החלטה בתיק א 60854/03

התובע נפגע באירוע של תאונת דרכים ביום 3/4/03 , הגיש את התביעה בתיק זה , לפצותו על נזקיו שנגמרו בתאונה . עם הגשת כתב התביעה הגיש התובע גם בקשה למינוי מומחה רפואי בהסתמך על הוראות תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים התשמ"ז 1986 ובהחלטה מיום 3/2/04 מונה מומחה רפואי בתחום האורטופדיה , הוא ד"ר  משה לוינקופף .

 המומחה בדק את התובע , ונתן חוות דעת בה קבע כי לא נותרה אצלו כל נכות בעקבות התאונה הנ"ל .

  בא כוח התובע , מסר לבית המשפט בישיבת יום 18/12/05  כי , התובע נבדק גם ע"י ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי , וזו קבעה לו ( כועדת ערר) נכות צמיתה בשיעור של 10% בגין התאונה . ובקש לחקור את המומחה על חוות דעתו . נקבעה ישיבה לשמיעת ההוכחות בתיק  והמומחה זומן לחקירה . תוך כדי חקירת המומחה ע:י בא כוח התובעת, התברר כי למומחה נשלח חומר רפואי שאין להגישו למומחה בית המשפט על פי הפסיקה , קרי דינים וחשבונות של הועדה הרפואית הראשונה שבדקה את התובע , וחוות דעת של פרופ' ליברגל , אשר בדק את התובע בגין אירוע קודם והעניק לו 10% נכות.

לשאלת בא כוח התובע אישר המומחה כי הוא אכן עיין בחומר הנ"ל , ולמעשה היה מושפע ממנו, ואף ענה בכנות רבה כי , אילולא היה בפניו החומר מביטוח הלאומי וחוות דעת של פרופ' ליברגל , היה משייך למצב קודם אצל התובע 7.5% בלבד . משנקבע כי לתובע 10% נכות ואותם שייך המומחה למצב קודם, ברי כי לתאונה נשוא הדיון, סבור גם המומחה כי יש לתובע נכות קבועה .

בא כוח התובע עתר לפסילת חוות הדעת של המומחה , ובהחלטתי מיום 2/4/06 אכן פסלתי את חוות הדעת , משהגעתי למסקנה כי למומחה הוגש חומר רפואי האסור בהגשה על פי ההלכה, וכי גם המומחה הושפע מאותו חומר בקביעת ממצאיו .

 על החלטה זו הוגשה ע"י ב"כ הנתבעות בקשה לרשות ערעור ,  וביום הדיון בקש למחוק אותה .

 עתה עותר בא כוח התובע להגיש כראיה מטעמו את קביעת המוסד לביטוח לאומי ( ועדת ערר ) אשר קבעה כי לתובע נכות צמיתה בשיעור של 20% כאשר אך 10% מתוכם ,נגרמו בתאונה .

 בא כוח הנתבעות מתנגד .

 בא כוח התובע טוען כי  קיימת קביעה על פי דין , של המוסד לביטוח לאומי , ועל כן ועל פי סעיף 6ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדריכם, היא מחייבת, ואין למנות מומחה ע"י בית המשפט .

 בא כוח הנתבעות מתנגד להגשת קביעת הועדה הרפואית לעררים כראיה מטעם התובע, וטוען כי התובע עצמו בחר בדרך של סעיף 6א' , קרי הגשת בקשה למינוי מומחה , ועל כן יש להמשיך באותה דרך גם שעה שחוות הדעת של המומחה הראשון נפסלה .

 בא כוח הנתבעות טוען כי בהתאם לפסיקה , ראה   רע"א 1619/93 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' טטרו, פ"ד מז(4) 89), הגשת חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט מהוה למעשה תחילת שלב הבאת הראיות, כך שלענין סעיף 6ב' , כבר החל שלב הראיות בתיק זה , ומאחר ועד להגשת חוות הדעת , לא נקבעה נכות על פי דין , אזי הדרך הנכונה לילך בה היא דרך סעיף 6א' לחוק .

 כמו כן מפנה בא כוח הנתבעות לפסק הדין בענין ת.א.(י-ם) 10194/02 אורי סוויסה  נ. מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח'  ,תק-של. 2006(1) 1029 , שם נדונה סוגיה דומה ובית המשפט קבע כי הדין במחלוקת הוא עם הנתבעות, והוסיף

" משניתנה חוות דעת מומחה , והחל לצורך ענין זה ,שלב שמיעת הראיות, שוב אין מעמד לקביעת המוסד לביטוח לאומי שניתנה לאחר קבלת חוות הדעת , ותחילת שמיעת הראיות וההליך מתנהל במסלול שמתווה סעיף 6א' לחוק ולא סעיף 6ב' . פסק דין זה גם הוא מפנה לפסק הדין בענין טטרו , דלעיל .

 חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט בתיק זה , ניתנה ביום 2/5/04 , אך התקבלה לתיק בית המשפט ביום 15/8/04 . קביעת הועדה הרפאות לעררים, נעשתה ביום 25/8/05 . החלטה זו ניתנה בערר על החלטת הועדה הרפואית הראשונה של הביטוח הלאומי , אשר ניתנה לפני כן .הצדדים לא המציאו את קביעת הועדה הרפאית של הביטוח לאומי , ולא ניתן לבחון אם ביום הגשת התביעה והבקשה למינוי מומחה רפואי, כבר באה לעולם קביעת הועדה הרפואית בדבר העדר נכות אצל התובע . הקביעה של הועדה הרפואית לעררים , ניתנה ביום 25/8/05 ובמועד זה כבר מונה מומחה רפואי שאף נתן חוות דעתו .

  במחלוקת בין בעלי הדין , דעתי כדעת בא כוח הנתבעות. התובע עם הגשת כתב התביעה והבקשה למינוי מומחה רפואי , ידע כי מדובר בתאונה המהווה גם תאונת עבודה, וכי כבר פנה אל הביטוח הלאומי לצורך קביעת נכותו, ואני מוכן לצאת מתוך הנחה , כי ביום הגשת התביעה , טרם היתה קביעה על פי דין בוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי . התובע בחר שלא לילך בדרך של סעיף 6ב' לחוק, ולהמתין עד קבלת קביעת הועדה הרפואית של הביטוח הלאומי, ופנה אל בית המשפט , בבקשה למינוי מומחה על פי סעיף 6א' . משבחר כך, אין עוד התובע רשאי לחזור בו מן הבקשה למינוי מומחה , ולנסות להגיש קביעת הועדה הרפואית לעררים     שניתנה אחרי הגשת חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט .

 פסילת חוות הדעת של המומחה, בגלל הסיבות שפורטו בהחלטתי הקודמת, אין משמעה , החזרת הגלגל אחורנית, למצב כאילו אין מינוי מומחה , תוך נסיון להתאים את המציאות לסעיף 6ב' בחוק . התרופה של פסילת חוות דעת, היא מינוי מומחה אחר תחת המומחה שחוות דעתו נפסלה , ולא מעבר למסלול אחר בבדיקת שאלת נכותו של התובע .

  סבור  אני כי הפתרון היעיל הנכון והצודק יותר הוא למנות מומחה אחר תחת ד"ר לוינקופף ולא ללכת בדרך שמתווה סעיף 6ב' לחוק .

 על כן אני ממנה בזה את ד"ר   נחשון רנד , בית חולים אסותא , רחוב ג'בוטינסקי 62 תל אביב . טל- 5201467 -03

שכרו של המומחה ישולם ע"י הנתבעות .