיבים:

המשיבים טוענים כי תכליתה של תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי היא מניעת תביעות סרק והבטחת תשלום הוצאותיו של הנתבע, כאשר סיכוייה של התביעה נראים קלושים.

באשר לחיובה של משיבה 1 בהפקדת ערובה, הרי שהמשיבים טוענים כי נסיבות הענין אינן מצדיקות זאת מהטעמים הבאים: