החלטה בתיק א 61910/06

בפני בקשה מטעם התובעת למינוי מומחה רפואי נוסף, בתחום הפסיכיאטריה.

1.         רקע עובדתי

התובעת            (להלן: " המבקשת"), ילידת 1957, נפגעה לטענתה ביום 1.2.2006 בתאונת דרכים, כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

ממקום התאונה פונתה המבקשת לבית החולים לניאדו, שם נמצאה סובלת מחבלות בראש, ומשברים בטיביה וכף רגל שמאל ומשבר בכתף שמאל.

בהחלטתי מיום 18.7.2007, הורתי על מינוי פרופ' הלפרין כמומחה רפואי בתחום האורטופדיה, אשר התבקש לחוות דעתו גם באשר לצלקות.

כן הורתי כי הבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה, תידון לכשיצורף תיקה הרפואי המלא מהמרפאה לבריאות הנפש.

2.         טענות הצדדים

לטענת   המבקשת, יש במסמכים הרפואיים אשר צורפו לבקשה, 'ראשית ראיה' למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה.

הנתבעת (להלן: " המשיבה"), מתנגדת לבקשה.

לטעמה, אין במסמכים אשר צורפו לבקשת התובעת 'ראשית ראיה' למינוי מומחה רפואי. לטענתה, המבקשת פנתה לראשונה למרפאה לבריאות הנפש רק ביום 22.8.2006, למעלה מחצי שנה לאחר התאונה.

כן טוענת המשיבה, כי במסמכי האשפוז אין כל זכר לכך שהמבקשת סבלה מבעיות נפשיות ו/או על כל טיפול שקיבלה כתוצאה מבעיות נטענות אלו.

בנוסף, טוענת המשיבה כי אין כל קשר סיבתי בין התאונה נשוא התביעה לבין הנזקים הנפשיים הנטענים וכי מכרטסת הטיפולים עולה כי מצבה של המבקשת משתפר מטיפול לטיפול.

3.         דיון

חוק הפיצויים אינו מציע כללים להפעלת שיקול הדעת של בית המשפט בהחלטתו אם למנות מומחה רפואי, לבקשת הנפגע, אם לאו. תקנות פיצויים לנפגע תאונות דרכים (מומחים) תשמ"ז - 1986 (להלן: " התקנות") קובעות כי:

"7. מינוי מומחה בידי בית המשפט

"(1) בית המשפט או הרשם יחליט בבקשה למינוי מומחה לאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם בעניין שטרם הוסכם אליו;"

(ראה - ריבלין, תאונת הדרכים, סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה חדשה מעודכנת, עמ' 553).

כאמור בברע"א 1338/90 שיק נ' מטלון ואח', פד"י מד(ד) 216, בעניין מינוי מומחים רפואיים:

"משהדרך היחידה להוכחת עניין שברפואה על פי חוק הפיצויים היא באמצעות מינוי מומחה רפואי, יש למנות מומחה כל אימת שקיימת ראשית ראייה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה. וכאשר הדברים אינם ברורים ייזהר ביהמ"ש לבל תקופחנה זכויות הנפגע".